פרויקט הכיתות החכמות 2008-2009 : תמונת מצב

בעידן תוכן המשתמשים של ווב 2.0, הפרוייקט של אורט וגף המיחשוב במשרד החינוך, הוא בבחינת שדרוג מכרכרות סוסים לכרכרות גמלים. הלוח החכם הוא בזבוז כסף. צריך פדגוגיה 2.0 שתאפשר לתלמידים ליצור את תכני הלמידה האותנטיים. אם יהיו 1000 כיתות, ייכנסו לפרוייקט רק כ30,000 תלמידים. צריך להתחיל מ300,000 תלמידים. צריך לבדוק את OLPC וויקיפדיה עם תוכנות גוגל חינמיות לעיבוד תמלילים, למצגות ולגליונות אלקטרוניים. זה הכל בלון של יחסי ציבור של השרה יולי תמיר. בחדשות יכלו להציג את שדרות החלוצה, ולא רק את דגניה המדושנת והמיוחצנת.

אשר עידן היקר. כרכרות ועגלונים הם עולם הדימויים שלך עוד מקדמת דנה. ראיתי כבר חדרי מורים שהזמינו אותך בעלות נכבדת, רק כדי לשמוע שהם עגלונים ונהגי כרכרות, ומולם החכם הדם היודע כל, שמשום מה אך אחד לא מבין מה הוא כן אומר. מה לא, זה ברור, – ובלשון עגלונית לעילא.כולכם עגלונים אל תעשו כלום, עשו פדגוגיה 2.0. יופי נחמה.נמאס לנו לשמוע את הפלצנות השלילית הזאת, ואיך כולם נורא טפשים. הבנו. זה לא עושה לנו את זה, רק מרחיק את המסרים שלך מכל מקבל החלטות שכן משפיע, לטוב או לרע.חבל שהשנים לא מטיבים גם עם הכרכרות, והופכות אותן למשהו קצת איטי, מחושב, מפוכח, מבוקר, מלא במטען יקר ערך של אמת, שגם אחרים עשויים להרוויח משהו ממנו. מטען יותר תורם, פוקח עיניים. אם כל כך פשוט פדגויגה 2.0, אז נראה אותך: תן דוגמית קטנה, משהו באמת מדגים שאפשר ללמוד ממנו, ליישם באמת ממנו. מה אמרת כאן בעצם: שיש תוכן ברשת וויקיפדיה וגוגול? נו באמת, האם השפעת בכך על מורה אחד שישנה את דרך עבודתו כתוצאה מכך?אז הכל קונסיפרציה, עגלונים, כרכרות, וכולם יחסי ציבור ומטומטמים, ורק אשר עידן יודע פדגוגיה 2.0, אך מסרב לגלות לנו את פשר התגלית המפוארת…. כי בחיים יש מורים, כתות ותלמידים שצריכים הדרכה, הובלה, התנהלות…. ולא קו-קו-ריקו שלא תורם כלום.אינני מבין מדוע עולם החינוך בישראל מחבק אותך כל כך, רק כדי לשמוע ממך סיסמאות, מילים יפות, אודות חינוך נכון, אבל…. די, לא נמאס לך להשמיץ לאמר מה לא טוב עם עתידנות בנאליות ? נראה אותך תורם, אומר משהו חיובי, משנה למורה אחד את הפרדיגמה שלו. לא עדיף?

