רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים – נקודת המבט של הסטודנטים: דוח מחקר

אייל, ל', אליקים, נ' ונבון, י' (2021). רכיבי איכות בלמידה מקוונת בעת הקורונה במוסדות להכשרת מורים – נקודת המבט של הסטודנטים: דוח מחקר בהזמנת משרד החינוך ומכון מופ"ת

עיקרי הדברים:

המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון, ובהן:

למרצה:

• הגברת הזמינות עבור הסטודנטים.
• פנייה אישית יזומה אל סטודנטים שעלולים לנשור מהלימודים.
• הקדשת זמן במסגרת השיעורים להיכרות עם הסטודנטים.
• מתן מקום לביטוי קשיים, מצוקות ותחושה של עומס רגשי ולימודי.
• עידוד אינטראקציות חברתיות ולימודיות בקרב הסטודנטים.
• ניהול קונפליקטים ברוח קונסטרוקטיביסטית.
• הבעת דאגה כנה לתחושות ולהלך רוח קבוצתי.

למוסד:

• לערוך הכשרת מרצים לפדגוגיה עדכנית, תהליכית וארוכת טווח במסגרת קהילות למידה מוסדיות או בין-מוסדיות, תוך מתן מענה להבדלים בין מאפיינים שונים של קורסים (קורסי סטטיסטיקה רבי משתתפים, למשל, אינם דומים לקורסים סמינריוניים).
• לבחור במרצים מומחים, שעברו הכשרה להוראה בקורסים מקוונים ומסוגלים ליישם את השילוב של תוכן-פדגוגיה-טכנולוגיה. מרצים אלו ישמשו מודלינג ראוי בהכשרת מורים.
• ליישם מודלים שונים של למידה משלבת (Blended) בין מפגשים פנים אל פנים למפגשים מקוונים בלמידה מרחוק, על פי המאפיינים הייחודיים של כל קורס, צורכי התוכן וצורכי הלומדים.
• לחשוב בצורה מערכתית על הכשרת ופרחי ההוראה בהקשר של הקניית כלים לפתרון עצמאי של בעיות  ולהכוונה עצמית בלמידה.

רקע

המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. הקורסים המקוונים מגשרים על מרחקים, ומספקים אופציית לימוד זולה וזמינה לקהלים רחבים. יש בכוחם להציע גמישות ולהגדיל את פוטנציאל הלמידה לאורך כל החיים (Hawan, 2020).

מטרת המחקר

מחקר זה נועד לבחון ולאפיין את מרכיבי האיכות של ההוראה האקדמית המקוונת בתקופת המעבר  ללמידה מקוונת מלאה בעקבות משבר הקורונה, תוך דגש על נקודת המבט של פרחי הוראה.

לדוח המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא קורסים מקוונים

שאלות המחקר

1. מהם רכיבי האיכות של קורס אקדמי מקוון בהכשרת מורים מנקודת מבטם של המעורבים, במיוחד סטודנטים?
2. מהן פרקטיקות ההוראה-למידה המוצלחות בקורסים אלה, בעיני המרצים ובעיני הסטודנטים?
3. מהן המלצות המרצים והסטודנטים ליישום ולשיפור הקורסים המקוונים בעתיד?

סקירת ספרות: נקודות מרכזיות

1. במציאות של הקורונה הטכנולוגיה היא זו שאפשרה את הלמידה, אך גם צמצמה אותה.
2. טכנולוגיית ההוראה והלמידה מרחוק אינה מוטמעת באופן שווה בקהלים שונים ולפיכך עלולה להגביר פערים.
3. הטכנולוגיה משפיעה על גופנו ונטיותינו. למשל, למידה מבוססת שמיעה מגבירה את הצורך בזיכרון;
4. למידה של מספרים  – את הצורך בארגון שיטתי של הידע.
5. הטכנולוגיה המקוונת מאפשרת לשבור מוסכמות חברתיות והיסטוריות אודות מהותו ותפקידו של בית הספר ולהופכו לרלוונטי יותר לחיי היום-יום (Mishra, 2020).

