קונסטרוקטיביזים בחינוך כתשתית לקהילות חשיבה

לפי התיאוריה הקונסטרוקטביסטית הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. מכאן שכל לומד מחזיק בידע ייחודי, והעימות שנוצר בין ידע קיים למידע חדש ואינטראקציה עם לומדים אחרים יוצרת למידת עמיתים משמעותית יותר מאשר למידה שהתבססה אך ורק על המורה. חשוב לציין שהמורה הקונסטרוקטיביסט משמש כמנחה ועמית בתהליך זה.

המושג קונסטרוקטביזים הוא יותר מאשר דבר אחד. הפילוסוף ד"ק פיליפס זיהה שלושה תפקידים נבחנים בקונסטרוקטביזים: הלומד הפעיל, הלומד החברתי והלומד היצירתי.

הלומד הפעיל : ידע והבנה כנרכשים באופן פעיל. תפקיד הלומד הוא להיות פעיל, במקום להקשיב, לקרוא ולבצע תרגילים הלומדים מתווכחים, דנים, מעלים השערות, חוקרים ונוקטים עמדה.

הלומד החברתי : ידע והבנה כבנויים חברתית. ההיבט החברתי חשוב מאוד ללמידה. הדיאלוג עם האחר הוא היוצר בתלמיד מוטיבציה. עבודה בקבוצות תחזק את הלמידה החברתית.

הלומד הפעיל : ידע והבנה כנרכשים באופן פעיל. תפקיד הלומד הוא להיות פעיל, במקום להקשיב, לקרוא ולבצע תרגילים הלומדים מתווכחים, דנים, מעלים השערות, חוקרים ונוקטים עמדה.

הלומד החברתי : ידע והבנה כבנויים חברתית. ההיבט החברתי חשוב מאוד ללמידה. הדיאלוג עם האחר הוא היוצר בתלמיד מוטיבציה. עבודה בקבוצות תחזק את הלמידה החברתית.

הלומד היצירתי: ידע והבנה כנוצרים מחדש. תפקיד התלמידים הוא לייצור מחדש את הידע בשביל עצמם. המורים צריכים לחשוף את התלמידים לחומרים שמתוכם התלמידים יצאו לידע החדש.

הידע, לפי השקפה זו, אינו אובייקט. הידע הוא תהליך של השתנות הלומד כתוצאה מהאינטראקציה בינו לבין יוצרי הידע מצד אחד ובני חברתו וקהילתו מצד שני. הדגש מושם על תהליכי הלמידה, כאשר הלמידה נתפסת לא כתהליך של האדם הבודד והמבודד אלא כתהליך חברתי בעל הקשר תרבותי וחברתי מובהק (ויגוצקי).

ויגוצקי, בדמיון מה לבובר, טוען שאישיותו של הילד מתפתחת קודם כל מתוך האינטראקציה הבינאישית. רק לאחר שהפעילות החברתית הטמיעה ידע או מיומנות מסויימים הם יכולים להיות מוטמעים גם ברמת האינדיבידואל. ויגוצקי מבחין בין הכישורים הנפשיים הבסיסיים של האדם אותם הוא רוכש מעצם לידתו כבן אנוש ובין כישוריו המנטליים הגבוהים יותר הנרכשים רק מתוך אינטראקציה חברתית.

קשה להגדיר את גבולותיו של הקונסטרוקטיביזם אולם ניתן לסמן כמה עקרונות מנחים להוראה-למידה לפי השקפת העולם הקונסטרוקטיביסטית:

1. למידה היא חיפוש של משמעות לעולם ולכן תהליך הלימוד צריך להתחיל מסביבת המשמעות הקרובה ללומד, ממה שרלוונטי לחייו.
2. משמעות מחייבת למידה של מכלולים ופרדיגמות ולא רק של עובדות בדידות ולכן תהליך הלימוד צריך לחפש מכלולים והמשגה כולל ולא להסתפק באיסוף עובדות.

3. כדי ללמד היטב עלינו להבין את עולמו של הלומד ואת ההנחות אותן הוא מניח בעולמו.

4. מטרת הלימוד היא בניית עולמו של הלומד והערכת הלימוד צריכה להיות חלק מתהליך הלמידה עצמו.

ראיית הלמידה כתהליך חברתי משנה את מעמדם של הלומד והמלמד כאשר הלמידה שוב אינה מתמקדת באיכות הרצאתו של הפרופסור אלא באיכות תהליכי השינוי שעוברים על התלמיד תוך כדי האינטראקציה החברתית שלו. למורה יש תפקיד משני בחשיבותו והוא לסייע לצעירים שתחת חסותו להמשיך ולפתח את עצמם. המוקד הוא התלמיד והמורה הוא רק בבחינת מסייע. ביה""ס, לפי גישה זו בא לשרת קודם כל את התלמידים ורק אחר כך את האינטרסים של המורים.

השקפה זו ניסתה להעמיד משנה פדגוגית רחבה -פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית. בהקשר זה "קהילת החשיבה" (לאו דווקא המקוונת) ו-"בית הספר החושב" הם כלים קונסטרוקטיביסטיים בולטים.

קהילת החשיבה - פוסט-מודרניות, קונסטרוקטיביזם ופדגוגיה

הרעיון של קהילות למידה הנו המשך של רעיון הלמידה הקהילתית שפותח בין השאר על ידי אנשי מכון ברנקו וייס לפיתוח החשיבה, lואנשי חינוך מהשורה הראשונה בעולם העוסקים מתוך השקפת עולם פוסט-מודרנית בפיתוח פדגוגיה קונסטרקטיביסטית המתמקדת בתלמיד ועולמו החברתי והתרבותי.

רעיון קהילת החשיבה נשען על השקפת עולם פוסט מודרנית הרואה את המציאות בצורה פלורליסטית ומכבדת את האפשרות שאנשים שונים בהקשרים תרבותיים שונים יראו את המציאות בדרך שונה ויתפסו אמת שונה. הפוסטמודרניות מתייחסת בבקורתיות אל טענות דוגמטיות לאמת אחת גדולה ומחפשת את הרב משמעותיות המצויה בכל עמדה ובכל טענה לגבי המציאות.

"קהילות חשיבה" היא פדגוגיה של שינוי המבוססת על מערכת יחסים אחרת של למידה והוראה. מדובר בתפיסה חינוכית כוללת המשלבת מספר גישות ללמידה איכותית: פדגוגיה של שאילה, למידת חקר, חינוך להבנה, למידה פרטנית ושיתופית, הוראה דיאלוגית, הוראת עמיתים, משוב מחולל למידה, מורה מנחה-מומחה.

העקרונות הללו באים לידי ביטוי במסגרת הלימודית של "קהילת חשיבה" המהווה את הציר המרכזי בתהליך של שינוי הבית-ספרי בכיוון של בית ספר הומני ועדכני יותר. ב"קהילות חשיבה" תכנית הלימודים מבוססת על מבנה העומק של תחומי הדעת, ומדגישה את התובנות החשובות, המחלוקות המרכזיות וכלי החשיבה והחקר בכל תחום.

קהילת החשבה מנסה להחזיר את תהליך הלמידה אל הקשריו החברתיים והמציאות הסביבתית שלו (Situated Learning). בכל תחום מודגשים התכנים בעלי זיקה לסוגיות חברתיות מקומיות, לאומיות ועולמיות.

ארגון תוכנית הלימודים מאפשר העמקה בו-זמנית במספר מצומצם של תחומים ושאלות.

"קהילות חשיבה" מיועדות לחרוג מעבר למסגרת הלימודית הכיתתית ולהשפיע על התרבות הבית-ספרית, לפתח תפיסה קהילתית ולשנות את ארגון הידע וארגון ההוראה והלמידה בבית הספר. בכך, קהילות חשיבה אמורות להתניע תהליך של שינוי כולל בבית הספר.
קהילת למידה מבוססת על קיומו של תהליך חברתי כתשתית ללמידה של המשתתפים והיא אמורה להתייחס אל האיכויות האנושיות השונות המצויות בכל יחיד בקהילה ולתת ביטוי ל"אינטליגנציות מרובות" המצויות בתוכה ברוח רעיונותיו של הווארד גארדנר.
על קהילת הלמידה לאפשר סגנונות למידה שונים בהתאם לכישורי התלמידים וצרכיהם. (דן ודן, רוברט סטרנברג, דויד גורדון ואחרים).
קהילת חשיבה מטפחת חשיבה רחבה ורבת גוונים, יוצרת וביקורתית שמחפשת כל העת לפרוץ לעצמה נתיבים חדשים (אדוארד דה-בונו) .

קהילת חשיבה מטפחת חשיבה ביקורתית ועיון ביקורתי בטקסטים ומקורות מידע אחרים.

קהילת חשיבה מחפשת דרכים להוראה אפקטיבית המתייחסת לממדים השונים של תהליך הלמידה.

קהילת חשיבה מטפחת למידת חקר, בנייה של שאילות חקר פוריות, שימוש אפקטיבי במידע לשם יצירת ידע .

קהילות למידה יכולות להתקיים, כמובן, גם ללא קשר למערכות אינטרנט. להפך, יש בהן פזילה אל מערכות תרבות טרום-מודרניות. עלינו יהיה לבחון האם ניתן לקיים קהילת למידה גם במערכת מקוונת. האם ניתן לקיים תהליך חברתי משמעותי וחוויה קהילתית בין אנשים המקיימים ביניהם תקשורת אינטרנטית בלא שיימצאו במקום פיזי משותף?

ביבליוגרפיה

הרפז יורם. "לקראת בית ספר חושב הוראה ולמידה בקהילות חשיבה". חינוך החשיבה. מס' 18, 1999.עמ' 5-30.

הרפז יורם, "לקראת הוראה ולמידה בקהילות חשיבה". הוראה ולמידה בקהילת חשיבה - בדרך לבית ספר חושב. מכון ברנקו וייס ומשרד החינוך, ינואר 2000.

הרפז יורם. "הפדגוגיה של השאילה". הוראה ולמידה בקהילת חשיבה - בדרך לבית ספר חושב. מכון ברנקו וייס ומשרד החינוך, ינואר 2000.

לפסטיין אדם. "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על קהילה". הוראה ולמידה בקהילת חשיבה - בדרך לבית ספר חושב. מכון ברנקו וייס ומשרד החינוך, ינואר 2000.

Anna Sfarad, "On Two Metaphors for Learning and the Dangers of Choosing Just One," in Educational Researcher, Vol. 27, No. 2, pp. 4-1.
Brooks, Martin G. and Grennon-BrooksJacueline. "The Courage to Be Constructivist", in Educational Leadership