קהיליות ידע מתוקשבות והעצמה מקצועית

רקע

בשונה מאמצעי מדיה אחרים לפניו, האינטרנט יוצר תחושה של קהילה. בראשית היו ברשת קבוצות דיון, לוחות מודעות וירטואליים וחדרי צ'אט אשר שולבו בדרך כלל בפורטלים הגדולים. כיום קיימים אזורים שלמים בתוך רשת האינטרנט המאגדים לתוכם קבוצת אנשים להם יש משהו במשותף.

רבות מן הקהילות הללו תוכננו כך שהמבקרים בהם יבצעו צ'אט, יסחרו וייצרו אינטראקציה. קהילות און – ליין גורמות למבקרים להביא תנועה רבה יותר לאתרים המקושרים אליהם והן אף יכולות לשמש כאמצעי מצוין לשיווק ישיר לקהל בעל מאפיינים דומים.

קהילות וירטואליות מאופיינות בנאמנות הגולשים. החברים בקהילה מפתחים הרגל לחזור לאתר שוב ושוב. הם מתרגלים לאתר ומרגישים בו ממש "בבית", במיוחד אם הם משתתפים באופן פעיל בדיונים, או בתרומת התכנים.

סוגי קהילות

קיימים סוגים שונים של קהיליות מקוונות המוקמות מסיבות שונות, לדוגמא:

קהילות של מטרות – קהילה המאגדת בתוכה אנשים השותפים לתהליך מסויים או הרוצים להשיג מטרה דומה. קהילות של מקצוע – אלה הן קבוצות של אנשים השייכים לאותו מקצוע, מצב או מעמד. קהילות כאלה עשויות לרכז לאתר אחד מידע מקצועי רב ובמה להחלפת דעות וידע בין רופאים לדוגמא. קהילות של תנאים – קהילות אלה דומות לקהילות המקצוע, אלא שהן מקודמות על בסיס עמדות, תנאים או ניסיון חיים. למשל נוער מתבגר, סובלים מסרטן, אוהדי מכבי חיפה וכדומה. קהילות של אינטרסים – אלה הן התאגדויות של אנשים בעלי אינטרס או שאיפה משותפים, כמו למשל פעילים למען סביבה ירוקה, חובבי מוסיקה וכדומה.

התפתחות עצמית - חברי הקהילה יוצרים תכנים לאתר, משפיעים על גידולו וקובעים את התפתחותו. המבקרים באתר הקהילתי הזה צריכים לחוש בנוכחות של אחרים שביקרו בו, או חשופים אליו עכשיו, ולראות את תוצאות השתתפותם בגידולו של האתר. מהלך זה מציין את ההבדל בין "אתרי חוברת" (בהם התקשורת אינה ישירה), לבין אתרים בשלים עם קהילה יציבה. למשל, Amazon.com בונה ספריית ביקורת ספרים של משתמשיה, ו- Ebay מבקשת מהמשתמשים לדרג קונים ומוכרים, ולספק את המידע לתועלת משתמשים עתידיים.

בסיס הידע הקבוצתי

טכנולוגיות האינטרנטיות מאפשרות גישה באמצעות דפדפן האינטרנט לכל המידע בין אם מהבית ובין אם ממקום העבודה. הטכנולוגיות, המתקדמות מאפשרות ליצור סביבות לימודים שונות ולמעשה קהילות לימוד וירטואליות. קהילות אלו, שמקורן למעשה בפורטלים ארגוניים, עשויות להיות קשורות הן לנושא מסוים (כגון תחום עיסוק או, שיהווה מקור משותף ולחברי הקהילה כך שיוכלו להוות מאגר מידע עדכני בנושאים הרלוונטיים לתחום הנדון), והן כפורטל גג המשותף לאנשי מקצוע מיחידות שונות ומגורמי מקצוע הפרוסים ברחבי הארץ.

במקרה הראשון, תספק קהילת הידע לאנשי המקצוע חברי הקהילה נקודת גישה אחת לכל המסמכים הקשורים אליהם, ויוכלו להזין בהם מידע רלוונטי מחד, ומאידך, להתעדכן בחדש בתחומים השונים. כך למשל, תוכל לכלול כל קהילה לוח מודעות משותף, לוח דיונים וירטואלי, לוח אירועים, לוח עדכונים מקצועיים והדרכות.

