צורך בשינוי דגשים בחינוך בגיל הרך
מקור: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותה של פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן, מפרסמת בימים אלה את ממצאיה ומסקנותיה ביחס לשאלות הנוגעות לקידום החינוך בגיל הרך ולזיקתו להתפתחותם של ילדים, להסתגלותם וללמידתם בבית-הספר.
דיוני הוועדה עסקו בסוגיות הנוגעות ברצף החינוכי וההתפתחותי של הילד הצעיר, בחוויית השהייה והלמידה בגן הילדים ובזיקתם של אלה ללימודים בבית-הספר. הוועדה נסמכהעל מחקרים עדכניים וקבעה כי המהלכים הבאים חיוניים להתפתחות מיטבית של ילדים בגיל הרך: (א) עידוד ההסתגלות הרגשית-חברתית, (ב) פיתוח של כישורי שפה וניצני אוריינות, (ג) טיפוח פתיחות ללמידה ויצירתיות.
ממצאי הוועדה ומסקנותיה משקפים צורך בשינוי דגשים בתהליך החינוכי בגיל הרך. להלן עיקרי הממצאים והמסקנות המופנים אל קובעי מדיניות:
1. מספר הילדים בכיתה והיחס המספרי מבוגר-ילד: כדי לאפשר לצוות החינוכי להכיר מאפיינים אישיים של כל התלמידים, להתייחס אליהם תוך ביטוי רגישות והיענות לצורכיהם הייחודיים ולאפשר לילדים להתפתח בסביבה תומכת למידה, הוועדה ממליצה לכלול 16-14 ילדים בכיתה של בני 4-3, 20-16 ילדים בכיתה של בני 6-5, ולא יותר מ-25 ילדים בכיתה א'. כדי לשמור על יחס מתאים בין מספר המבוגרים למספר הילדים בכל אחת מקבוצות הגיל מומלץ לייעד צוות של גננת/מורה וסייעת לכל כיתה.
2. האינטראקציה מורה-תלמיד: יש להבטיח את איכות האינטראקציה מורה-תלמיד מבחינה רגשית-חברתית ומבחינת איכותו של תהליך ההוראה. לשם כך יש לשלב פיתוח ושכלול של מיומנות זו בהשתלמויות לגננות, מורים ואנשי סגל אחרים, שיישענו על כלים חדשניים לתיאור יחסי הגומלין ולהדרכת מחנכים לשיפור יחסים אלה.
3. הכשרת הצוות החינוכי: רק אנשי מקצוע בעלי הכשרה אקדמית מתאימה יעבדו עם ילדים בגיל הרך. הכשרתם תכלול רכישת ידע עדכני בתחום התפתחותם של ילדים ובתחומי הדעת של הוראתם. מומלץ סינון קפדני של המועמדים להוראה גם מבחינת התאמתם האישית לתפקיד.
4. טיפוח כישורים: מומלץ להתחיל כבר בגן בהכנת תשתית לטיפוח אוריינות בתחומי הקריאה והכתיבה (בשפה העברית או הערבית) והמתמטיקה, כאשר הוראתם הפורמאלית תתקיים בבית-הספר. במקביל, יש להקפיד על טיפוח כישורים לשוניים דבורים במגוון רחב של מאפייני שיח, ולהבטיח קיומן של פעילויות בתחומי האמנות השונים תוך הבטחתן של תשתיות מתאימות.
5. ילדים בסיכון התפתחותי-סביבתי, ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדים בעלי כישורים ברמה גבוהה ומוטיווציה גבוהה: מומלץ לזהות מוקדם ככל האפשר ילדים המצויים בסיכון התפתחותי-סביבתי, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, וילדים בעלי כישורים ברמה גבוהה ומוטיווציה גבוהה, ולהתאים להם תכניות חינוכיות שיענו על צורכיהם הייחודיים. יצוין כי הוועדה לא התמקדה בדיוניה בילדים אלה. עם זה, קיימת תמימות דעים לגבי האפשרות להשפיע על נתיב ההתפתחות של ילדים בגיל הרך ולקדמו באמצעות תכניות חינוכיות יעילות, המאפשרות הגדלת הסיכוי להתפתחות מיטבית על-ידי צמצום של גורמי סיכון והגברה של גורמי הגנה.
6. מחקר חינוכי: יש מחסור במחקר חינוכי בסיסי ויישומי בגיל הרך. אי לכך מומלץ לקדם מחקר ופיתוח המתמקדים בחינוך בגיל הרך, לבצע מחקרים כלל-ארציים לבדיקת ההשפעות הדיפרנציאליות קצרות-הטווח וארוכות-הטווח של מסגרות חינוך שונות לגיל הרך, תכניות לימודים ותכניות התערבות בגני הילדים, להקים מאגרי נתונים וליצור תשתית למחקרי מעקב (כגון סקר שנתון מילדות עד בגרות).
באתר האקדמיה ניתן למצוא תקציר של המסמך באנגלית וערבית: www.academy.ac.il
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya