רובוטים חברתיים ללמידת שפה: מבט-על

Van Den Berghe, R., Verjagen, J., & Oudgenoeg-Paz, O. (2019). Social robots for language learning: A review. Review of Educational Research, 89, 2, 259-295

מאמר זה סקר 102 מחקרים בנושא שימוש ברובוטים כמורי שפה בגיל הרך, ביסודי, בחטיבה, בתיכון ובקרב מבוגרים. הוא דן בהשפעות, ביתרונות, במגבלות ובעתיד של תחום זה, תוך התייחסות ללמידת אוצר מילים, דקדוק, קריאה, דיבור ושפת סימנים ולזיקה בין האדם לבין המכונה ויכולת הרובוט להגביר מוטיבציה.

בזמן שסוגי טכנולוגיה אחרים, כמו לוחות כיתה אינטראקטיביים, בלוגים ועולמות וירטואליים, לא נמצאו כמגבירי מוטיבציה, נמצא שרובוטים יכולים להשפיע לחיוב על המוטיבציה של התלמידים בכיתות א'-י"ב, ואף לשכלל את אסטרטגיות הלמידה שלהם (Barrett & Liu, 2016).

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

התערבות טכנולוגית לקידום יכולת מרחבית בקרב ילדי גן

צפייה, יצירה והישגיות: טכנולוגיות יצירתיות כצינור ללמידה בשנים הראשונות של בית הספר

רובוטים כחברים ומורים

רובוטים חינוכיים מתוכנתים לסייע לתלמידים לרכוש שפה, תוך שימוש במנגנוני חיקוי של נורמות ואינטראקציות אנושיות. הרובוטים שונים ממערכות הנחייה ממוחשבות בזכות הימצאותם הפיזית לצד הלומד ויכולתם להגיב לסיטואציות שונות כמו בן אדם – בשונה מתוכנות למידה בהן התלמיד יושב מול מסך (Kanero et al., 2018).

הרובוטים מקיימים עם הלומדים אינטראקציות מוחשיות אשר נחשבות כהכרחיות ברכישת שפה. לדוגמה, הצבעה על חפצים, הפניית מבט, הנהון, תנועות גוף ומחוות נימוס. בנוסף, הרובוטים מיוצרים כדמויות תקשורתיות, וניתן לתכנת אותם כמתחרים, חברים, עמיתים או מורים (Wellsby & Pexman, 2014).

האפשרות לסגל את הרובוטים לענות על צרכים חברתיים בלתי-מילוליים ומילוליים (מתן שבחים, קריאה בשם התלמיד) יכולה להגביר את מעורבות התלמיד בלימודים. עם זאת, התנהגויות חברתיות של רובוטים עלולות להסיח את דעת התלמיד, והרובוטים אינם מסוגלים להכיל סיטואציות נפשיות מורכבות שתלמידים עלולים לחוות, כגון התפרצויות זעם או בכי.

רובוטים כמגבירי מוטיבציה

הפוטנציאל של רובוטים לקדם את מערכת החינוך נעוץ בעיקר ביכולתם להמריץ תלמידים.

מתוך הנחה שקיים קשר בין מוטיבציה לבין הישגיות, הפוטנציאל של רובוטים להמריץ תלמידים הינו חשובה ביותר. עם זאת, נמצא שהמוטיבציה הגבוהה שיוצרים רובוטים לא תמיד מובילה לשיפור הישגי תלמידים בטווח הארוך. אלא, היא תוצאה של התלהבות ראשונית מהרובוט, שנוטה להתפוגג במהירות (Alemi, Meghdari & Sadat Haeri, 2015).

מתודולוגיה

נסקרו 102 מאמרים שבחנו (1) הוראת שפה לילדי גן, לתלמידי א'-י"ב ולמבוגרים באמצעות רובוטים (2) פונקציות טכנולוגיות של רובוטים חינוכיים. (3) מדדי התקדמות של תלמידים שלמדו באמצעות רובוט (4) אינטראקציות חברתיות של רובוטים.

מטרות המאמר הן:

  1. להציג את הידע העדכני ביותר בנושא למידת שפה באמצעות רובוטים.
  2. לדון ביתרונות ובחסרונות של למידת שפה באמצעות רובוטים.
  3. להגיע לתובנות בקשר לפוטנציאל הטמון בלמידת שפה באמצעות רובוטים.
  4. להציע כיווני מחקר עתידיים.