יתרונות של שימוש בקהילות וירטואליות

אנו מגדירים למידה משמעותית כתהליך שבו הלומד חש כי הוא מתפתח ומתקדם. מדובר במצב שבו הלומד בוחר מתוך מיגוון של אלטרנטיבות נושאים שבהם יש לו עניין. חבר הקהילה משלים את תהליך הלמידה וההתפתחות האישית המקצועית בהתאם ליכולת שלו להתמודד עם המוצע.

הסביבות הוירטואליות מאפשרות כיום לחבר הקהילה לבצע את הפעולות הבאות:

• פעילות של צירוף ובנייה - על פי גישת הקונסטרוקציוניזם שטבע פאפרט 
• יחסי חניכות שבו נעזר הלומד בידע ובנסיון של המומחה.
• הפעלת מיומנויות של טיפול במידע לצורך עיבוד והפקת ידע.
• שיתוף פעולה ועבודת צוות של הקבוצה הלומדת.

  ·  הגדלת ההזדהות עם המוסד החינוכי והעיר עקב חיזוק מימדי הקהילתיות.

  ·  חיזוק תחושת המסוגלות של חברי הקהילה כתוצאה מרכישת כלי למידה והדרכה

  מתקדמים וחדשנים.

• יכולת למתן מענה איכותי לצרכים דיפרנציאלים של אוכלוסיות הקהילה המקצועית.

וכל זאת תוך הדגשת העניין האישי של הלומדים, החברים בקהילה בלמידה והאתגר ותחושת ההישג במהלכה.

המחקרים השונים (ראה רשימה ביבליוגרפית) מצביעים על כך כי הפורומים המקוונים של הקהילה המקוונת יוצרים מרחב פעולה חופשי - אי תלות בזמן ומקום: הסרת מגבלות הזמן מזמנת אפשרות רבה יותר לחילופי דעות בין לומדים. המאפיינים הא-סינכרוניים של כלים אלו מאפשרים ללומדים בקרה מסוימת כאשר "זמן ההמתנה" לצורך התגובה עולה ובכך מתאפשרת הזדמנות ללמידה רפלקטיבית ותהליכית, תוך הזדמנות להעלות רעיונות בנושא מסוים ולקבל משוב על רעיונות אלו, והזדמנות לבצע רפלקסיה על רעיונות והשקפות של הכותבים עצמם ושל שותפים ללמידה. למרות ש"זמן המתנה" נכנס באופן מסודר גם לכיתות מסורתיות, היתרון הזה רחב יותר בסביבה אלקטרונית. יתרון נוסף בגורם הזמן הוא האפשרות ללומדים בקהילה לחשוב ללא מגבלות זמן (כמעט) כדי לטפח את המחשבות העולות בכיתה במלואן. גם יתרון זה מרחיב את האפשרות לרפלקסיה של הלומדים על מחשבותיהם ותפיסותיהם וללמוד למידה משמעותית מתוך התוכן של האינטראקציה.

קהילת ידע וירטואלית: סביבה מסקרנת וחופש תנועה

בפיתוח מערכת הקהילות הוירטואליות אנו מדברים על האפשרות לארגן סביבה מגוונת ומסקרנת אשר בה ניתן לשוטט, כאשר השיטוט הוא למעשה פעולה של קריאה אקטיבית ושל אינטראקציה עם אובייקטים. על השילוב בין היכולת לכתוב בצורה מעמיקה (החברים הקבועים בסביבה רשאים לפתח תת-סביבות) לצד היכולת ל"דבר בכתב" בזמן אמת עם המצויים בסביבה הממוחשבת באותו עת. המסגרת החינוכית תשלב את המימד הוולנטרי (אני בוחר ללמוד מה שמעניין אותי) עם המימד הקהילתי (לאחר ששוטטת, בדקת, בחרת והפגנת רצון טוב להיות תושב קבע במקומותינו, יש לך מחוייבות לגבי תהליך הלמידה).

