פוליטיקה בכיתה? הימנעות מורים משיח טעון סביב יחסי יהודים וערבים בישראל

ארליך, ר' וגינדי, ש' (2017). פוליטיקה בכיתה? הימנעות מורים משיח טעון סביב יחסי יהודים וערבים בישראל. זמן חינוך, 3, עמ' 33-9

מבוא: רגישותו של דיון פוליטי בכיתה

אחד הנושאים הטעונים ביותר בחברה הישראלית הוא יחסי ערבים-יהודים. דומה כי המורים נקלעים לדילמה בלתי פתירה: מצד אחד לא ניתן להתעלם מהנושא בגלל מרכזיותו, ומצד שני הדיונים עלולים להעמיד מורים בעין הסערה של הדיון הציבורי. כך למשל, בינואר 2014 התלוננה התלמידה ספיר סבח כי המורה שלה, אדם ורטה, הביע עמדות רדיקליות במהלך שיעור אזרחות. במכתב למשרד החינוך כתבה סבח כי עמדת המורה היא בגדר בגידה. המכתב פורסם ברשתות החברתיות על ידי חבר כנסת ובעקבות הפרסום קיבל המורה מכתבי איום על חייו, הוזמן לשימוע במשרד החינוך ופוטר לכאורה על רקע אחר.

מטרת המחקר:

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המשתנים המנבאים ניהול שיח בנושא יהודים וערבים בכיתה.

מתודולוגיה:

70 מורים, מתוכם 20 ערבים, ענו על שאלונים שניסו לגלות את מידת הפלורליזם שהם מגלים בכל הנוגע לשילוב יהודים וערבים בחברה ובמערכת החינוך, לתחושת המסוגלות שלהם, לאופן שבו הם תופסים את תפקידם, ולמידה שבה הם מנהלים דיונים בנושא היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.

ממצאים:

המורים שהשתתפו במחקר הציגו תחושת מסוגלות בינונית בניהול דיונים מעוררי מחלוקת בכיתה, וחשו שהם יעילים יותר כשהם מנסים לטפל בבעיות משמעת מאשר כשהם מנסים לנהל דיונים מעצבי תודעה אזרחית. עם זאת, מסוגלות עצמית היתה החשובה ביותר בניבוי ניהול דיונים בכיתה.

בדירוג תפקידי המורה, מיקמו המורים את החינוך לגבולות ולמשמעת בראש הסולם ואילו חינוך לתודעה אזרחית־פוליטית נמצא בתחתיתו. המידה בה מורים תופסים את תפקידן בעיצוב תודעה פוליטית היתה הגורם השני בחשיבותו בניבוי ניהול דיונים בכיתה. אחד הממצאים המדאיגים של המחקר הוא העובדה שרק כ־30% מהנבדקים ידעו את המגבלות חופש הביטוי המוטלות על עובדי הוראה. כמו כן, נמצא כי מורים אינם חשים מגובים בעת הצורך מצד משרד החינוך.

תרומת המחקר והמלצות:

בנוסף לתרומה בתיאור תמונת המצב הנוכחית, מוצגות במחקר המלצות מהותיות למדיניות משרד החינוך ולהכשרת מורים.

למחקר המלא

לקריאה נוספת

איך ללמד שיעורי חברה וחיבור בעידן הרשתות החברתיות

החינוך הפוליטי איננו ניטרלי