תוצאות

לימוד שפה בקרב ילדי גן ויסודי

נמצא ששימוש ברובוט כמורה ללשון (שפת-אם) בקרב ילדים קטנים לא הצליח להשיג תוצאות טובות יותר מאשר הוראה קונבנציונלית. עם זאת, נמצא שהרובוט סייע לתלמידים לזכור מילים, שימש למורה כלי-עזר בחלק מתהליכי ההוראה השוטפת (בעיקר בתרגול, עבודה עצמית ובדיקת שיעורי בית) והעשיר את עולם הלמידה של הילדים.

הדרכים המוצלחות ביותר לשימוש ברובוט עבור ילדים היו:

  1. הילדים קראו ספר ולאחר מכן שיתפו את הרובוט בסיפור.
  2. הוטל על הילדים ללמד את הרובוט נושא מסוים.
  3. הילדים פתרו שאלוני אוצר מילים יחד עם הרובוט.

רכישת אוצר מילים בקרב תלמידי ז'-י"ב ומבוגרים

לגבי תלמידים כיתות ז'-ט', לא ניתן היה לקבוע האם רובוטים סייעו להרחבת אוצר המילים טוב יותר ממורה אנושי. אולם, בקרב תלמידי י'-י"ב ומבוגרים, נמצאה התקדמות משמעותית ביכולת להרחיב את אוצר המילים באמצעות למידה עם רובוט, ואף חלק מהמבוגרים העידו כי חשו נוח יותר ללמוד עם רובוט (Kory Westlund et al, 2017).

קריאה

הממצאים הראו שלשימוש ברובוט כמורה יש פוטנציאל לפתח מיומנויות קריאה בקרב ילדי גן ותלמידים צעירים (א'-ד'). בהשוואה לילדים שלמדו בלי רובוט, תלמידים שלמדו בליווי רובוט שיפרו את יכולתם להמציא סיפורים, להבין סיפורים, לשחזר סיפורים, לזהות מילים (Hsiao, Chang, Lin & Hsu, 2015) ואף גברה המוטיבציה שלהם לקריאת ספרים (Hong, Huang, Hsu & Shen, 2016).

דקדוק

למידת דקדוק באמצעות רובוטים נמצאה כפרודוקטיבית בקרב תלמידי יסודי. לדוגמה, קנדי ואחרים (Kennedy et al., 2016) מצאו כי הרובוט סייע לתלמידים בכיתות ג' ו-ד' לבטא הגייה נכונה בצרפתית, להרחיב את ההבנה של מבנים לשוניים בשפה השנייה ולהטמיע כללי דקדוק חדשים בזיכרון.

עם זאת, נמצא שתלמידים שלמדו לטינית כשפה שנייה, תפקדו בצורה פחות טובה כאשר הרובוט הסתכל עליהם. כנראה, שהרובוט השיג את האפקט ההפוך. במקרה זה, במקום לייצג נוכחות פיזית בלתי-מאיימת, הוא דווקא נתפס על ידי הילדים כמלחיץ.

דיבור

בקטגוריה של שימוש ברובוט לשיפור מיומנויות דיבור התגלו תוצאות דו-משמעיות.

מצד אחד, נמצא שמערכת האינטונציה (הנגנה) של הרובוט הייתה פחות טובה ואפקטיבית משל מורה אנושי. משום כך, לא הצליחו רובוטים לשפר את טכניקות ההגייה של תלמידים אמריקאים שלמדו קוריאנית או של קוריאנים שלמדו אנגלית ואף הפחיתו את רצון התלמידים להתאים את מבטאם ו\או לתקן את המבנה הלשוני. מצד שני, נמצא שיכולות הקשב של התלמידים התחדדו כתוצאה ממשחקי לימוד מול רובוט, וכתוצאה מכך שיפרו התלמידים את אוצר המילים, הדקדוק והתחביר.

שפת סימנים

נמצא שרובוטים הצליחו ללמד ילדים חירשים, ילדים שומעים ומבוגרים שומעים שפת סימנים טוב יותר מבני אדם. מדובר בממצא חשוב הנובע מהיכולת לטעות מול רובוטים ללא חשש ולתרגל פעם-אחר-פעם. יישום ממצא זה יכול לסייע לאוכלוסיית לקויי השמיעה.

