פדגוגיה מוטת עתיד: מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים
מורגנשטרן, ע' ואחרים (2019). פדגוגיה מוטת עתיד: מגמות, עקרונות, השלכות ויישומים. ירושלים: משרד החינוך
מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.
לקריאה נוספת
מחצית מהמקצועות ייעלמו משוק העבודה העתידי: מי צריך לחשוש?
מגמות עתיד
מגמות עתיד הן גלובליות ומעלות אתגרים גם בתחום החינוך. כאן מוצגות מגמות בולטות מתוך מחקרים מאז 2014 שהן בעלות סבירות גבוהה להתקיים לאורך זמן ולהשפיע משמעותית על תחום החינוך:
מגמות חברתיות
תוחלת החיים עולה, חל גידול בעיור, בנדידה ובהגירה; מתרחשים גלוקליזציה (ראו להלן), שינויים במבנה המשפחה ועלייה בנפח עבודת הנשים, שיפור בתחום הבריאות, הרווחה וסגנון החיים בחברת השפע. לצד המותרות והעלייה ברמת החיים מתפתחות מגמות שליליות כגון היווצרות מוקדי לחץ חדשים על החברה כולה ועל ילדים בפרט.
מגמות טכנולוגיות
הגבולות בין העולם הדיגיטלי לעולם ה"אמתי" הולכים ומיטשטשים, ויוסיפו להיטשטש בעתיד. בישראל בא לידי ביטוי מובהק הקשר בין הצורך בביטחון ובהישרדות לבין התפתחותה של חדשנות טכנולוגית. הידע הטכנולוגי העתיר בטכנולוגיות ליבה, שחלקן פותחו למטרות צבאיות, יוצר בישראל תעשייה שלמה שמניעה את עולם הסחר העולמי. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו פיתוח כישורי ניהול מידע ואוריינות מחשב רחבה; 'ללמד את המלמד'; מיקוד בביוטכנולוגיה; והתמודדות עם סיכוני סייבר המחייבת את העלאת הבטיחות ברשת.
מגמות כלכליות
הכלכלה החדשה מבוססת על ההנחה בדבר קיומו של משאב בלתי מוגבל והוא "הידע האנושי". היא מתרחשת וממומשת באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ורשתות תקשורת. מאפייניה הם: גלובליות, עיסוק בישויות אבסטרקטיות, רעיונות, מידע ויחסים, קישוריות, דינמיות וגמישות. הכלכלה החדשה מציבה את הלקוח במוקד, מקדמת שקיפות, נגישות ופתיחות ושוללת חסמים ביורוקרטיים או חסמי ידע.
האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך בשטח הכלכלי נוגעים לתחומים כמו שמירה על תפיסת החדשנות במציאות תחרותית; חינוך פיננסי וכישורים נדרשים לעבודה כעצמאי; חוסן נפשי להתמודדות עם סביבה של אי-ודאות; צמצום פערים ושוויון הזדמנויות; שיתופי פעולה גלובליים מול מדינות מתפתחות; פיתוח יכולות, מקצועות וכישורים רלוונטיים לסביבה תעסוקתית חדשה; ופיתוח ושילוב מגוון אוכלוסיות בעולם התעסוקה.
מגמות סביבתיות
המגמה העולמית מכוונת לתפיסת קיימות רחבה, שתאזן בין צמיחה כלכלית לבין מניעת השלכות הרות אסון על הסביבה הטבעית. ניתן לפתור בעיות אלו רק באמצעות שיתוף פעולה גלובלי. ישראל נתונה במאבק מתמיד עם משאבים במחסור: קרקע, מים ומחצבים טבעיים (על אף שבשנת 2021 צפויה להיראות השפעה ראשונית של כריית הגז); זיהום אוויר וצורך להגדיל מקורות אנרגיה מתחדשת ומיחזור. האתגרים וההזדמנויות הנגזרים עבור מערכת החינוך נוגעים לתחומים כמו קידום תפיסה חינוכית כוללת קיימות; גיבוש מודעות סביבתית מקומית וגלובלית; זיהוי הזדמנויות לחינוך הנגזרות ממגמות סביבתיות; יצירת פלטפורמה ללימוד המושתת על תבונה אקולוגית.