אברום שלוםאין כאן שום קונספירציה. גם אני וגם אתה עגלונים שנפלו לחללית. אני ואתה בני 30 ומעלה ילידי דור הבייבי בומרס (ילידי 1945-1975), צריכים פשוט ללמוד מילדי דור הY ילידי 1975-2005, בני 30 ומטה.הנה כמה תרומות חיוביות שלי:א. אינטרנט בחינוך לא יהיה קשור יותר למדע ולטכנולוגיה, כי אינטרנט בכלל קשור יותר למבנים חברתיים חדשים, צורות חשיבה חדשות וערכים חדשים (סוציולוגיה, פסיכולוגיה ואתיקה יותר רלוונטיים לאינטרנט מאשר מדע וטכנולוגיה).ב. משרד החינוך יפתח פורומים לשיעורי ביית לכל ילדי ישראל, יש צורך בעשרה מורים בכל רגע נתון שייתנו עזרה בשיעורי ביית לכל הכיתות בין השעות 13.00-23.00.ג. שיפסיקו ללמד רק את ההיסטוריה של דגניה ואת ביאליק כמשורר לאומי. שילמדו גם את ההיסטוריה של שדרות ויבטלו כל מונופול על ההיסטוריה, על הספרות וכו'.ד. שיחזירו את ד"ר אבי כהן כמפמ"ר על לימודי מידענות ושישלחו את המפמרי"ת הנוכחית דורית בכר לתפקיד שהיא מבינה בו.ה. שיפסיקו לקנות תוכנות של המונופול הדינוזאורי מיקרוסופט ושיקחו בחינם תוכנות של המטאור העולה, גוגל.ו. שיחלקו OLPC או איי.פון לכל ילד ומורה בישראל.ז. שייתנו למורים להתבטא ושיפסיקו כל מיני בירוקרטים במופ"ת, במט"ח, וכו' לצנזר את המערכתח. שיולי תמיר תפסיק עם היחצנו"ת ושתחזור לאוניברסיטה. ממילא עוד חודש אחרי הבחירות היא כבר לא תהיה שרת חינוךט. יש סיכוי ששר החינוך החדש יעשה למערכת החינוך, מה ששר המשפטים פרידמן עושה למערכת המשפט ומה שאובמה עושה לבירוקרטיות האטומות, ומעניס שקיפות. שקיפות. ועוד פעם שקיפות, למערכת החינוך בפרט והממשל בכלל.

אברום היקרשלחתי לך את עשרת הדברות בתגובתי הקודמת ושכחתי לשלוח לך את הדברה העשירית.אז הנה הדיברה העשירית שעוסקת במיומנוית במקום תכנים ובשאלה איך לבחון ולהעריך מיומנויות של המאה ה21מודלים חדשים ושיטות הערכה חדשות של ידע ולמידהבסוף 2008, בסמוך לבחירתו של אובמה כנשיא ארה"ב, והתחדשות התקוות לשינוי רדיקאלי במערכת החינוך בארה"ב, התפרסם מחקר חשוב ביותר, המסכם ידע שהצטבר במשך כ20 שנה (Silva E 2008, Measuring Skills for the 21st. Century (. המחקר עוסק בבסיס לשינוי מערכת החינוך בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם. מחקר זה מהווה חזרה מחוזקת ומנומקת של מה שבראשית עידן האינטרנט בשנות ה90 של המאה הקודמת, החלו בו שר העבודה האמריקאי רוברט רייך וחוקר המחשבים בחינוך סיימור פפרט. מיומנויות היסוד של המאה ה21, בעידן האינטרנט והגלובליזציהכדי להכין את העובד האזרח והסטודנט של המאה ה21, יש צורך בגישות חדשות בעולם ההדרכה הארגונית ובמערכת החינוך האוניברסיטאית והבית ספרית. הכלכלה התעשייתית והלמידה מבוססת הדפוס, מוחלפות כיום בכלכלה אינטרנטית ובלמידה מבוססת אינטרנט. אך מערכת המבחנים (מערכת ההערכה) והסלקציה, בעבודה בבתי הספר ובאוניברסיטאות עדיין מבוססת על עקרונות מיושנים מהמאה ה19. יש לפתח מערכת הערכה חדשה שתאפשר לבדוק את ההישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידו האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. אחד הגופים המובילים בעולם בתחום מערכות הערכה חדשות הוא CWRA College Work and Readiness Assessment.