שימוש ברשת החברתית, דאגות ואפשרויות חינוכיות של פרחי הוראה: מגמות בין השנים 2012-2008

Hughes, J.E., Ko, Y., Lim, M. & Liu, S. (2015). Preservice Teachers’ Social Networking Use, Concerns, and Educational Possibilities: Trends from 2008-2012. Journal of Technology and Teacher Education, 23(2), 185-212.

מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם.

תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter.

המשתמשים ברשת החברתית צרכו (לדוגמא, קראו) יותר תוכן מאשר שיתפו או יצרו (לדוגמא, חלק פרסמו פוסטים, כתבו). השימוש ברשת חברתית עבור פעילויות מקצועיות עלה מ-7 ל-22%.

המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית.

מרבית פרחי הוראה אלו הטילו מגבלות "רבות" על חשבונות שירותי הרשתות החברתיות שלהם. האפשרות שפרחי ההוראה ירגישו שהם ישתמשו ברשתות החברתיות בהוראה העתידית שלהם הפכה לפחות סבירה.

הדיון בוחן (א) האם התכניות בהכשרת מורים מכינות מורים חדשים כלומדים וכמתכננים של טכנולוגיות חדשות ו-(ב) מתאר רצף של התנסויות ברשתות חברתיות אשר מפתחות פרחי הוראה כלומדים, כמתכננים וכמחנכים מקושרים.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

ראו גם:

כלי ווב 2.0 והרשת החברתית – דגמי הוראה ויישומים פדגוגיים בתהליכי הוראה-למידה