תוכניות אסטרטגיות לשינוי בחינוך בישראל : מקרה מבחן של תכנית שמואלי-אוחיון

מקור וקרדיט :
 
 דיין, אריה. " נופלים בין המשרדים: סיכוי לשינוי, מקרה מבחן, הד החינוך, יוני 2009, ע"ע 94- 97
 
 
 רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. תחילה הם קראו את כל הדוחות והתוכניות שפורסמו בשנים האחרונות שיש להם נגיעה לשינוי מערכת החינוך ולשיפור כוח ההוראה – דוח דוברת, דוח בן פרץ, "אופק חדש", "עוז לתמורה", הצעד הקובע" ועוד. אחר כך נפגשו כמעט עם כל גורם שיש לו תפקיד משפיע במערכת החינוך – סמנכ"לים, ראשי אגפים וראשי מחוזות במשרד החינוך, ראשי אגף התקציבים במשרד האוצר, ראש ארגוני מורים וראשי מחלקות חינוך בשלטון המקומי, ראשי קרנות ועמותות והרבה אנשי שטח – מפקחים, מנהלים ומורים. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים.
 
ההצעה
 
ההצעה שגיבשו נועדה "להניע תהליך אסטרטגי להנהגת מדיניות מורים ולהשפיע על המערכת " מלמעלה למטה" – מצמרת משרד החינוך אל המורים בשטח". תכנית הפעולה המפורטת שנכללה בו התבססה על עשר תובנות עקרוניות שמובילות להפעלת "מדיניות מורים" בהסכמת כל ה"שחקנים". במקביל פעלו שמואלי ואוחיון גם "מלמטה למעלה" " הם זיהו מיזמים שפונים לאוכלוסיות איכות כדי להכשיר אותן להוראה, וסללו להם את הדרך: הורידו חסמים, יצרו שיתופי פעולה והשיגו מימון.
 הם חילקו את המיזמים לשלוש קטגוריות: כאלו שפועלים בקרב סטודנטים להוראה, כאלה הפועלים בקרב מי ששוקל ללמוד הוראה וכאלה הפועלים בקרב אנשים שלא העלו על דעתם לעסוק בהוראה. לכל קטגוריה הם הכינו תוכנית פעולה מיוחדת והביאו מיזמים משלוש הקטגוריות לשלב ההשקה. כרגע עתיד היוזמה של שמואלי ואוחיון שרוי בערפל של חילופי משמרות במשרד החינוך.
 
 תכנית שמואלי-אוחיון: עשר התובנות שביסוד התכנית האסטרטגית
 
  1. ביצועיה המידרדרים של מערכת החינוך בישראל הם איום משמעותי ביותר לחוסנה של החברה הישראלית.
  2.  איכות ההוראה היא הגורם המשפיע ביותר על איכות מערכת החינוך (על פי מרבית המחקרים והספרות המקצועית).
  3. הביקוש למקצוע ההוראה ומיצובו נמצאים באחת מנקודות השפל ההיסטוריות. המקצוע אינו מושך כוחות איכותיים וקיים קושי בשימור מורים טובים.
  4.  מבין כל הנושאים הדורשים תיקון במערכת החינוך, טיפול ממוקד בסוגיית איכות כוח ההוראה הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להגעה להסכמות בעלות השפעה משמעותית.
  5. כדי למשוך טובים להוראה ולשמור מורים איכותיים נדרשת פעילות עומק בשני מימדים מקבלים: א. הגדרה מחודשת של מדיניות ניהול המשאב האנושי של כוח ההוראה ( teachers policy ) בראייה הוליסטית. ב. מהלך תודעתי תקשורתי למיצוב מחדש של המקצוע ומעמדו החברתי.
  6. ניסיונות והצעות עבר לרפורמות יושמו באופן חלקי. השותפים לא תפסו את עצמם מעורבים בגיבוש ההמלצות ולכן לא היו מחויבים ליישום.
  7. מעולם לא נוסה מודל "הסכמה" המכיר בתפקיד של הריבון בקביעת מדיניות (משרד החינוך, משרד האוצר) ומכיר בצורך בתהליך משתף ומאפשר השפעה לשותפים העיקריים :  שלטון מקומי, בעלויות,, ארגוני מורים, אקדמיה.
  8. פער העמדות בין כל השותפים המשפיעים על מדיניות מורים הוא קטן וניתן לגישור בהינתן תהליך מכבד ומשתף.
  9. קיימת שעת כושר ציבורית לטיפול עמוק בסוגיה.
  10.  "אנו מציעים תהליך משולב המאפשר את טיפול העומק הנדרש. יש לנו את הסכמת כל השותפים לכך- היעד בר השגה! "
 
 
 
 
 
 
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya