רוצה לשחק איתי? יציבות מערכות יחסים בקרב ילדי גן חובה
Wang, Y., Palonen, T., Hurme, T. & Kinos, J. (2019). Do you want to play with me today? Friendship stability among preschool children. European Early Childhood Education Research Journal, 27, 2, 170-184
יכולתם של ילדים ליצור ולנהל מערכות יחסים עם חבריהם לגן נחשבת למעלה רצויה מבחינה התפתחותית וחברתית. שכן, חברי ילדות יכולים להציע עזרה ולסייע לגבש מיומנויות חברתיות, לחזק את הביטחון העצמי ולחתור להישגיות - הן בגיל הרך והן בגיל ההתבגרות.
מערכות יחסים בגיל הרך
חברות בגיל הרך מוגדרת כקשר זוגי, חיובי ותועלתני בין שני ילדים. היא מבוססת על שלושה מרכיבים מרכזיים: בחירה הדדית, הנאה משותפת ויכולת להמציא אינטראקציות יחדיו. הספרות התיאורטית נוטה לבחון חברויות בגיל הרך דרך כמה פריזמות מרכזיות:
● קבלה חברתית (Peer acceptance) – מידת הקבלה של הילד על ידי חברי קבוצתו;
● דחיית עמיתים (Peer rejection) – הדרת ילד מאינטראקציות חברתיות, ממשחקים או משייכות קבוצתית על ידי התעלמות, לגלוג, התגרות או הרבצה;
● חביבות (Likeability) – מגוון התכונות והמעלות שגורמות לילדים לחבב ילד, לרצות בקרבתו ואף להעריצו;
● פופולאריות (Popularity) – עוצמת האהדה לה זוכה הילד בגן והסטטוס החברתי בו הוא ניצב בעיני חבריו.
יציבות מערכות יחסים בגיל הרך
יציבות הקשרים החברתיים בגיל הרך מהווה מדד אשר עשוי לנבא את כושר ההסתגלות החברתית בשלבי ההתבגרות המוקדמים והמאוחרים. נמצא כי מעורבות חברתית ופופולאריות יכולות להפיג בדידות, להפחית אגרסיות, למנוע קורבנוּת, להעשיר את הדמיון, לחזק את תחושת המסוגלות העצמית, לחשוף לתחומי עניין חדשים ועוד.
יש הטוענים שחברויות בגיל הרך הינן שבריריות, נתונות לשינוי ונוטות לשרור חמישה חודשים בלבד בממוצע. עם זאת, מרגע שניצתת ונרקמת חברות, גובר הסיכוי לפתח קשר ארוך-טווח, בעיקר כאשר היחסים הם הדדיים, ולא א-סימטריים. כלומר, שני הצדדים מעוניינים בחברות.
גיל ומגדר
קו מחקרי שכיח נוסף בתחום הגיל הרך נסוב סביב השאלה: כיצד גיל ומגדר עתידים להשפיע על יכולת הילדים לבסס ולתחזק מערכות יחסים? לגבי הגיל, נמצא כי בוגרי שכבת הגיל מצליחים לרקום יותר חברויות מאשר צעירי השכבה. מבחינת המגדר, מין הילד יכול לקבוע את איכות, תדירות ויציבות האינטראקציות בין ילדי הגן. לשון אחרת, לילדי הגן סיכויים גדולים פי שלושה לתקשר עם בני מינם, מאשר עם בני המין השני.
נטיית הילדים לשחק עם בני מינם הינה חזקה במיוחד. עד גיל 6, נוטה הילד לשחק אך ורק עם בני מינו – כאשר אלו הן הבנות שמפגינות רצון גדול יותר להפרדה. עם זאת, התגלה כי ישנם ילדים שמשחקים בגן רק עם בני מינם, ולכאורה מיישרים קו עם האינטראקציות החברתיות השכיחות בגן אך בתוך תוכם הם מייחלים לשחק גם עם בני המין השני.
מתודולוגיה
באמצעות מערך בחינות סוציומטריות, דיונים קבוצתיים, ראיונות ותצפיות מצולמות בגן הילדים, נחקרו מערכות היחסים שניהלו 16 ילדי גן חובה (8 בנים; 8 בנות) בפינלנד לאורך שנה שלמה.
אינדיבידואליזם, דומוּת וחברות
לאורך שנת הלימודים, קשרי החברות בין ילדי הגן התגבשו, התפתחו והתייצבו. העדפתם של ילדים לבחור חברים ספציפיים הייתה ברורה וניכר היה כי החברויות נרקמו באופן מודע וממוקד. נמצא כי הקשרים ההדדיים היו יציבים בהרבה מקשרים א-סימטריים וכי צעירי השכבה הצליחו לרקום פחות קשרים.
מבחינה מגדרית, רוב החברויות שנצפו היטיבו לבטא כיצד ילדים נמנעים מקיום יחסים בין-מגדריים. עובדה זו מובילה לדיון בטבעם ההומופילי של ילדים. קרי, משאלתם להתקרב לילדים הדומים להם. ממצא מרתק נוסף הצביע על נטייה של חלק מן הילדים לסמוך על שיקול דעתו של אחר, להימנע מליזום חברויות בעצמם ולחתור לגבש חברויות דווקא עם חבריו של מי שנתפס על ידם כחברם הטוב.
שמירה על קשר חברי הדדי לאורך השנה, עם לפחות אחד מילדי הגן, הסתמנה כיעד מיוחל וחשוב עבור הילדים – שצפויים היו לעלות לכיתה א' בסוף השנה. שכן, החברים נתפסו כדמויות שיכולות לתרום למעבר מוצלח מהגן לבית הספר ולשפר את הביטחון העצמי.
הצוות החינוכי
על מנת לטפח קשרים חברתיים בגן, על הגננות לעודד ילדים ליזום אינטראקציות, להביע את עצמם, לנהל משא ומתן ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות רבות ככל האפשר. באמצעות משחקים, מפגשים ומערכי שיעור קבוצתיים, ניתן ללמד את הילדים ערכים של אמון, דאגה, ידידות, חברות, רעות, עזרה ותמיכה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא גני ילדים