מגמות פוליטיות
מוסדות, חוקים ומדדים גלובליים מייצרים תודעה של אזרחות גלובלית לצד האזרחות המדינתית. במקביל נוצרת אזרחות גלובלית לצד האזרחות המדינתית. קיים גם לחץ פנימי נגדי מצד קהילות לאומיות, אתניות ותרבותיות. תופעה זו קרויה גלוקליזציה, והיא משקפת קונפליקט ומתח מתמידים בין הזהות הגלובלית לבין הזהות הלוקלית־לאומית.
בישראל מתמודדים מול אילוצים מקומיים, כמו שילוב ערביי ישראל במרקם החיים במדינה; השפעות והשלכות נגזרות של המלחמות על תפיסת הציבור; ועיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
עקרונות הפעולה
ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד מייצגים את התחומים שבהם מערכת החינוך צריכה להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה, והם מפורטים להלן:
עקרון הפרסונליות
פרסונליות בחינוך משמעה התאמה אישית של מוצרים, תהליכים ושירותים לאדם באשר הוא )תלמיד, מורה, מנהל ועוד) על פי יכולותיו, צרכיו, רצונותיו ומצבו. ההתייחסות ללומד תהפוך מתקנית וסטנדרטית למותאמת אישית הן באמצעות המורה, הלומד עצמו והן בעזרת טכנולוגיה המתאימה את הלמידה ללומד באופן אוטומטי.
עקרון השיתופיות
שיתופיות היא תהליך שבו שניים או יותר פועלים יחדיו באופן המעצים את יכולתם כפרטים יחידים כדי להשיג יעד פדגוגי משותף שלא יכלו להשיג כל אחד לבדו. עקרון השיתופיות מוביל לשיתוף פעולה בין יחידים ומוסדות בעולם החינוך ובחברה.
שיתוף פעולה בתחום החינוך מיושם בשני נתיבים משלימים: 1. נתיב המתמקד בפיתוח מיומנויות שיתוף פעולה קוגניטיביות, אישיות וחברתיות של יחידים או של קבוצות כתוצר החינוכי הרצוי של תהליכי השיתופיות. 2. נתיב המתמקד ביישום תהליכי שיתוף הפעולה להשגת תוצרים רצויים של הפעולה השיתופית.
עקרון האי פורמליות
רשתות חברתיות והתארגנויות עצמיות מאפשרות אי-פורמליות של קבוצות וקהילות. התארגנויות שכאלו הניעו מהלכי מחאה המוניים כגון האביב הערבי, המחאה החברתית בישראל ומחאת הנשים כיום (MeToo). בתחום הכלכלי והתעסוקתי, העבודה הופכת בהדרגה ממקום פורמלי שהולכים אליו, למשהו שעושים. אנשים רבים עוסקים בכמה עבודות ומשרות ומוגדרים בסטטוסים שונים (עצמאי, שכיר, חברה) בו-זמנית. הזהות והפעילות המקצועית של הפרט אינן מוגדרות על בסיס השתייכותו הפורמלית לארגון שהוא מועסק בו. מחקרים מראים כי 80% מהלמידה במקומות עבודה מתבצעת באופן אי-פורמלי.
למידה אי-פורמלית היא למידה מחוץ למסגרות ארגוניות וחינוכיות פורמליות וניצול הזדמנויות הלמידה הפוטנציאליות ההולכות ומתרבות במרחבי החיים. עקרון אי-הפורמליות בחינוך הוא חלק מפרדיגמת אקולוגיית שטפי הלמידה (Learning flows) שבה משאבי הלמידה נפוצים וזמינים, הזדמנויות למידה מצויות בשפע במרחבי החיים, והלומדים יכולים להיכנס ולצאת באופן עצמאי משטפי למידה פוטנציאליים בסביבתם וללמוד בכל מקום, זמן ומצב.