רשימת אתגרים וגורמים מעכבים בלמידה מקוונת

1. המרחק הפיזי-בין המורה ללומדים, ובינם לבין עצמם, לצד והצורך לגשר עליו בצורה אפקטיבית.
2. הסתלמות (Scalability): היכולת של מרצים ולומדים להתמודד עם כמויות הולכות וגדלות של קורסים מקוונים וריבוי המשתתפים.
3. אתגרים פדגוגיים: מיעוט אינטראקציה עם הלומדים, נגישות לחומרי הוראה-למידה איכותיים, האתגר בהפיכת התלמידים למעורבים יותר (בעיות תקשורת, קושי ביצירת תחושת קהילה.
4. חלק מהסטודנטים מעיד על שעמום וחוסר מעורבות בלמידה זו (Hickling et al., 2021).
5. אתגרים טכניים: בעיות רשת וחיבור, בעיות לוגיסטיות כגון חוסר בציוד (Mishra et al., 2020).
6. חרדות וחוסר ביטחון, בעיקר בקרב מורים נטולי מיומנות טכנולוגית רלוונטית.
7. היעדר מדיניות אחידה מצד המוסדות (סטנדרטים), שתקבע איכות הוראה ולמידה מקוונת.

קשיים של לומדים

1. חוסר בכישורי ארגון עצמי: הלמידה המקוונת מצריכה כישורי ארגון עצמי. בתקופת הקורונה, שבה התרחשו שינויים גם באורח החיים היומיומי עקב הסגר ואבטלה של רבים מהסטודנטים, היה צורך לארגן מחדש את שגרת היום ושמירה על לוח זמנים של אכילה, שינה, עבודה, אינטראקציה חברתית וביצוע המשימות הקשורות ללמידה מרחוק.
2. חוסר בכישורי אוריינות דיגיטלית של הלומדים (Dhawan, 2020).
3. שינויים בתקשורת: מחקרים עדכניים מספקים ראיות משכנעות לכך שנגרמו שינויים בתקשורת בעקבות המגפה, כגון היעדר האופציה לדיאלוג פנים אל פנים.
4. קשיים רגשיים ולחץ נפשי.

הזדמנויות במעבר ללמידה מקוונת

הסטודנטים יכלו ללמוד בקצב אישי, בעיקר אם ההרצאות הוקלטו, וכן יכלו לשמור על רצף למידה גם אם עברו דירה או נאלצו להתפנות מאזור מסוים. סגלי ההוראה השתדלו לייצר אסטרטגיות הוראה ולמידה המותאמות למגוון של תנאי למידה וצרכים של הלומדים ובכך הצליחו לייצר גיוון של דרכי הוראה ולמידה (Hickling et al. 2021).

אסטרטגיות שעשויות לשפר את חווית הלמידה

1. פיצול התלמידים לחדרים נפרדים בזום, במטרה לאפשר למידת עמיתים.
2. מתן משימות א-סינכרוניות, בעיקר כאשר ההנחיות ברורות והמרצה זמין און-ליין כדי לספק מענה לשאלות שמתעוררות בזמן ביצוע המשימה (שם).

התנהגויות וכשירויות הוראה של המרצה

1. יכולת לעודד למידה פעילה.
2. ניהול ומנהיגות של המרצה.
3. הוראה "פעילה" ומגיבה.
4. שימוש מושכל  במולטימדיה.
5. ניהול אקלים  וגישור  על  פני  קונפליקטים.
6. אוריינות טכנולוגית.
7. אכיפה של מדיניות אתית-אקדמית: התנהגותו של המרצה נועדה לייצר חוויה חינוכית באמצעות שילוב של נוכחותו ההוראתית יחד עם נוכחות קוגניטיבית וחברתית של קהילת הלומד (Garrison, 2007).

אינטראקציות לימודיות ו"נוכחות חברתית" 

סטודנטים מעריכים את מידת האינטראקציה שלהם עם המרצה בעיקר לפי מידת התועלת האקדמית שהפיקו ממנה, מהירות תגובת המרצה לפנייתם, וכן מידת העקביות של תגובות המרצה לאורך הקורס כולו (Swan, 2001).

עשרה סטנדרטים לעיצוב פדגוגי של הקורס

1. בהירות מטרות: ניסוח ברור של מטרות הקורס מנקודת מבטו של המוסד והמרצה וגם מנקודת מבטו של הסטודנט (תוצרי למידה).
2. הנחות יסוד ודרישות מקדימות: הצגת ידע קודם נדרש ומיומנות יסוד טכנולוגית עבור ההשתתפות בקורס.
3. רצף: הצגת תכני הקורס באתר ברצף מושכל ומותאם למטרות, להנחות היסוד ולהקשר החינוכי. הרצף יכול להיות לינארי, ספירלי, "פיגומי-רפלקטיבי" ועוד.
4. סוגי מטלות: גיוון בסוגי המטלות: אקטיביות ופסיביות. המטרות אמורות להיות מאתגרות, מבוססות על ידע קודם, מטפחות יכולת חשיבה של הסטודנט ומנצלות כראוי את המזמינות הטכנולוגית.
5. משאבי למידה: שימוש במנעד רחב ומגוון של מקורות ומשאבים, מעוררי למידה מעמיקה, מעודדי התנסות, חקרנות וסקרנות מעבר ללמידה הפורמלית והמחייבת.
6. יישומיות: מתן הזדמנויות ליישם את הנלמד, לבד או בקבוצה, במצבים חדשים.
7. אבחון (Assessment): שילוב אבני דרך של הערכה מעצבת על פני רצף הקורס. זהות מעריכים (עצמית, עמיתים, מורה) וערוצי ההערכה (מקוון, פיזי) מגוונים. ההערכה אמורה לתרום גם לשיפור עתידי של הקורס על ידי המרצה.
8. רפלקציה: מתן הנחיות מפורשות לבחינה עצמית של ההישגים לאור המטרות, בדיקת אסטרטגיות, תחושות ותובנות על החשיבה (מטה קוגניציה).
9. למידה עצמאית: מתן הזדמנות ללמידה עצמאית (בעיקר בקורס אסינכרוני) עם הזדמנויות מרובות למשוב, סקירה ורפלקציה.
10. הערכה מעצבת ומסכמת (Evaluation): הערכת הקורס צריכה להיות מונעת מטרה (purpose-driven) ולכלול הערכה של הידע, המיומנויות וההבנה החדשים של הסטודנט על ידי המוסד (המרצה) והסטודנט; וכן הערכה עצמית של המרצה את מידת האפקטיביות והיעילות של הקורס.

המלצות יישומיות עבור המרצה

חיוני שהמרצה יהיה מודע למכלול הגורמים המשפיעים על איכות הלמידה בקורס מקוון. בראש ובראשונה נדרש ממנו לגלות רגישות והבנה כלפי המצב המיוחד שבו שרויים הסטודנטים, אם בעת משבר (כמו בתקופת הקורונה), אם בעיתות שגרה שבהן הסטודנטים משתתפים בקורסי למידה מרחוק לצד לימודים פרונטליים במוסד. רכיב רגשי-חברתי זה יבוא לידי ביטוי בפעולות הבאות:

• הגברת הזמינות עבור הסטודנטים.
• פנייה אישית יזומה אל סטודנטים שעלולים לנשור מהלימודים.
• הקדשת זמן במסגרת השיעורים להיכרות עם הסטודנטים.
• מתן מקום לביטוי קשיים, מצוקות ותחושה של עומס רגשי ולימודי.
• עידוד אינטראקציות חברתיות ולימודיות בקרב הסטודנטים.
• ניהול קונפליקטים ברוח קונסטרוקטיביסטית.
• הבעת דאגה כנה לתחושות ולהלך רוח קבוצתי.

כדי לצמצם ככל האפשר את תחושת המרחק הנוצרת בעקבות המפגש של הסטודנטים עם הסביבה  המקוונת, על המרצה להקפיד על ארגון הקורס ועל בנייתו באופן ברור, מוגדר ותחום בלוח זמנים – בלי לפגוע בגמישותו ובדינמיות שלו.

