פעילויות חוץ בית-ספריות יצירתיות כמנבאות הצלחה עתידית בקרב מתבגרים מחוננים: מחקר אורך

Milgram, R. & Hong, E. (2010). Creative out-of-school activities in intellectually gifted adolescents as predictors of their life accomplishment in young adults: A longitudinal study. Creativity Research Journal, 12:2, 77-87

עיקרי הדברים

  • בקרב תלמידי תיכון ותלמידי קולג'ים לא נמצא כל קשר עקבי בין רמת האיי.קיו ובין רמת ההישגים בתחומים שונים כמתמטיקה, מדעים, ספורט, מוסיקה ומנהיגות חברתית.
  • ציונים בבית הספר ניבאו הצלחה כעבור 18 שנה רק בתחום אחד: הצלחה באקדמיה; ציוני איי.קיו לא ניבאו הצלחה באף תחום בטווח זמן זה
  • עיסוק פעילויות יצירתיות מאתגרות מחוץ לבית הספר הוא מנבא טוב יותר של הישגים בבגרות מאשר מבחני אינטליגנציה או ציונים בלימודים
  • הבוגרים שאותרו כמחוננים תיארו את משפחותיהם כמאוחדות, מתגמלות הישגיות, מעודדות אסרטיביות ומתאפיינות בעזרה הדדית

מהו ערכן של פעילויות חוץ-בית ספריות יצירתיות? שאלה זו עולה ביתר שאת בזמן שבתי הספר סגורים, והתשובה עליה, כפי שיפורט להלן, היא כי ערכן של פעילויות אלה רב מאוד וכי עיסוק בהן הוא מנבא חזק יותר של הצלחה עתידית בקריירה מאשר ציונים בלימודים ובמבחני איי.קיו.

 לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

 

רקע

"תלפיות" היא תוכנית המיועדת לזהות בוגרי בתי ספר תיכון ישראלים, להכשירם בצורה מואצת ולנצל את יכולותיהם הגבוהות בצה"ל. המיון ליחידה מתבסס על הציונים בבית הספר ובמבחני אינטליגנציה. מחקר זה בחן מדדים של יצירתיות כחלופה לציונים בבית הספר ובמבחני איי.קיו כמנבאים של הצלחה מקצועית והישגי חיים אחרים.

המחקר ערך שימוש במודל מילגרם (Milgram 1989, 1991), אשר משתמש בהגדרה רחבה של מחוננות ומסביר מחוננות כתוצאה של אינטראקציה מסובכת בין השפעות קוגניטיביות, אישיות-חברתיות ותרבותיות-חברתיות.

בספרות כבר עלתה האפשרות כי יצירתיות היא מנבאת תקפה יותר של הישגים משמעותיים עתידיים בחיים מאשר ציונים במבחני מנת משכל ובבחינות בבית הספר.

 

מושגי מפתח

חשיבה יצירתית היא היכולת לייצר רעיונות מקוריים בעלי ערך. זוהי יכולת כללית וגולמית.

כישרון יצירתי ספציפי הוא חשיבה יצירתית המיושמת בתחום מסוים כמו מדע, מוסיקה, מתמטיקה או ספרות.

כאשר אדם מסוים מפעיל את יכולת החשיבה היצירתית הגולמית שלו בתחום נתון, ייתכן כי ישיג תוצאה בלתי-שגרתית, רעיון ברמה גבוהה או הישג ניכר באותו תחום.

פעילויות פנאי יצירתיות מוגדרות כפעילויות חוץ בית ספריות המונעות מבפנים: ילדים ומתבגרים עוסקים בהן לשם הנאה ומבחירה, שלא על מנת למלא מטלות בית ספריות או להשיג נקודות זכות או ציונים.

פעילויות פנאי בלתי-מאתגרות הן מרגיעות, פסיביות, חזרתיות ודורשות רמה נמוכה של מאמץ ומעורבות.

פעילויות פנאי מאתגרות הן אקטיביות ודורשות מן העוסקים בהן יותר מעורבות ומאמץ, והן מגרות למחשבה יותר מאשר מרגיעות. ההנאה המופקת מהן אינה מטרה לעצמה, אלא אמצעי לתכלית אחרת.

רק עיסוק אינטנסיבי וממושך בפעילויות מאתגרות מוביל להישגים יצירתיים, כלומר ליצירה של מוצרים יוצאי דופן ברמה גבוהה בתחום מסוים. האינטנסיביות ומשך הזמן דרושים בגלל יחס הכמות > איכות המקובל בהישגים יצירתיים: כמות גדולה של מאמץ, תרגול וחשיבה מביאה לכמות קטנה של תוצרים איכותיים.

 

ספק בהצלחת מבחני איי.קיו וציונים בלימודים בניבוי הצלחה בבגרות

המחקר הטיל ספק כבד בתוקף של מדד האיי.קיו בניבוי הישגים בבגרות של צעירים מחוננים. אלה שאובחנו כמחוננים בצעירותם אמנם מדווחים על הישגים לימודיים גבוהים יותר בבגרותם, אך בתוך קבוצת המחוננים, תוספת נקודות איי.קיו לא תורמת להצלחה גבוהה יותר (Matarrazo, 1972).

ישנן ראיות מעטות בלבד לכך שמי שאובחנו בילדותם כמחוננים על בסיס מבחני איי.קיו מגיעים בבגרותם להישגים גבוהים יותר בתחום המקצועי או להצלחה בתפיסת עמדות של הנהגה בקהילה (Milgram&Hong, 1994).

בקרב תלמידי תיכון ותלמידי קולג'ים לא נמצא כל קשר עקבי בין רמת האיי.קיו ובין רמת ההישגים בתחומים שונים כמתמטיקה, מדעים, ספורט, מוסיקה ומנהיגות חברתית.

מקלילנד סיכם ראיות משכנעות לכך שמבחני מנת משכל, כאשר הם נבדקים באופן נפרד מהישגים לימודיים, לא ניבאו באופן ישיר הצלחה מקצועית והצלחה בתחומים חשובים אחרים בחיים (McClelland, 1973).

מילגרם והונג, מחברי מאמר זה, בחנו את הקשר בין ציוני IQ, ציונים בבית הספר, חשיבה יצירתית או פעילויות יצירתיות חוץ בית ספריות ובין הישגים 18 שנה מאוחר יותר בשישה תחומים: אקדמיה, עבודה, צבא, משפחה, קהילה ופעילויות פנאי. הציונים בבית הספר ניבאו הצלחה רק בתחום אחד: הצלחה באקדמיה וציוני IQ לא ניבאו הצלחה באף תחום.

מדדי יצירתיות קושרו להישגים בבגרות בכמה מהתחומים האלה. ממצאים אלה תמכו בטענה לפיה עיסוק פעילויות יצירתיות מאתגרות הוא מנבא טוב יותר של הישגים בבגרות מאשר מבחני אינטליגנציה או ציונים בבית הספר.

 

הדחף למחקר

ממצאים אלה סיפקו דחף חזק לחיפוש אחר מנבאים תקפים יותר של הצלחה. מחקר זה בחן  את התוקף הניבויי ארוך הטווח של עיסוק בפעילויות פנאי מאתגרות בקרב מתבגרים, כמקדים הישגים בעולם האמתי כמבוגרים.

 

שאלת המחקר

מחקר זה בוחן את התוקף הניבויי של מדדים של פעילויות חוץ בית ספריות לגבי הצלחתם העתידית כמבוגרים. ביצוען של פעילויות כאלה דורש פעמים רבות משאבים פנימיים של אחריות, עצמאות, יוזמה, הכוונה עצמית, משמעת עצמית, מחויבות למשימה והתמדה. תכונות אישיות-חברתיות אלה בקב בני נוער מקושרות עם הישגים בגיל הבגרות (Barron & Harrington, 1981). חוויות חינוכיות בלתי רשמיות נמצאו כתורמות לפיתוחו ולמימושו של כישרון (Albert, 1993).

 

המשתתפים במחקר

הנתונים על משתתפי מחקר זה נלקחו ממאגר המידע של צה"ל, שכלל נתונים על תוצאות מבחנים שניתנו לכל התלמידים במדינה בכיתה י"א או י"ב (תלוי בתאריך לידתם). מדגם 1 כלל 322 משתתפים ואילו מדגם 2 כלל 217 משתתפים. המבחן בדק יכולות מילוליות ובלתי מילוליות. המועמדים לתלפיות ייצגו קבוצה ייחודית של משתתפים: הם היו אוכלוסייה שלמה, ולא מדגם.

 

פעילויות חוץ בית ספריות יצירתיות

טופס TAAI שימש למדידה של  פעילויות חוץ בית ספריות יצירתיות באמצעות תשובות של "כן" או "לא" לסדרת שאלות (Milgram, 1983). השאלות נגעו לפעילויות ולהישגים לא-אקדמיים מאתגרים. דוגמאות להישגים מסוג זה כוללות קבלת פרס על פרויקט מדעי, פרסום מאמר או שיר בכתב עת שאינו בית ספרי, היבחרות לעמדת הנהגה בקבוצת נוער או ביצוע קטע ריקוד סולו.

 

ממצאי אורכיים עיקריים

המשתתפים במחקר דיווחו על הישגי קריירה מרשימים ביותר; רובם השיגו עמדות מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר לפי הסיווג של רואו (Roe, 1956). מספר גדול מאוד של משתתפים דיווחו כי הם מתפקדים ברמה גבוהה מאוד של עצמאות ומבצעים פעולות הדורשות רמת אחריות גבוהה במסגרת עבודתם.