עקרון הגלוקליות
גלוקליזציה (עולמקומיות) מתארת מהלך דיאלקטי בין שתי מגמות מנוגדות, גלובליזציה ולוקליזציה. מגמות הגלובליזציה שוחקות את מדינת הלאום מלמעלה באמצעות מערכות על-לאומיות טכנולוגיות, פיננסיות, תקשורתיות ומסחריות. גלוקליזציה בתגובה מתפתחות מלמטה. שתי מגמות מנוגדות אלו שוחקות את מדינת הלאום. הלוקליזציה מחזקת הזדהויות תת-לאומיות אתניות, דתיות, גזעיות, לאומניות, אזוריות ותרבותיות אחרות. כך נגרמת התפרקות חסרת תקדים של החברות האנושיות לקבוצות זהות ספציפיות יותר. מצד שני, הגלובליזציה מחוללת האחדה חסרת תקדים של החברות האנושיות ומובילה ליצירת חברה אנושית אחת.
גלוקליות בחינוך היא גיבוש של תודעה, זהות ויכולות גלובליות ולוקליות אצל הלומד ויצירת איזון הרמוני ביניהן שיאפשר לו לפעול ולשגשג בשני המרחבים גם יחד. הגלוקליות מספקת אסטרטגיות לריכוך סתירות וניגודים בין שני הממדים ובכך מסייעת למערכת וללומד להתמודד עם אתגרים סותרים.
עקרון התמורתיות
תמורות רבות מתחוללות בכל תחומי החיים בעולם המודרני, כאשר הטכנולוגיה היא הגורם העיקרי המשנה את הסביבה האנושית ואת האדם עצמו. היא גורמת להיעלמות וליצירת מקצועות, לשינויים סביבתיים כגון התחממות כדור הארץ ומסייעת להתמודד עימם, משנה מבנים ויחסי כוחות פוליטיים כדוגמת שקיפות ממשל לאזרחים ומשנה את מהותם של מבנים וערכים חברתיים כמו ערך הפרטיות.
ניתן להתמודד עם התמורתיות בשתי גישות. גישת חשיבת העתיד המתבססת על חיזוי עתידים אפשריים ארגוניים או אישיים ועיצוב עתיד רצוי לאורם כבר בהווה, כדי להיערך לקראתם מבעוד מועד. גישה חלופית היא גישת ה"זמישות" (Agility, זריזות וגמישות), המניחה כי העתיד יישאר תמיד בלתי נודע ולכן יש להשקיע בפיתוח יכולות ארגוניות או אישיות שיאפשרו הסתגלות מהירה בזמן אמת לשינויים המתרחשים בהווה. לשם כך יש לפתח ולאמץ גישות ותכונות של מודעות עצמית וסביבתית, פתיחות וקבלה, העזה, נחישות וחוסן אישי למצבי אי-ודאות, עמימות וכישלונות.
תמורתיות בחינוך משמעה הגברת יכולתם של הלומד והמערכת לעצב לעצמם עתיד רצוי, להסתגל, לפעול ולשגשג במציאות מורכבת ומשתנה. תמורתיות המציאות מייצרת שאלות פתוחות ומאתגרות, כגון: מהו חינוך? מהו בית ספר, והאם יש צורך בו? מהו מורה, והאם יש צורך בו?
מענה אפשרי לרמת אי-הוודאות הנגזרת מהתמורתיות הוא מיקוד הלמידה ברכישת מיומנויות גנריות, שמעצם הגדרתן הן עמידות ורלוונטיות למצבים מגוונים משתנים ואפילו לא ידועים. אולם, ייתכן שמענה נוסף ואפקטיבי יותר לאתגר זה יהיה מיקוד הלמידה בעיצוב אישיות סתגלנית. כלומר, מיקוד הלמידה ברכישת תכונות וגישות אישיותיות רלוונטיות, התומכות בהתאמה אפקטיבית למציאות המשתנה, כגון אמונה עצמית, ביטחון עצמי, מוטיבציה אישית, אנרגיה ואותנטיות.
עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי
עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי עוסק ביכולת של הלומד לעצב לעצמו עצמי שלם הכולל מרכז כובד ועמוד שדרה נפשי, המעניקים לאדם חוסן פנימי, יציבות וביטחון. עצמי שלם זה של הלומד מבוסס על גיבוש עצמאי של זהות אישית ותכלית אישית המייצרות נרטיב בעל משמעות אישית.
יישום העיקרון בחינוך מניע את הלומד לפתח באופן עצמאי זהות אישית אותנטית המתפקדת כעוגן מייצב ואיתן בים המגמות של המציאות המשתנה. עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי מוביל את הלומד לפתח באופן עצמאי תכלית אישית אותנטית המשמשת לו כמצפן אישי לניווט במציאות משתנה, עמומה ובלתי מוכרת.
לדעתי, רצוי לסדר את עקרונות הפעולה, כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה, באופן התפתחותי ואבולוציוני:
1. עקרון הפרסונליות – התאמה אישית (לפי גיל התפתחותי, יכולות, צרכים, רצונות ומצבו של התלמיד/ה.
2. עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי – ללא עצמי שלם הכולל מרכז כובד ועמוד שדרה נפשי, המעניקים לאדם חוסן פנימי, יציבות וביטחון, לא ניתן להתקדם לעקרונות הבאים.
3. עקרון התמורתיות – בכדי לפתח יכולת הסתגלות למציאות מורכבת ומשתנה, יש לפתח תפקודים ניהוליים, אמונה בעצמי, בטחון עצמי, מוטיבציה אישית, אנרגיה ואותנטיות.
4. עקרון האי-פורמליות – יכולת ללמוד בכל מקום, זמן ומצב.
5. עקרון השיתופיות – פיתוח מיומנויות שיתוף פעולה עם אחרים.
6. עקרון הגלוקליות – זהות לאומית, אתנית ותרבותית בזמן האחדה לחברה האנושית.
יפה. תודה.
לדעתי, רצוי לסדר את עקרונות הפעולה, כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה, באופן התפתחותי ואבולוציוני:
1. עקרון הפרסונליות – התאמה אישית (לפי גיל התפתחותי, יכולות, צרכים, רצונות ומצבו של התלמיד/ה.
2. עקרון התכלול של זהות וייעוד אישי – ללא עצמי שלם הכולל מרכז כובד ועמוד שדרה נפשי, המעניקים לאדם חוסן פנימי, יציבות וביטחון, לא ניתן להתקדם לעקרונות הבאים.
3. עקרון התמורתיות – בכדי לפתח יכולת הסתגלות למציאות מורכבת ומשתנה, יש לפתח תפקודים ניהוליים, אמונה בעצמי, בטחון עצמי, מוטיבציה אישית, אנרגיה ואותנטיות.
4. עקרון האי-פורמליות – יכולת ללמוד בכל מקום, זמן ומצב.
5. עקרון השיתופיות – פיתוח מיומנויות שיתוף פעולה עם אחרים.
6. עקרון הגלוקליות – זהות לאומית, אתנית ותרבותית בזמן האחדה לחברה האנושית.
מעניין בהחלט
יישום של רעיונות הפדגוגיה מוטת העתיד הוא שאפתני למדי דורש הכשרה שונה של המורים החדשים והסבה מנטלית של הקיימים.
ידרוש בניה מחודשת של מדדים להערכת מידת ההשגיות של התלמידים.
ידרוש מעבר של המורים לתקן של חונכים או מנטורים.
יגביר פערים בין תלמידים ויוביל להשקעה רבה יותר של משאבים ב"סוסים מנצחים" בדומה לקיים בחלק מהמדינות בתחום הספורט