בחירה מתאימה בתכנים הנוגעים לליבת הקורס ותורמים להבנת הנושא, עיצובם החזותי והצגתם  הבהירה – כל אלה עשויים לתרום לאיכות הלמידה ולהגברת ההכוונה העצמית של הסטודנטים.

ההבנה שהסטודנטים אינם רק נמעני הלמידה, אלא גם שותפים לה, עשויה להגביר שביעות רצון,  מוטיבציה ואפקטיביות בלימודים. אפקטיביות זו תגבר ככל שהקורס יזמן משימות מאתגרות  הדורשות חשיבה מסדר גבוה, למידה קבוצתית ומעורבות רבה יותר של הסטודנטים בהפקת תוצרי הלמידה.

מודעות המרצה לצורכי הלומדים בעת הזו ולעומס הלימודי המוטל עליהם חשובה גם היא  בעיני הלומדים פרקטיקות כגון למידה במנות קטנות. סגמנטציה של תוכני הקורס, או למידה מרווחת  הן הפרקטיקות המסייעות ביותר לוויסות העומס. עם זאת יש חשיבות גם לשמירה על קוהרנטיות בקורס ולחיבור מתמשך בין חלקיו.

הנטייה להפוך קורס מקוון לעתיר טכנולוגיה עלולה לפגוע באיכותו, לכן חשוב לווסת את השימוש  בכלים, במשימות ובתוצרים דיגיטליים. מומלץ לערוך מעת לעת שיח משוב עם הסטודנטים באשר לשימוש בכלים הדיגיטליים, מידת ישימותם ומידת תרומתם ללמידה. קורסים שבהם היישומים הדיגיטליים עמדו במרכז ואפשרו את קיומו ואת הצלחתו היו כאלה שהתבססו במקורם על למידה חוץ-כיתתית או למידה בתנועה. בקורסים אלה המרצים אפשרו לסטודנטים להוביל את הקורס ואת יישום הטכנולוגיה.

המלצות עבור המוסד

1. לערוך הכשרת מרצים לפדגוגיה עדכנית, תהליכית וארוכת טווח במסגרת קהילות למידה מוסדיות או בין-מוסדיות, תוך מתן מענה להבדלים בין מאפיינים שונים של קורסים (קורסי סטטיסטיקה רבי משתתפים, למשל, אינם דומים לקורסים סמינריוניים).
2. לבחור במרצים מומחים, שעברו הכשרה להוראה בקורסים מקוונים ומסוגלים ליישם את השילוב של תוכן-פדגוגיה-טכנולוגיה. מרצים אלו ישמשו מודלינג ראוי בהכשרת מורים.
3. ליישם מודלים שונים של למידה משלבת (Blended) בין מפגשים פנים אל פנים למפגשים מקוונים בלמידה מרחוק, על פי המאפיינים הייחודיים של כל קורס, צורכי התוכן וצורכי הלומדים.
4. לחשוב בצורה מערכתית על הכשרת ופרחי ההוראה בהקשר של הקניית כלים לפתרון עצמאי של בעיות  ולהכוונה עצמית בלמידה.
5. לנוכח עומסי הלמידה שחלו בעקבות המעבר ללמידה מקוונת מלאה, מוצע לסייע בהכוונה בתהליך הרישום לקורסים. כמו כן רצוי ליצור לוח מחוונים  (Dashboard) מערכתי של המוסד האקדמי, שיאפשר לווסת את המטלות בקורסים השונים וייתן לסטודנטים תמונה מלאה ומאורגנת שלהן.
6. לתת תמיכה טכנית נגישה, ידידותית וזמינה לכל הנוגעים בתהליך הלמידה.
7. למצוא פתרונות מערכתיים יצירתיים לאספקת תנאים פיזיים בסיסיים ללמידה מקוונת לכלל הסטודנטים בדגש על מחשב, חיבור לאינטרנט ומקום שקט ללימודים.