מספר ניכר של משתתפים דיווחו כי הם הופיעו ברדיו או בטלוויזיה בקשר עם עבודתם; כי מאמר נכתב עליהם ועל עבודתם בעיתון; או שהם זכור בפרס הקשור בעבודתם. רוב המשתתפים דיווחו כי הכנסתם היא מעל או הרבה מעל לממוצע הארצי.

 

התאמה בין עניין מקצועי בגיל ההתבגרות ובבגרות

בקרב 45% מהמשתתפים במחקר נמצא קשר חזק בין התחום שבו התמקדו פעילויותיהם החוץ בית ספריות ובין מקצועם בבגרותם. משתתפים אלה גם השיגו הישגים גבוהים יותר מאשר התלמידים המשתתפים האחרים. ממצאים אלה עשויים לספק כלי ליועצים כאשר הם נותנים הדרכה כללית או הדרכת קריירה ספציפית למתבגרים.

 

סביבה משפחתית

הבוגרים הצעירים (young adults) שאותרו כמחוננים תפשו את האווירה במשפחתם כחיובית מאוד. הם תיארו את משפחותיהם כמאוחדות, עם רמת קונפליקט נמוכה, וכי בני המשפחה עזרו זה לזה. משפחותיהם עודדו אותם להיות אסרטיביים ולהסתמך על עצמם. הישגיות תוגמלה בנדיבות. המשפחות תוארו כמאורגנות היטב.

 

ביבליוגרפיה

 

Albert, R (1993).  The Contribution of early family history to the achievement of eminence. Paper presented at the National research Symposium on Talent Development, University of Iowa, Iowa City.

Barron, F. & Harrington, D. (1981). Creativity, intelligence and personality. Annual Review of Psychology, 32, 439-476

Matarrazo, J. (1972). Wechsler's measurement and appraisal of adult intelligence (5th ed.). Baltimore: Williams & Wilkins

McClelland, D. (1973). Testing for competence rather than for intelligence. American Psychologist, 28, 1-14

Milgram, R. (1989). She'eylon Pe'eyllut Vehesegim Shel Universitat Tel Aviv: Nusach Mitbagrim [Tel Aviv Activities and Accomplishments Inventory: Adolescent For]. Ramat Aviv, Israel: Tel Aviv University, School of Education

Milgram, R. (1989). Teaching gifted and talented children in regular classrooms: An impossible dream or a full-time solution for a full-time problem. In R Milgram (Ed.), Teaching gifted and talented children learners in regular classrooms (pp. 3-32). Springfield, IL: Thomas.

Milgram, R. (Ed.). (1991). Counseling gifted and talented children learners in regular classrooms. Norwood, NJ: Ablex

Milgram & Hong (1994). Crative thinking and creative performance in adolescents as predictors of creative attainments in adults: A foolow-up study after 18 years. In R. Subotnik & K. Arnold (Eds.), Beyond Terman: Contemporary longitudinal studies of giftedness and talent (pp. 212-228). Norwood, NJ: Ablex

Roe, A. (1956). The psychology of occupations. New York: Wiley

מה דעתך?

Albert, R (1993).  The Contribution of early family history to the achievement of eminence. Paper presented at the National research Symposium on Talent Development, University of Iowa, Iowa City.

Barron, F. & Harrington, D. (1981). Creativity, intelligence and personality. Annual Review of Psychology, 32, 439-476

Matarrazo, J. (1972). Wechsler's measurement and appraisal of adult intelligence (5th ed.). Baltimore: Williams & Wilkins

McClelland, D. (1973). Testing for competence rather than for intelligence. American Psychologist, 28, 1-14

Milgram, R. (1989). She'eylon Pe'eyllut Vehesegim Shel Universitat Tel Aviv: Nusach Mitbagrim [Tel Aviv Activities and Accomplishments Inventory: Adolescent For]. Ramat Aviv, Israel: Tel Aviv University, School of Education

Milgram, R. (1989). Teaching gifted and talented children in regular classrooms: An impossible dream or a full-time solution for a full-time problem. In R Milgram (Ed.), Teaching gifted and talented children learners in regular classrooms (pp. 3-32). Springfield, IL: Thomas.

Milgram, R. (Ed.). (1991). Counseling gifted and talented children learners in regular classrooms. Norwood, NJ: Ablex

Milgram & Hong (1994). Crative thinking and creative performance in adolescents as predictors of creative attainments in adults: A foolow-up study after 18 years. In R. Subotnik & K. Arnold (Eds.), Beyond Terman: Contemporary longitudinal studies of giftedness and talent (pp. 212-228). Norwood, NJ: Ablex

Roe, A. (1956). The psychology of occupations. New York: Wiley

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?