שילוב לימודים מקצועיים-טכנולוגיים בתיכונים מקיפים: סטיגמות, אתגרים והמלצות

Tucker, S.L. & Hughes, A. J. (2020). Endorsement of Career and Technical Education: Phenomena Influencing Core-Subject Teacher Perceptions. Journal of Technology Education, 31, 2, 40-55

עיקרי הדברים:

● הציבור מחזיק בתפיסה שלילית יחסית כלפי חינוך מקצועי-טכנולוגי (חמ"ט) ורואה בו תחום אפור אשר מנציח את ההפרדה בין מעמד הפועלים לבין אנשי הצווארון הלבן

● מורי תיכונים עיוניים מבקשים להימנע מהוראת מקצועות מקצועיים-טכנולוגיים (מ"ט) בתואנה שהם מהווים מפלט לתלמידים מתקשים, מצרים את אופקי התלמידים וסוללים את דרכם לעולם תעסוקתי מפרך

● מנגד, חמ"ט יכול לסייע לתלמידים להשתלב בשוק העבודה של המאה ה-21, להתוודע לסקטור התעשייתי, לפתח אוריינות טכנולוגית ולהבטיח עתיד כלכלי יציב

● בכוחו של החמ"ט להפיח מוטיבציה מחודשת בתלמידים שאיבדו אמונה ולעזור להם להתמיד, להשלים תעודת בגרות ולהתניע קריירה מוצלחת

המלצות ליישום

● בתי ספר מקיפים מוכרחים להציע מסלולים מקצועיים-טכנולוגיים שמאפשרים לבוגרים להמשיך ללימודי השכלה גבוהה

● לא כדאי לאלץ תלמידי כיתה י' לבחור בין מסלול עיוני לבין מ"ט. מוטב לאפשר להם להתנסות בכיתה ט' בשני המסלולים ואז לבחור

● יש להעניק לחברי סגל המורים אוטונומיה ואפשרו להם לתקשר, לשתף פעולה ולערוך סיעור מוחות במטרה לשכלל את תוכנית הלימודים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך מקצועי

מסלול מקצועי-טכנולוגי מול חינוך עיוני

למרות שהחמ"ט נחשב לחיוני עבור צמיחה כלכלית, תעשייתית ולאומית, מבקריו טוענים כי הוא מנווט בני אוכלוסיות מיעוט, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וללא רקע אקדמי, להתמסר מיד אחרי התיכון לעבודת כפיים (טענת ההסללה). טענותיהם הנוספות הן שמסלולי הלימוד בזרם החמ"ט אינם מגוונים ומקבעים את אי השוויון בחינוך (Dougherty, 2016).

על פי רוב, לתלמידים שנרשמים לתיכונים מ"ט יש ממוצע ציונים נמוך, הערכה עצמית ירודה וסלידה עזה מלימודי מתמטיקה. במקרים רבים, נדמה שההרשמה למסלול מ"ט מהווה הזדמנות אחרונה לפני נשירה מהלימודים. כאמור, לא בכדי נמצא כי מורי תיכונים עיוניים מבקשים להימנע מהוראת מקצועות מ"ט בתואנה שהם מנקזים אליהם תלמידים מתקשים, מצרים את אופקי התלמידים וסוללים את דרכם לעולם תעשייתי קשה ותובעני (Stone, 2014).

חינוך מקצועי-טכנולוגי: מעלות והזדמנויות

הדיונים על אודות חשיבות החמ"ט החלו בארצות הברית, כבר בתחילת המאה ה-20. השיח הזה שיקף תפיסת עולם המפרידה בין חינוך לעבודה לבין חינוך לליברליזם. הזרם הראשון מיועד עבור אלו המבקשים לרכוש מקצוע כדי להבטיח פרנסה עתידית. הזרם השני הינו עבור אלו השואפים לפתח תודעה אינטלקטואלית ולחדד מיומנויות חשיבה ביקורתית (Bartholomew, 2014).

כמענה לשינויים האדירים והתכופים בתחומי המלאכה, התעשייה, ההנדסה והטכנולוגיה, אשר משנים את ההיצע והביקוש בשוק התעסוקה, החמ"ט ממשיך להצדיק את הרציונל לקיומו, לפיתוחו ולהכללתו הן בתוכניות הלימודים העיוניות והן כמסלול לימודי אוטונומי. שכן, בשונה מרוב המקצועות העיוניים, החמ"ט יכול להעניק לתלמידים כלים פרקטיים המקלים על ההשתלבות בשוק התעסוקה של המאה ה-21. בפועל, התלמידים האלו מתוודעים לעולם העסקי, מפתחים אוריינות טכנולוגית, מגבשים קריירה יציבה ומבטיחים יציבות כלכלית בגיל צעיר (Brand et al., 2013).