מצב ההערכה כיום, באמצעות מבחני מיצב, מבחני בגרות, מבחנים פסיכומטריים ומבחנים באוניברסיטאות, דומה לניסיון לבדוק בוגרי קורס טייס באמצעות יכולותיהם בנהיגה בכרכרות הרתומות לסוסים. ילדי דור הY בוגרי האינטרנט, נבדקים כיום ביכולותיהם לעבוד בסביבות של המאה ה19.שליטה בשפה ובמתמטיקה, היא תנאי הכרחי אך לא מספיק כיום. אלו הם תכני בסיס ומיומנויות בסיס לא מספיקות. יש צורך בתכנים ובעיקר במיומנויות חדשות התואמות יותר למאה ה21 עם האינטרנט והגלובליזציה שהפכו בה דומיננטיים. הכוונה למיומנויות כמו:1. הבנה2. ניתוח3. סינתזה4. ביקורת והערכה5. משמעת עצמית6. יצירתיות וחדשנות7. יישום8. שיתוף9. ריבוי (סוגי מדיה, תרבויות, פתרונות, ועוד)הדיאגרמה הבאה מראה כי זה למעלה מדור, מסוף שנות השבעים, יש שתי מיומנויות יסוד שהביקוש אליהם גדל באופן מתמיד. זאת לעומת שלוש מיומנויות יסוד שהביקוש אליהן הולך ויורד. • המיומנויות שהביקוש אליהן עולה הן: חשיבה מומחית, תקשורת מורכבת.• המיומנויות שהביקוש אליהן יורד הן: חשיבה (ופעילויות קוגניטיביות אחרות) שגרתית, עבודת כפיים שגרתית, ועבודת כפיים לא שגרתית (אומנים). אין זו סתם ירידה. רואים במובהק כי הירידה של הביקוש למיומנויות העבר הולכת ונעשית חריפה יותר ובאופן לא רציף! רואים שהירידה החלה בעשור של הופעת המחשב האישי בשנות ה80, והחריפה בעשור האינטרנט והגלובליזציה של שנות ה90.מי יבדוק את הבודקיםכדי לבדוק מיומנויות אלה צריך מיומנויות חדשות למורים ולבודקים!!! אי אפשר לבדוק את המיומנויות החדשות במבחנים לאינדיבידואלים כפי שנעשה כיום, באמצעות מבחנים אמריקאים שמצריכים שינון ותרגול מכאניים.טועים אלה שאומרים "בואו נלמד את מיומנויות ותכני הבסיס כמו מתמטיקה וקריאה ורק אחר כך את מיומנויות המאה ה21" .גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה מוטיבציונית, עדיף ללמוד את שני סוגי המיומנויות במשולב באיטרציות ובספירלות. יש להתחיל בשני סוגי המיומנויות כבר בבית הספר היסודי, ואולי אף קודם לכן.מהן שיטות הערכה אלטרנטיביות? הנה דוגמאותא, שואלים נבחנים איך יפתרו את בעיות התחבורה בעיר שהולכת ונעשית יותר ויותר צפופה, כמו תל אביב. רק בשאלות מסוג זה ניתן לבצע הערכה של מיומנויות היסוד החדשות הנ"ל, וכמובן גם מיומנויות היסוד של שפה ומתמטיקה.ב, שואלים נבחנים איך יבדקו ויחפשו מידע על אודות הבעיה הנ"ל ואיך יציגו את הפתרונות לבעיה הנ"ל (קבוצת המיומנויות של מדעי המידע).ג, שואלים נבחנים איך ידעו באיזה סוגי מדיה ישתמשו ואיך להעריך את המידע שימצאו (קבוצת המיומנויות של מדעי המדיה).תמצית המיומנויות של המאה ה21 מול המיומנויות של המאה ה20 היא זו: לא איזה תכנים אתה יודע (מה), אלא איך תשתמש ואיך תיישם תכנים אלה (איך)?אי אפשר לבדוק פתרונות לשאלות מסוג זה באמצעות מבחן אמריקאי שיש לו רק תשובת בית ספר אחת נכונה, אבל אפשר להעריך את התשובות באמצעות שיטות אלטרנטיביות. סוגי התפוקות המועמדות לשיטות ההערכה האלטרנטיביות הללו הן: פרויקטים, תיקי עבודות, ותערוכות.מיד עולה ההתנגדות לשיטות ההערכה האלטרנטיביות הללו, מבחינת קשיי המדידה, העלויות הכספיות הגבוהות, חוסר היכולת להפעילם בסביבות מעמדיות נמוכות, ומשך הזמן הארוך הדרוש.