דיון

רובוטים חינוכיים לא פותחו על מנת להחליף את המורים. עם זאת, ההשוואה בין הרובוטים למורים מאפשרת לבחון היבטים מסוימים בהם הרובוטים יכולים לסייע למורים בפיתוח מערכי שיעור ולתלמידים בשינון אוצר מילים, תרגול פרזנטציות ופיתוח יכולות תקשורתיות.

לאור העובדה שהרובוטים מסייעים להגביר חשיבה עצמאית ויצירתיות ועוזרים לילדים להשתלב בחברה ולפתח מיומנויות אישיות וחברתיות, נמצא שהם שימושיים במיוחד בהוראת ילדי חינוך מיוחד ובסיוע לילדים אוטיסטיים.

במקביל, ניתן היה ללמוד על הפוטנציאל הגלום בשימוש ברובוטים להוראת שפה בקרב מבוגרים. בזמן שמבוגרים חשו מבוכה לטעות מול מורה אנושי, העבודה מול הרובוט נתפסה על ידם כנוחה יותר.

בשנים הקרובות, יתכן שהשימוש ברובוטים יהפוך לממשי ונוכח יותר במערכת החינוך. משום כך, חשוב למצוא את הדרכים להפוך את האינטראקציות החברתיות והפונקציות הפדגוגיות של הרובוטים לאישיות ויעילות.

ביבליוגרפיה

Alemi, M., Meghdari, A., Ghazisaedy, M. (2015). The impact of social robotics on L2 learners’ anxiety and attitude in English vocabulary acquisition. International Journal of Social Robotics, 7, 523–535.

Barrett, N. E., Liu, G.-Z. (2016). Global trends and research aims for English academic oral presentations: Changes, challenges, and opportunities for learning technology. Review of Educational Research, 86, 1227–1271.

Hong, Z.-W., Huang, Y.-M., Hsu, M., Shen, W.-W. (2016). Authoring robot-assisted instructional materials for improving learning performance and motivation in EFL classrooms. Educational Technology & Society, 19, 337–349.

Hsiao, H.-S., Chang, C.-S., Lin, C.-Y., Hsu, H.-L. (2015). iRobiQ: The influence of bidirectional interaction on kindergarteners’ reading motivation, literacy, and behavior. Interactive Learning Environments, 23, 269–292.

Kanero, J., Geçkin, V., Oranç, C., Mamus, E., Küntay, A. C., Göksun, T. (2018). Social robots for early language learning: Current evidence and future directions. Child Development Perspectives, 12, 146–151.

Kory Westlund, J. M., Dickens, L., Jeong, S., Harris, P. L., DeSteno, D., Breazeal, C. L. (2017). Children use non-verbal cues to learn new words from robots as well as people. International Journal of Child-Computer Interaction, 13, 1–9

Wellsby, M., Pexman, P. M. (2014). Developing embodied cognition: Insights from children’s concepts and language processing. Frontiers in Psychology, 5, 506.

מה דעתך?

 

Alemi, M., Meghdari, A., Ghazisaedy, M. (2015). The impact of social robotics on L2 learners’ anxiety and attitude in English vocabulary acquisition. International Journal of Social Robotics, 7, 523–535.

Barrett, N. E., Liu, G.-Z. (2016). Global trends and research aims for English academic oral presentations: Changes, challenges, and opportunities for learning technology. Review of Educational Research, 86, 1227–1271.

Hong, Z.-W., Huang, Y.-M., Hsu, M., Shen, W.-W. (2016). Authoring robot-assisted instructional materials for improving learning performance and motivation in EFL classrooms. Educational Technology & Society, 19, 337–349.

Hsiao, H.-S., Chang, C.-S., Lin, C.-Y., Hsu, H.-L. (2015). iRobiQ: The influence of bidirectional interaction on kindergarteners’ reading motivation, literacy, and behavior. Interactive Learning Environments, 23, 269–292.

Kanero, J., Geçkin, V., Oranç, C., Mamus, E., Küntay, A. C., Göksun, T. (2018). Social robots for early language learning: Current evidence and future directions. Child Development Perspectives, 12, 146–151.

Kory Westlund, J. M., Dickens, L., Jeong, S., Harris, P. L., DeSteno, D., Breazeal, C. L. (2017). Children use non-verbal cues to learn new words from robots as well as people. International Journal of Child-Computer Interaction, 13, 1–9

Wellsby, M., Pexman, P. M. (2014). Developing embodied cognition: Insights from children’s concepts and language processing. Frontiers in Psychology, 5, 50

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?