עקרונות מנחים לגבי הוראה, למידה ורפורמה
Cuban, L. (2015, September 15). Guiding principles on teaching, learning, and reform. [Web Log Post] Retrieved from
המאמר סוכם מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת
פרופ' לארי קובן (Larry Cuban), אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר.
1. אין גישה אחת של הוראה המתאימה היטב לכל התלמידים
הואיל והתלמידים שונים בהנעה, באינטרסים וביכולות, חיוני להשתמש ברפרטואר רחב של גישות בשיעורים וביחידות הלימוד. גישות, כמו הוראה ישירה, קבוצות קטנות, דיונים מונחים בקבוצה, בחירות תלמידים, דפי עבודה, עבודות מחקר, הוראה מבוססת פרויקטים, תוכנה מקוונת ועוד, צריכות להיות בארגז הכלים של כל מורה.
קיימים, כמובן, רפורמטורים שמנסים לשנות את האופן שבו המורים מלמדים ואת התוכן של ההוראה שלהם מרחוק כגון הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך של ארה"ב (Common Core State Standards) או יוזמות דומות של רפורמות בתכנית הלימודים. המחבר תומך ביוזמות כאלה כל עוד הן מסתמכות על רפרטואר רחב של גישות של המורה למיומנויות ולתוכן.
אולם המחבר מתנגד לרפורמות המבקשות מהמורים לדבוק בדרך טובה ביותר של הוראה כלשהי (כגון הוראה מבוססת פרויקטים, הוראה ישירה) ללא התייחסות להקשר.
2. שינויים קטנים ואיטיים בפרקטיקת הכיתה מתרחשים לעתים קרובות. שינויים מהירים ויסודיים בפרקטיקה מתרחשים לעתים רחוקות
בעוד שרפורמטורים בעלי כוונות טובות מבקשים לשנות באופן בסיסי את האופן שבו המורים מלמדים קריאה, מתמטיקה, מדעים והיסטוריה, שינויי 180 מעלות כאלה בעולם הכיתה (או בית החולים, או חדר המטפל, או אכיפת החוק או המשפט הפלילי) מתרחשים לעתים רחוקות.
המורים, המודעים למסגרות שבהן הם מלמדים, למדו להתאים רעיונות ופרקטיקות חדשים התואמים לאמונותיהם ולמה שלדעתם יסייע לתלמידיהם. רפורמות המתעלמות ממציאויות היסטוריות אלו נידונות לכישלון.
המחבר תומך במאמצים אלה לבנות על היסטוריה זו של שינוי הכיתה, חוכמת הפרקטיקה של המורה, והמודעות להקשר שבו הרפורמה תתרחש.
3. המבנים של בית הספר משפיעים על ההוראה
למבנה בית הספר המבוסס על שכבות גיל, המצאה מהמאה ה-19 המקובעת כעת לבתי ספר מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) ברחבי ארה"ב, יש השפעה על מה שמתרחש בכיתות בדרכים צפויות ובלתי צפויות, בהתאם להקשר.
המורים מסתגלים למבנה זה במעקב אחר לוח זמנים כאשר הם מכינים שיעורים בני חמישים דקות (או באורך של שעה). מבנים לפי שכבת גיל נרתמו לרגולציות של אחריותיות שדורשות מהמורים להכין את התלמידים למבחנים השנתיים. מבנים אלה דורשים מהמורים לשפוט כל תלמיד באם הוא או היא יעברו את המבחנים בסוף השנה.
למבנים של בית הספר ושל המחוז החינוכי (כלומר, סטנדרטים של תכנית הלימודים, קהילות של למידה מקצועית, מדיניות של הערכה) כמו בית ספר לפי שכבת גיל, יש השפעות מכוונות ובלתי-מכוונות על מה מלמדים ועל האופן שבו מלמדים.
4. מעורבות המורה ברפורמה הלימודית
מאמצע המאה ה-19 ועד העשורים המוקדמים של המאה ה-21, רוב המורים לא אימצו אף רפורמה לימודית שנכפתה עליהם. ההיסטוריה של הרפורמה בכיתה שנקבעה על ידי קובעי המדיניות היא היסטוריה של מאמצים שנכשלו לשנות את מה שהמורים עושים מדי יום. בכלל זה, דרכים חדשות להוראת קריאה, מתמטיקה, מדעים והיסטוריה במהלך המאה שעברה.
בתקופות ובמקומות שבהם התרחשו שינויים בהוראה בכיתה, המורים היו מעורבים בתכנון וביישום של הרפורמה. הדוגמאות נעות מהרפורמה בתכנית הלימודים בדנוור (Denver) בשנות העשרים של המאה העשרים, מחקר שמונת השנים (Eight Year Study) בשנות השלושים, יצירת בתי הספר האלטרנטיביים (alternative schools) בשנות השישים, הקואליציה לבתי ספר חיוניים (Coalition of Essential Schools) בשנות השמונים, התערבויות מתוכננות בכיתה בסגנון אן בראון (Ann Brown) בשנות התשעים, ובתי הספר המנוהלים בידי מורים (teacher-run schools) בשנות האלפיים.
רפורמות המכוונות לשינוי ההוראה בכיתה דורשות עבודה צמודה עם המורים מראשיתו של השינוי המתוכנן וכוללות התבססות על המומחיות הקיימת של המורים.
אלה הם חלק מהעקרונות שמנחים את ההשקפות של המחבר לגבי רפורמה בבתי הספר, הוראה ולמידה. הם מציעים קריטריונים שלפיהם הוא יכול למיין את יוזמות הרפורמה המבקשות לשפר את ההוראה ואת הלמידה.