אבל CWRA הנ"ל מראה כי אפשר למדוד בשיטות אלטרנטיביות, מדויקות וברות השוואה. יותר מכך, ממילא בודקים מיומנויות בסיס, אז בתוספת עלות מאוד קטנה אפשר באותה הזדמנות לבדוק מיומנויות המאה ה21. אך הנקודה החשובה ביותר היא ששיטות הבדיקה של מיומנייות היסוד כיום, מקורה בטעות ואי הבנה של העולם שהשתנה במאה ה21.הטעות של פרויד, פיאז'ה, ובלום: מטקסונומיה ליניארית לפולקסונומיה רשתיתלפני למעלה מדור, פיתח בלום טקסונומיה (מיון לקטגוריות) חשובה מאוד ושימושית מאוד במערכות החינוך עד היום, אודות סוגי מטרות חינוכיות שמהן ניתן לגזור:• פיתוח תוכניות לימודים• שיטות הוראה• סטנדרטים של בחינות.בלום פירט את מטרות החינוך לפי סקאלה ליניארית (קווית), לפי מיטב המסורת של החברה המודרנית הדרגנית והתעשייתית של קו היצור הליניארי, שעליה הגנו פסיכולוגים מודרניסטים שאינם רלבנטיים בעידן הפוסטמודרני, כמו פרויד ופיאז'ה.לפי בלום יש ללמד קודם כל מיומנויות נמוכות ורק אחרי זה מיומנויות גבוהות לפי הסדר הבא. מסדר זה הוא גוזר פעילויות חינוכיות בהתאם:1. קריאה יש לתרגל2. ידיעה יש לזכור3. הבנה יש להבין4. יישום יש ליישם5. ניתוח יש לנתח6. הערכה יש לשפוט7. יצירה יש לסנתזהמודרניסטים מאז דארווין ועד פרויד-פיאז'ה-בלום, לא היו מוכנים להיות מודעים לפרדיגמה שבה הם תקועים מבחינה זו שהסולם ההתפתחותי שלהם נובע מאמונה תפלה שמקורה בתכנות שהם עברו כחברה שמעבדת מידע בעיקר בצורה ליניארית כתוצאה של תרבות כתב היד ושל תרבות הדפוס.יותר מכך, תהליכים ליניאריים מובילים ליעד סופי אחד. נהר עם קו אחד ישפך לים בנקודה אחת, אולם נהר שמתפצל לדלתה של נהר נשפך לים בנקודות שונות. נהר שמתפצל פועל לפי המבנה של רשת ולא של קו.לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת כל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט יש חשיבה רישתית.ועוד יותר חמור. פרויד פיאז'ה ובלום, כלל לא העלו על דעתם את מה שדלז וגוואטרי גילו ב(1972) כי המבנה הקוגניטיבי והרגשי של הנפש הוא תמיד מיקרוקוסמוס של המבנה החברתי. כשפיאזה ופרויד התבוננו בנפש הם לא ראו נפש אוניברסלית כפי שסברו, אלא את הראי של החברה שבה הם חיו: חברה מערבית, ולא מזרחית. חברה מודרנית ולא קדם-מודרנית ולא פוסט-מודרנית. חברה תעשייתית ולא חברה חקלאית ולא חברה אינטרנטית!פירוש הדבר הוא שילד שחי בסביבה רישתית, לא רק שייש לו טקסונומיה שונה מזו של פרויד-פיאז'ה-בלום, אלא אין לו כלל טקסונומיה, אלא פולקסונומיה (טקסונומיה עממית, מעין ויקי-מיון). זהו מושג שהתגלה בעשור השני של מהפכת האינטרנט, המכונה ווב 2.0. בדומה לריבוי האינטליגנציות שגארדנר גילה, מושג הפולקסונומיה מבוסס על כך שאנשים שונים ימיינו אותו אוסף חפצים (או מושגים) בדרכים שונות ואף על פי כן הם יבינו אחד את השני. דהיינו מדובר בקיום של ריבוי שיטות מיון.מהמושג פולקסונומיה רישתית נובע שאין סדר הירארכי בין מיומנויות היסוד של בלום, משום שלומדים שונים ילמדו "דרגות" שונות בדרכים הפוכות! תלמיד אחד ירצה קודם כל ליישם ואחר כך להבין, ותלמיד אחר ירצה ההיפך מכך. תלמיד אחד יעבור מקריאה בסיסית לרעיון חדש ויצירתי ותלמיד אחר ירצה לעבור מקריאה בסיסית להבנה.