זאת ועוד, בכוחו של החמ"ט להפיח מוטיבציה בתלמידים שאיבדו אמונה, לעזור להם לשמור על עקביות, להשלים תעודת בגרות תיכונית ולרכוש מקצוע פרקטי ונדרש. ואכן, לאחר שנים של דשדוש במקום, החל מתחילת שנות ה-2000, ועל רקע השינויים הטכנולוגיים המואצים, החמ"ט זוכה להתעניינות מחודשת בקרב קובעי מדיניות בארה"ב ועובר תהליכי ריענון של מקצועות הלימוד, תוכניות הלימודים והכשרת המורים. זאת, בהתאם לצרכי השוק, הרפורמות בתעשייה והקדמה הטכנולוגית (Gordon, 2014).

חינוך מקצועי-טכנולוגי בקליפורניה

לאורך 40 השנים האחרונות נעשים ניסיונות לשלב מקצועות לימוד מ"ט בתוכנית הלימודים העיונית בקליפורניה בפרט ובארה"ב בכלל. אולם, המאמצים לרפורמה נתקלים בחוסר התלהבות מצד מורי ומנהלי בתי הספר העיוניים שסבורים כי אלו עלולים לפגום בסטנדרטים האקדמיים. יתרה מזאת, נשמעת הטענה לפיה מפקחים וקובעי מדיניות במערכת החינוך בארה"ב בכלל, ובקליפורניה בפרט, נמנעים מתמיכה בבתי ספר מ"ט ומונעים הטמעה ושילוב של קורסי חמ"ט מתוך שאיפה מוצהרת להוביל במדדים בינלאומיים ולהכווין תלמידים למכללות יוקרתיות ולאוניברסיטאות מחקר בעלות שם (Stone, 2014).

מסלולי הלימוד המ"ט בקליפורניה מכינים תלמידי תיכון להשתלבות בכוח העבודה ומפוקחים על ידי מחלקת החינוך של קליפורניה (California Department of Education). למעשה, האג'נדה המנחה את מערכת החינוך הפדרלית בארה"ב היא: "כדי לשאוף מצוינות ולהציע שוויון בחינוך, אלמנטים בהם תלוי עתיד המדינה, יש צורך במערכת חינוך אשר מסוגלת לוודא כי כל התלמידים, באשר הם, זכאים להזדמנויות שוות הן מבחינה תעסוקתית והן מבחינה אקדמית. יש בכך לומר כי חינוך ברמה גבוהה אינו כולל רק מקצועות ליבה. אלא, תרגול, התמחות והתמקצעות בפתרון אתגרים טכנולוגיים, בפיתוח אחריות פיננסית ובכינון קשרים עסקיים בזירה הבינלאומית" (US Department of Education, 2013).

מתודולוגיה

16 מורים השיבו לסקר, השתתפו בראיונות חצי-מובנים וישבו בקבוצות מיקוד מוקלטות. המחקר נפרש על פני 28 שבועות בשנת הלימודים 2019-2018 והתמקד במורי תיכונים מקיפים בקליפורניה בהם הוטמעו מסלולי לימוד מ"ט, לצד עיוניים. המורים היו בעלי 18 שנות ותק לפחות, 5 שנות ניסיון בעבודה בתחום תעשייתי והכשרה בהוראת חמ"ט.

ממצאים וניתוח

מתוך הסקרים, הראיונות וקבוצות המיקוד התברר כי המורים תופסים את המסלול המ"ט ככזה המיועד לתלמידים בעלי ממוצע ציונים נמוך, אשר מקרינים חוסר מוטיבציה ואינם מעוניינים להמשיך ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. במקביל, המרואיינים ראו בהשגת תעודת מקצוע אלמנט משני בחשיבותו ולמעשה שגו בהנחת היסוד שלהם לפיה החמ"ט חוסם לחלוטין את האופציה להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה.

אדמיניסטרציה ומנהלה

המורים טענו כי מנהלי בתי הספר אינם תומכים נלהבים, בלשון המעטה, של חמ"ט. לפי המרואיינים, השילוב בין מסלול עיוני לבין מ"ט הינו מורכב ומצריך מאמצים נוספים שאינם מיושמים בבית הספר באופן מספק. חלקם אף העידו על מאמץ מינימלי שהושקע בקידום מקצועות לימוד מ"ט, על ביטול קורסים מ"ט על חשבון הוספת שיעורים עיוניים ועל חתירה להשגת ציונים גבוהים במקצועות עיוניים כיעד מרכזי. אם לא די בכך, המורים טענו כי אל מקצועות הלימוד המ"ט נשלחים תלמידים שהמערכת מבקשת למנוע את נשירתם ולכן רמת ההוראה נוטה להיות פשטנית ובסיסית ככל האפשר.

אל מול הביקורת הזו, אחד המרואיינים הדגיש את הפוטנציאל הטמון בשילוב מקצועות מ"ט: "החמ"ט עוזר לתלמידים לתפוס כיוון ולקבל הנחייה. התוכניות האלו מעניקות להם משמעות, מטרה ויתרון פיננסי. זה מקום שבו הם יכולים להרגיש שייכים ונלהבים".

מעורבות מורים

מצד אחד, המורים ציינו לשבח את הפוטנציאל הייחודי של לימודי החמ"ט בהכוונת תלמידים אל עבר ביטחון תעסוקתי ובהכנתם לשוק העבודה של המאה ה-21. על רקע זה, אחד המרואיינים אמר: "אני מאמין שהחמ"ט הוא חשוב ואני גאה שהתיכון שלי מציע מסלול כזה. בסופו של דבר, לא כל התלמידים הולכים למכללה או לאוניברסיטה. שוחחתי עם תלמידים לשעבר שהמסלול הזה תרם להם רבות ואף סלל את דרכם לקריירה תעסוקתית יציבה ומכובדת".

מצד שני, היו מורים שהודו כי חשו מוטיבציה נמוכה בשיעור חמ"ט והתקשו לנהל דיונים כיתתיים או ליצור ולתחזק קשרים הכרחיים עם מעסיקים, בתי מלאכה או מפעלים רלוונטיים לנושא הלימוד. לטענתם, מסלולי הלימוד המ"ט אינם מנוהלים בצורה מיטבית ונתפסים כנחותים באופן סטיגמטי, תוך סלקציה מטרידה של תלמידי בית הספר לרמות.

השלכות

למרות, או אולי בגלל, שהמורים שהתראיינו הגיעו מרקע מ"ט, הם לא עודדו תלמידים לחתור אחר קריירה מ"ט. לדעתם, לימודים במכללה יוקרתית או באוניברסיטת מחקר נחשבת מיוחלים בהרבה מהכנה לקריירה מקצועית בגיל הנעורים. מכאן, עולה מסקנה מטרידה: אם מורים אינם ששים לאמץ את זרם הלימוד המ"ט, אזי שסביר להניח שלא ינחילו אותו לתלמידיהם בהתלהבות ובתשוקה.

יתכן שמסלולי הלימוד המ"ט בתיכונים המקיפים בקליפורניה אינם משיגים את יעדם משום שהם מצריכים הכנה מוקדמת, זמן נוסף או מסלול מ"ט מלא, כדי לפעול באופן מיטבי. ככל הנראה, שיטת הלמידה החלקית הזו אינה מגשימה את יעדיה ומערכת החינוך בארה"ב צריכה לשקול לפצל ולבזר את מערכת החינוך הציבורית לעיונית מול מעשית.

מסקנות

הענקת תעודת בגרות אשר מהווה אסמכתה לקבלה ללימודי השכלה גבוהה לא חייבת להיות המטרה האולטימטיבית של התיכונים המקיפים. במקום זאת, ראוי לאזן בין למידה עיונית לבין הענקת הכישורים הטכנולוגיים הדרושים בשוק העבודה של המאה ה-21. לשון אחרת, במקום להנציח את הקבלה למכללה פרטית כיעד בלעדי, כדאי לעודד גם מהלכים של תכנון קריירה וחשיבה פיננסית.

לסיכום, גם אם התלמידים לא ימצאו את הקריירה ההולמת עבורם בגיל 18, הם ילמדו על עצמם ועל שוק התעסוקה העתידי ויתחילו לפתח מודעות כלכלית. זאת, לעומת בוגרי התיכונים העיוניים שיוצאים לשוק העבודה ללא תובנות פיננסיות, ללא ניסיון מקצועי, ללא כישורים טכניים וללא מיומנויות פרקטיות.

ביבליוגרפיה

Bartholomew, S. (2014). Why we cannot afford to lose CTE in schools. International Journal of Vocational and Technical Education, 6(2), 7–12.

Brand, B., Valent, A., & Browning, A. (2013). How career and technical education can help students be college and career ready: A primer. Washington, DC: College and Career Readiness and Success Center,

American Institutes for Research. Retrieved from: https://ccrscenter.org/products-resources/how-career-and-technicaleducation-can-help-students-be-college-and-career-ready

Dougherty, S. M. (2016). Career and technical education in high school: Does it improve student outcomes? Washington, DC: Thomas B. Fordham Institute. Retrieved from: https://fordhaminstitute.org/national/research/career-and-technicaleducation-high-school-does-it-improvestudent-outcomes

Gordon, H. R. D. (2014). The history and growth of career and technical education in America (4th ed.). Long Grove, IL: Waveland Press.

Stone, J. R., III (2014). More than one way: The case for high-quality CTE. American Educator, 38(3), 4–11, 39.

Tucker, S. L. (2019). Perception influenced by phenomena: Identify core-subject teacher perceptions of career technical education (Doctoral dissertation, California State University, San Bernardino).

U.S. Department of Education. (2013). For each and every child: A strategy for education equity and excellence. Washington, DC. Retrieved from: https://www2.ed.gov/about/bdscomm/list/eec/equity-excellencecommission-report.pdf