זוהי מסגרת שבה לשותפים בתהליך הלמידה יש עניין משותף בנושא הנלמד ובסביבה. בהעדר סטריאוטיפים המקובלים בסביבה המציאותית גדל הסיכוי למימוש הפוטנציאל החינוכי החבוי בפרט הלומד.

פעילויות למידה ארגונית בקהילות הידע

 תהליך צבירת הידע בסביבה הממוחשבת יכול להתרחש בשני מימדים: היחידני והשיתופי.

במימד היחידני, חברי הקהילה יוכלו לשוטט בסביבה במסלול שהם קובעים, לשהות בה ככל שירצו, לחזור ולבקר בה פעמים רבות, להיעזר במרכז מידע עשיר לשם הבנה והעמקה במוצגים ולבצע פעילויות ושיתופיות בידע המוצעות ליחידים. כל תלמיד-מבקר יכול לנצל את תיבת הדואר האלקטרוני של הקהילה, ולפנות דרכה אל מומחים בנושאים שבהם מטפלת הקהילה הוירטואלית או הפורומים המקוונים שלה..

במימד השיתופי, יכולה להיווצר אינטראקציה עם משתתפים אחרים בצורה הטבעית ביותר: משתתפים שונים יכולים להיכנס לבסיס הידע השיתופי ממקומות שונים ברחבי העולם.

מרכיב ההעצמה בקהילות הידע

העצמה (EMPOWERMENT) היא תהליך של מעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בעצמי ובסביבה (סדן, 1996). הצורך בהעצמה הוא חלק ממימוש האישיות, עד כדי כך שניתן לומר כי אדם שהנו חסר אונים הקשר לחייו ולסביבתו אינו מממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בו (FRIERE 1985, GIDDENS, 1984). כיוון שחוסר האונים מקורו בתהליכים חברתיים אשר פוגעים בתהליך ההעצמה ואף פועלים כנגדו, כלומר, מחלישים אוכלוסיות שלמות, מבקש תהליך ההעצמה לאחד בתוכו תהליכי שינוי פרטניים עם תהליכי שינוי חברתיים בסביבת הפרט (RAPPAPORT, 1987).

ההעצמה יכולה להתרחש בשתי רמות. רמה אחת היא הרמה הפרטנית. ברמה זו הופך הפרט לבעל אוטונומיה אישית ולבעל יכולת להשפיע על סביבתו. רמה שנייה היא רמת הקהילה. ברמה זו יוצרים פרטים בעלי מאפיין קריטי משותף קהילה משלהם ומתארגנים לשם שינוי המצב החברתי שהם נתונים בו (סדן, 1996).

בפרמטר מבחין זה של העצמה מדובר, איפוא, על מערכת דו –צירית: ציר של העצמה פרטנית הנע מגבוה לנמוך וציר של העצמה קהילתית הנע מגבוה לנמוך. קהילות ידע מקצועיות הן גבוהות בציר ההעצמה הפרטנית, משום שהן מפתחות את חבריהן מבחינה מקצועית. קהילות אלו גבוהות מאד בציר ההעצמה הקהילתית, מאחר שהן שמות את עיקר הדגש על בניית קבוצת עמיתים, שחבריה יוכלו זה מזה, להיוועץ זה בזה, ולהתמקצע באמצעות הקשר עם הקהילה. מכאן שלחוזק הקהילה ולסוג הקשרים שמפתחים בה חשיבות מרכזית.

חשיבות מערכת ההנחיה בקהילת היידע

• מערכת ההנחיה (MENTORING ) בסביבה הקהילה הוירטואלית, מספקת סיוע מיידי ומתמשך לחברים, בהתאם לצרכי ההתפתחות המקצועית, לצד דאגה לטיפוח הפעילות השיתופית של הקבוצה הלומדת.
• ההנחייה יכולה להתקיים באופן יעיל ע"י הפעלה יזומה של מנחה קבוצתי בקהילת הידע. המנחה הקבוצתי הוא דמות תומכת המספק, משוב והנחיייה לחברים והמטפח את ההעצמה של החברים. ללא ההנחייה (MENTORING) עשוייה הפעילות של קהילת הידע לדעוך.
• היכולת להשתתף בפיתוח הסביבה ברמות שונות תתרום לפיתוח מיומנויות של ארגון ומיון מידע בנוסף לחשיבה יצירתית. 
• השילוב בין סביבות מידע לבין סביבות תקשורת תשפר את היכולת של המנחה (MENTORING) לסייע ללומד ושל הלומד ליצור קשר עם עמיתים לקבוצה הלומדת.
• לסביבה החברתית המתגבשת בעולם הוירטואלי יש פוטנציאל להוות מסגרת תומכת יותר מזו הקיימת בחברה במציאות.