אשר היקרטוב, מאחר ורק שנינו מדברים כאן, זה מראה שאכן גם תרבות הרשת לא תפתור את האתגרים החברתים המרכזים שלנו, אלא אנו צריכים אנשים עם מודעות אתית עמוקה ומחויבות מוסרית אישית לסובב, ולא רק לפופיק של עצמם.ולעניין: תודה על התגובה הרחבה והעניינית. בגדול – מסכים לרוח הדברים בהחלט, וכמו שאומרים אצלנו – הלואי.מספר הערות קטנות:דיבר א' (שהאינטרנט לא רק מו"ט) – מסכים מאד. זה קורה כבר בשטח עם או בלי הכוונה מלמעלה, כי זו המציאות. כלומר – השטח מתעדכן מהר יותר וזה כן קורה.דיבר ב': פורומים לילדי ישראל וכ'ו – הכוונה טובה, אבל זה לא עובד. זה חייב להגיע מהמורה בכתה, ומסגל ההוראה בבית הספר. מה שבא מלמעלה נשאר שם. יש המון נסיונות כאלה, אך ללא אוטונומיה ואינטימיות ברשת – זה לא עובד. מה שכן, יש השקעות וכוונות טובות לתת שירותי רשת חינוכיים לכל בתי הספר בישראל. זה מתממש יפה ועמוק בפריפריות ולא בדגניות ובדניות באמצעות מיזמים כמו "סיסמא לכל תלמיד" של האחים עופר ומשרד החינוך, מחשב כתום של מכון ויצמן ומשרד החינוך, כתה חכמה של אורט עולמי עם משרד החינוך, מחשב לכל מורה עמותת אתנה והסתדרות המורים ומשרד החינוך , מיזמים אזוריים (בדרום ובגליל) ועוד…. ברך את מה שיש, לא את מה שאין…. כי אין הרבה יותר גדול ואינסופידיבר ג' – תכניות הלימודים. לדעתי אתה לא מעודכן מספיק כי אתה כועס עדיין מדי. הזמן עובר חביבי ויש תמורות רבות גם בכך! התכניות הפכו להרבה יותר פלורליסטיות ומגוונות. אפילו בדגניה כבר לא לומדים על דגניה… המכשול העיקרי עדיין זה הבגרות, וכל נסיון לשינוי משמעותי מעלה עדיין צדקנים על בריקדות ארכאיות. אך גם הגישה של "המקופחים" שאתה מסנן תחת השפם, לא מועילה לכך, רק בולמת כל ניסיון לשינוי כי זה מעמיד צורך לרצות את כולם בבת אחת, וזה לא עובד!. תן לשפיות ולבגיון הבריא לפעול, וזה אכן פועל, ובגדול, אבל נכון, לאט מדי ולנו הרי אין זמן וסבלנוטת, ובגדול זה בעוכרנו, כי יש תהליכים חברתיים כבירים שמבשילים לאט, וצווחות של קיפוח רק מאיטים אותם, בולמים, מעוררי שיתוק ולא מקדמים! כי כל דבר שעושים ומקדמים – שואלים מיד: ומה עם המקופח הזה? והזה? וככה לא זזים בכלל!