קריטריונים של הערכה – טקסט סמוי בדוחות שנכתבו במסגרת סדנה מתוקשבת
מקור: מחקר, עיון ויצירה באורנים, הכנס המדעי השנתי השמיני תשס"ו
למצגת – ראו קובץ מצורף מימין.
בשנת תש"ס הוחלה חובת התמחות בהוראה על ידי אגף ההכשרה לעובדי הוראה במשרד החינוך. בין המטרות המרכזיות של שנת ההתמחות מוקדה המטרה שעניינה בזימון תמיכה מובנית ומקצועית למורה המתחיל עם כניסתו למעגל העבודה (חוזר מנכ"ל 8-2, סיוון תשנ"ז).
ההתמחות כוללת שני מרכיבים עיקריים: הערכה ותמיכה. ההערכה כוללת הערכה מעצבת ומסכמת לאורך השנה והתמיכה משלבת בין תמיכה של מורים/גננות חונכים בשדה וסדנת תמיכה במוסד המכשיר, שמטרתה הנוספת היא לאפשר למידת עמיתים ולזמן למתמחים מסגרת של הנחיה מסייעת בשנת ההתמחות (Yaffe, 2003).
מתוך היענות לצרכים מיוחדים של מתמתחים נבנתה והתגבשה בשלוש השנים האחרונות סדנה ייחודית המאפשרת הסתייעות מרחוק. הדיאלוג העיקרי מתרחש בסדנה זו באמצעות קשר כתוב, מובנה ומתוקשב. המתמחה מגיש דוח שבועי, שבו הוא מתמקד בנושאים שונים המעסיקים אותו והמנחה האישית מקיימת אתו דיאלוג אישי-מקצועי המתייחס למה שהועלה. היא מעלה שאלות לחשיבה ודיון נוסף או תומכת ומנחה בעצה והכוונה.
נוסף על הדוחות השבועיים מתקיימים בחופשות ארבעה ימים מרוכזים של כל המונחים בדרך זו. במפגשים אלה נידונים נושאים עקרוניים תיאורטיים שעלו בדוחות וכן מתנהלת סדנת פנים אל פנים בקבוצות קטנות. בסוף השנה מוגשת עבודה מקיפה שבה על המתמחה להתייחס בצורה מסכמת ומכלילה לדוחות שהגיש במהלך השנה, ולערוך אותם כפורטפוליו מקצועי. עיון בעבודה זו פותח צוהר רחב במיוחד אל עולמם של המתמחים ומאפשר גישה ישירה אל התיעוד שלהם עצמם את ניסיונם המצטבר.
המחקר המוצע יתמקד בתבחיני הערכה שהובלטו בידי מתמחים במהלך כתיבתם בדוחות משוב לאורך שנת ההתמחות. תבחינים אלו עוצבו במשרד החינוך, והם מתייחסים לתפקודים מרכזיים של המורה המתמחה.
רציונל המחקר מעוגן בגישה הבוחנת את הסטנדרטים של ההוראה/למידה ככלי למידה בעלי פוטנציאל לשיפור עצמי מקצועי.
מטרת המחקר הייתה לבדוק באיזו מידה משתמשים מתמחים במהלך כתיבתם אודות התהליכים שהם חווים בשנת ההתמחות, בתבחיני הערכה הדומים לאלו שהציע משרד החינוך כתבחיני הערכה.
אוכלוסיית המחקר כללה עשרה מורים מתחילים אשר השתתפו בסדנה מתוקשבת בשנת תשס"ה ושהגישו דוחות שבועיים (24 דוחות כ"א) ועבודות מסכמות.
המחקר המוצע איכותני במהותו (צבר בן-יהושוע, 2001). ואיסוף הנתונים התבסס על תיעוד כתוב של המתמחים. כל החומרים, הדוחות והעבודות המסכמות נותחו בניתוח תוכן.
שאלות המחקר היו:
1. אלו תכנים עולים אצל מורים מתחילים בהקשר להוראה שלהם? (מיומנויות ושיטות הוראה, ניהול וניווט כיתה, תכנים לימודיים ועוד).
2. מהן התימות המובילות, הסמויות והגלויות, העולות אצל מורים מתחילים בהקשר להיותם מורים? (מערכות יחסים עם צוות, עם הורים, התארגנות עם הכנות של נושאים, ביקורת עצמית זמן השקעה ועוד).
התשובות לשאלות אלו הושוו לתבחינים שעוצבו במשרד החינוך.
הממצאים מראים כי מגוון של תכנים עולים בצורה ספונטנית וחופשית אצל המתמחים בסיטואציה מיוחדת זו של כתיבה אישית על עבודתם במסגרת סדנה מתוקשבת. ניתן לארגן את התכנים הללו בחמש קבוצות ראשיות של נושאים. מסתבר כי התימות המובילות הן אותם הקריטריונים המתמקדים במודעות האישית המקצועית. תימות אלו מופיעות יותר מהתימות הקשורות באופן ישיר במיומנויות הוראה ותפקוד בכיתה.
ההשלכות של ממצאים אלו יכולות להשפיע ולכוון בשלושה אופנים:
א. השלכות לגבי המשך פיתוח טופסי ההערכה המעצבת והמסכמת של ההתמחות. חלק מהממצאים מחזקים את הקריטריונים המצויים בטופסי ההערכה וחלק מציעים קריטריונים נוספים וחדשים.
ב. ההשלכות עשויות גם להאיר ולהבהיר את הייחודיות של סדנה מתוקשבת, ולכוון אותנו לתרומתה האפשרית בשנת ההתמחות.
ג. ניתן גם להשליך לתקופת ההכשרה, במיוחד לגבי החלק המעשי שלה. הממצאים מדגישים היבטים שונים של צורכי המורים המתמחים ושל הדילמות והבעיות אשר הם אמורים להתמודד איתן.
הרעיון הבסיסי מעניין והאופן שבו סיכמתן אותו בהיר. הממצאים אף הם מעניינים, האם אתן חושבות שהם נובעים מעצם היותה של הסדנה מתוקשבת?
שלום עיריתתודה על המשובאכן, חלק גדול מהחשיבה המעמיקה והמקיפה תחומי עניין רבים של שנת ההתמחותלדעתי נובעים מעצם הצורך לתת לעצמם ולנו, המנחות, דין וחשבון בכתב.בסדנה מתוקשבת חסרות אינטראקציות בין עמיתים אך יש טיפוח מאסיבי של חשיבה רפלקטיבית בקול ובכתב ואולי זה יכול לאחר שנה להפוך להרגל מקצועי ואז באמת ההישג מרשים. גם כאן, כמו במחקרי חינוך רבים, ישנם הבדלים גדולים בין האנשים, יש המעמיקים לחשוב ויש שיוצאים ידי חובה…כל טוב ולהתראות – אלקה
הי עיריתתודה על ההתייחסות.למעשה קשה לענות באופן ברור על השאלה שכן אין בידינו ממצאים משווים בין שתי אוכלוסיות ששהו האחת בסדנה מתוקשבת והאחרת בסדנה רגילה. קשה בכלל להגיע ליצירת קבוצות שוות כגון אלו להשוואה ובמיוחד לאור העובדה שהתהליך עצמו בסדנת סטאג מתוקשבת ובזו הרגילה כלל אינו דומה מבחינת התהליכים הפנימיים של האדם. נדמה לי שתהליכי הכתיבה עצמם מגרים את החשיבה ויוצרים תובנות אחרות מאלו הצומחות בסדנה רגילה. בצד אלו כפי שציינה אלקה מודגש החסר באינטראקציה החברתית של קבוצת העמיתים בסדנה הרגילה. תודה ולהתראות בימים של שקט – דיצה