סיכום

ההתפתחות הקהילות הוירטואליות בישראל ובעולם משקפת תהליכים סוציולוגיים ותרבותיים פוסט-מודרניים (גורוביץ, 1997). בהתאם לגישה זו, הבניית המציאות של פרטים ושל חברה היא אישית, והנרטיב הייצוגי נתפס כאחד מתוך רבים אפשריים וכמשרת פונקציות אישיות, חברתיות ומקצועיות. התקשורת הוירטואלית התפתחה על רקע מגמות חברתיות אלו המתקיימות במידה זו או אחרת בעולם המערבי, הואיל והיא מאפשרת לפרטים לממש את הנרטיב האישי (העצמה) את זהותם האישית כפי שהם תופסים אותה, בתוך מציאות המאפשרת זאת, והמקבלת זאת ללא עוררין.

ביבליוגרפיה

גורוביץ, ד' (1997). פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה- 20, תל אביב: דביר.

סדן, א' (1996). העצמה ועבודה קהילתית, חברה ורווחה, טז, ע"ע 143-162.

Friere, p. (1985). The politics of education, south hadely. MA: Bergin&garvey.

Giddens, A (1984). The constitution of society: outline of the theory of structuration. Los angeles: Unviversity of California Press.

Hara. N., Bonk. C.J., Angeli.C., 2000. Content Analysis of Online Discussion in an Applied Educational Psychology Course. Instructional Science. 28: 115-152.

 Henri, F. (1992). Computer Conference and Content Analysis. In Kaye, A. R. (ed.) Collaborative Learning through Computer Conferencing, Heidelberg: Verlag-Springer.

Verlag-Springer. Langer, E. J. (1993). A Mindful Education, Educational Psychologist. 28(1).   

Langer, E.J. et al. (1989). Teaching and Mindful Learning. Creativity Research Journal. 2.  

Mason, R. (1991) Methodologies for Evaluating Applications of Computer Conferencing. In Kaye, A. R. (ed.) Collaborative Learning through Computer Conferencing, Heidelberg: Verlag-Springer.

McLoughlin, C. & Luca, J. (2000). Cognitive engagement and higher order thinking through computer conferencing: We know why but do we know how? Teaching and Learning Forum 2000..

Newman, D. R., Webb, B. and Cochrane, C. (1995) A Content Analysis Method to Measure Criti-cal Thinking in Face-to-Face and Computer Supported Group Learning. International Com-puting and Technology: An electronic Journal for the 21st Century, 3(2), 56-77.

Newman, D. R., Johnson, C., Webb, B., and Cochrane, C. (1996). Evaluating the quality of learning in computer supported co-operative learning.

Newman, D. R., Johnson, C., Cochrane, C. and Webb, B. (1996). An Experiment In Group Learning Technology: Evaluating Critical Thinking In Face-to-Face and Computer-Supported Seminars. International Computing and Technology: An electronic Journal for the 21st Century, 4(1), 57-74. Available in line: http://www.helsinki.fi/science/optek/1996/n1/newman.txt

Rappaport, J. (1987) .terms of  empowerment/exemplars of prevention: toward a theory of community psychology. American journal of community psychology, 15, pp. 121-145.

Rosman, M. H. (1999). Successful online teaching using an asynchronous learner discussion forum. JALN 3 (2), 91-97.

Salmon, G. (1998). Developing learning through effective online moderation. Active learning, 9, 3-8.

Schutz, A., (1970), Concept and Theory Formation in the Social Sciences, in: Emmet, D., MacMillan, 1-9. 

Walsh, D., (1979), Sociology and the Social World, in Worsley, P., (Ed.), Modern Sociology, Penguin, 79-91.