דיבר ד' – (אבי כהן ודורית בכר) – דיבר מיותר שלרק בולם, ולא מאפשר להקשיב באמת. לא חבל? מינויים ברמות כאלה לעולם לא ירצו את כולם. לא אני ולא אתה מבינים ויודעים באמת מה ולמה ומה עומד אחרי כל אלה, ולא אנו הקובעים, אז למה בכלל לרדת לרמות האישיות האלה? למשל אתה: במקום להיות מעורב רגשית במקומות כאלה, תחשוב מה היית אתה תורם למערכת כפי שהיא, על אנשיה כפי שהם. את דעתך האישית תשמור לעצמך, (כפי שיאנך (כך אני מקווה) יורה את דעתך על אפה של בעלת הבית שמארחת אותך בערבי שבת, במקום להנות, לשמוח להתעצם ולמצות את מה שיש שם….) ותמיד תראה ששיתוף פעולה ממניעים חברתיים מוסריים, עשוי להפתיע אותך גם בהבט הפרסונלי, לאחר שתבין שלא משנה מי ומה, אלא המעשים בשטח.דיבר ו' – (שיחלקו ג'אדטים אישיים ללומדים) – מאד אתך, אך גם במקומות שזה קיים – אין נס חינוכי/ לימודי, כי האתגר הממשי הוא שינוי פרדיגמת המורה ובית הספר ומקומו בחברה – ולא פותרים זאת ע"י גאדג'טים בלבד. חוצמזה זה כבר עדיפויות תקציביות, כי משמעותן עצומה. לא בדגניות ובדניות (שם בתי הספר די בינוניים), אלא בפריפריות, יש הרבה פעילויות כאלה, אך אין עדיין שכנוע מסיבי של מקבלי ההחלטות, שאכן גאדג'טים יעשו חינוך איכותי יותר, כי אין תפיסה כוללת של חינוך אלא של כיבוי שרפות, מענה לצווחות של קיפוח ומגיע לי מכל סוג, שרק בולמות עשייה מקצועית ונכונה. ולמרות זאת ישנה התחלה, שמיד נבלמת על ידי תגובות כמו שלך…. ואתה אפילו לא שם לב לכך בלהט הצדקנות שמעוורת מאד את הענייניות. לא חבל?דיבר ז': לא מבין על מה אתה מדבר (צנזור ביטוי של מורים?) נשמע לי משהו אישי לגמרי, לא ככה? ומאחר ואני מאד מצוי במתרחש, נראה לי שאם אכן יש משהו כזה, זה משהו אזוטרי וצדקני של מעטים, שאתה מעצים ללא הצדקה. ברגע שיהיו שירותים מקוונים סבירים בכל בתי הספר, לא יהיה צורך למורים לריב במקומות ציבוריים. וצריך, כנראה להזכיר שלהיות צודק (בעצם צדקן מפלבל עיניים) זה לא מספיק. בטח יש עוולות ודברים לא טובים מכל סוג, אך לעמוד ולצווח ולהפריע לדיון מקצועי…. אפילו אם אתה צודק מאד, זה פשוט לא מקדם כלום, וככה לא משנים מצב חברה וחינוך. פשוט לא. ולרוב, מסתבר, זה נעוץ בכלל במקומות אישים לא טובים ולא משהו באמת שיכול לקדם. לגבי מט"ח ומופ"ת ועוד – זה מה שיש, ובגדול הם עושים עבודה עצומה וחיובית מאד (שכמובן אפשר לאמר שאפשר יותר טוב ואחרת…. אז מה?) ועם זה אפשר בהחלט לקדם ולהעצים את המערכת, ואם מסת אנשים תלמד באמת תרבות שיח מתוך עמדה מוסרית כנה ואמיתית, לא נראה שתהיה בעיה של צנזורה. אבל כן, גם אני הייתי מצנזר כל מיני האשמות והטחות, גם אם יש בהם אמת, אם זה עשה באופן מאד פרובקטיבי, גובל בלשון הרע אפילו וכד', ובעיקר- לא יקדם באמת משהו חיובי במערכת, רק רגשות דחייה… לא חבל?דיבר ח' – אודות יולי תמיר. כבר דברנו על האף של בעלת הבית שהזמינה אותך, לא? וברצינות – זה ככ מיותר! ממש לא חשוב מה כל אחד מאתנו חושב על פרסונה זו או אחרת בחינוך. ממש חשוב ללמוד להעצים ולקדם עם מה שיש, ולא לאמר שבעצם אני לא עושה כלום כי האף לא מוצא חן בעיני.דיבר ט': פרדימן? נו, מאחר שלא אני ולא אתה יכולים להשפיע, וגם כך, מסתבר, המציאות ככ מורכבת, וההנהגה ככ מוגבלת פנימית וחיצונית, אפשר וראוי לקוות, אבל בעיקר – ללמוד לתת מהמטען היקר שיש לך לחברה, כאיש מוסרי ונותן וחומל, שי לו מה לתת ובגדול, ולא להיות צודק, צדקן, ווכחן, פרובוקטור שוליים, שעולה לכולם על העצבים, מעורר אנטי ובסופו של יום – לא משפיע בכלום. לא חבל?והעיקר – רק טוף, וטובת החברה לעיני כל אחד מאתנו, ולא (רק) הפופיק שלנו.

לאשר ולאברום, כאן מפריס, עם ריחוק אנתרופולוגי ממדינת ישראליסטן, נראה לי שאתם טוחנים מיים. לאברום, אתה מטיף לאשר לא לעשוק בעניינים אישיים ולא לעצבן את העולם בווכחנות מעצבנת. לי דווקא אשר עידן נראה לי פשרן מאז שהיה יועץ של אלוני ושושני בשנות ה90 . גם אתה וגם אשר צריכים ללמוד מסוקרטס ומג'ורדנו ברונו ומרבי עקיבא ומיישו, שמתו בגלל הווכחנות שלהם ובגלל שהצביעו על השחיתות השלטונית של כל מיני "מורי דרך" של הממסד. ישו ידע שבית המקדש עומד להיחרב בעוד 70 ושבני ישראל יצאו לגלות. כאן ממקום גלותי בפריס, אני מצר על כך שייש בישראל כה מעטים כמו אברום וכמו אשר שעוד איכפת להם. כי כמעט כל בעלי התפקידים במשרד החינוך עסוקים במינויים, כיבודים, מכרזים, כספים לעצמם ויחסי ציבור.

מיכאל שלום.או קיי. לא נטחן מים, ואז? קטונו מלהיות ישו (טוב, זה עמום מדי ואף אחד באמת לא יודע מה היה שם), וג'ורדנו ברונו (שהיה צודק מאד ומופלא מאד, אבל מאד לא 'חכם.'…) וגם לא סוקרטס (שהתעקש "להראות להם" וקיפד את חייו, על כלום) ורבי עקיבה (שזקנתו העכירה את ראייתו, אך בס"ה היה חלק מהממסד, ועוד איך) וכ'ו.בקצרה, אני די מקנא באלה שיש לך הפרביגיה לאמר שטוחנים מים. זה תמיד נכון והכל מצב, ולכל אחד. אני לא לקוח את הפריבילגיה הזאת, ואני מקווה שיש עוד משוגעים אחרים שלא, כי, כידוע, אין עדיין ספינות הנוסעות על מים…. והן עתידות להישאר בלב ים ללא יכולת שלטה על לאן הן נסחפות.יש עדיין פער גדול בין "לעצבן את עולם" לבין "להשפיע (לטובה) על העולם". בשניהם עליך להיות סוליסט ומשוגע, אבל הדרך…. הדרך…. ובסופו של דבר כדאי לבחור את אחד מהקצוות האלה, אם או בלי טחינת מים. תודה וברכה וד"ש לגולה הדוויה שם… :>)