עמדות בני נוער כלפי ספר ומחשב: דו קיום או מהפכה?

מקור: אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך, תקצירי עבודות מחקר לתואר שלישי, ועדת תלמידי מחקר, 2005.

מטרת המחקר

הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער עשויות להשפיע על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. במחקר נבדקו הן עמדותיהם הגלויות של בני הנוער והן עמדותיהם הסמויות, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.

מתודולוגיה

שאלות המחקר

פרט למטרה של חשיפת העמדות עצמן, שאלות המחקר התמקדו בהבדלים בין האובייקטים ובין הנבדקים. ראשית, ניסיתי לברר אם העמדה כלפי הספר שלילית במקום שבו העמדה כלפי המחשב חיובית. תבנית כזו יכולה לרמז על חילופי משמרות פסיכולוגיים בין הספר לבין המחשב. שאלת מחקר אחרת התייחסה ליחסים שבין מרכיבי העמדה. ביקשתי לבדוק אם כל מרכיבי העמדה עקביים זה עם זה או שמא יש מרכיבים יוצאי דופן. למשל, ייתכן שהממד הקוגניטיבי יהיה חיובי וגבוה, אך לא ילווה בממד התנהגותי גבוה. שאלה נוספת התייחסה להבדלים בין המינים. הספרות המחקרית מצביעה על הבדלים בין המינים בנוגע לעמדותיהם כלפי מחשבים וגם כלפי ספרים. משום כך ביקשתי לברר במה בדיוק נבדלים הבנות והבנים, ובמה הם דומים. בירור זה חשוב במיוחד לאור החשש הקיים שהפער בין המינים גדל בעקבות מהפכת המחשוב. שאלת המחקר האחרונה התייחסה לקשרים בין הכלים המודדים מדידה גלויה לבין אלו המודדים מדידה סמויה. בהקשר זה ביקשתי לברר אם העמדות הסמויות שונות מן העמדות הגלויות ובמה.

כלי המחקר

המחקר הנוכחי התייחד בהיקפו הרחב ובבחינה המעמיקה של העמדות. זוהי העבודה הראשונה שהשוותה באופן שיטתי ומקיף בין העמדות כלפי המחשב לבין העמדות כלפי הספר. במחקר נעשה שימוש בתיאוריה ובכלים העדכניים של מחקר העמדות של הפסיכולוגיה החברתית. נמדדו בשיטתיות שלושת ממדי העמדה המקובלים על רוב חוקרי העמדות בתחום הפסיכולוגיה החברתית: הקוגניטיבי, האַפקטיבי וההתנהגותי. מדידת שלושת הממדים של העמדה נעשתה באמצעות שאלון בשיטת סולם ליקרט. כן נבדקו שלושת ממדי המשמעות: הערכה, כוח ופעילות, באמצעות הדיפרנציאל הסמנטי של אוסגוד ושותפיו. לשם בדיקת העמדות הסמויות השתמשתי בשאלון אסוציאציות חופשיות ובשאלון מטפורות אסוציאטיביות. ריאיון עומק בשיטת Zaltman Metaphor Elicitation Technique (ZMET) שימש לתיקוף, להסבר ולהרחבה של הממצאים. בריאיון נבדקו שני סוגים נוספים של מטפורות: ספונטניות ומוזמנות. הכלים היו זהים לחלוטין עבור הספר והמחשב, למעט השינוי בנושא העמדה.

מערך המחקר

מדגם של קרוב ל-600 בני נוער בגילאי 17-16, בנות ובנים, מארבעה בתי ספר תיכוניים במרכז הארץ נבחנו בכלי המחקר שפורטו לעיל. בכל שאלון נבחנו כ-200 נבדקים, מתוכם כ-100 נבחנו לגבי הספר וכ-100 לגבי המחשב. בכל כלי ולגבי כל אובייקט נבחנו בנות ובנים במספרים שווים בקירוב. כל נבדקת או נבדק נבחנו רק לגבי עמדותיהם כלפי אובייקט אחד, ספר או מחשב, כדי למנוע השפעה של מדידת אובייקט אחד על מדידת האובייקט השני. 12 נבדקים רואיינו בשיטת ZMET. בהתאם לשיטה זו, התכוננו המרואיינים במשך כשבוע-שבועיים לריאיון באמצעות איסוף תמונות המשקפות את עמדתם כלפי הספר או כלפי המחשב. במהלך הריאיון הציגו המרואיינים את התמונות והתבקשו למלא סדרת מטלות נוספות שבעקבותיהן ביטאו את עמדתם כלפי האובייקט. המרואיינים היו חופשיים להתייחס לכל אספקט של האובייקט שעלה בדעתם ללא כל הכוונה או הגבלה. המרואיינים ביטאו את עמדותיהם כלפי הספר או כלפי המחשב תוך הפקה ספונטנית של מטפורות. כמו כן התבקשו להפיק מטפורות מתחומי תוכן נתונים. כל כלי המחקר הועברו בכל בתי הספר. בכל כיתה התלמידים נשאלו באופן אקראי על הספר או על המחשב.

תוצאות ומסקנות

התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב. ניתן למצוא דיווחים רבים על עיסוק רב של בני נוער במחשבים מצד אחד, ועל ירידה בקריאת ספרים מצד שני. לאור הזהירות הרבה שננקטה בהליך החקירה, ברור שהדמיון הרב שנתגלה בין העמדות אותנטי. הספר והמחשב גם יחד הוערכו כחיוביים וכחשובים, התקשרו לפעילויות בית ספר וגם לפעילויות פנאי, עוררו אותן מטפורות, נתפסו כקשורים לפעולות קוגניטיביות, כתערובת של דברים רבים, כמתוקים, כביתיים, כבעלי ממד על-טבעי וכעולם מלא שהנכנס לתוכו מתנתק מן המציאות. ממד ההתנהגות של שניהם היה נמוך ביחס להערכה הגבוהה, כלומר השימוש בספר וגם במחשב היה נמוך בהשוואה למה שניתן היה לצפות לאור ההערכה הגבוהה כלפיהם. 

בין העמדות כלפי שני האובייקטים היו גם הבדלים. בייחוד בלטה העמדה החיובית יותר כלפי המחשב, שהופיעה ברוב הממדים ובעיקר באפקטיבי. שאר ההבדלים היו דקים יותר והראו שהמחשב נתפס כגברי וכדינמי והספר כנשי. המחשב התקשר בעיקר לפעילויות פנאי ולרגש של הנאה, ואילו הספר לפעילויות בית ספריות, לפעולות קוגניטיביות ולרגשות עניין ושעמום. המחשב נתפס ככלי טכנולוגי קר, ואילו הספר נתפס כחם וכמעורר דמיון. המחשב התקשר לעתיד, והספר לעבר. המושג מחשב עורר אותן מטפורות ואסוציאציות אצל נבדקים שונים, ואילו הספר עורר מטפורות ואסוציאציות מגוונות. העמדה כלפי המחשב בלבד הסתמנה כחצויה: חיובית וגם שלילית.

בדיקת ההבדלים בין המינים הראתה כי עמדת הבנים כלפי המחשב הייתה חיובית משל הבנות, ועמדתם כלפי הספר הייתה שלילית משלהן, כלומר ההקצנה בעמדות בקרב הבנים הייתה גדולה יחסית. הבדלים גדולים בין המינים ניכרו בעיקר בעמדה כלפי הספר. הבנות והבנים היו דומים בעמדתם כלפי הספר בהיבטים בודדים בלבד: בנות ובנים כאחד תפסו את הספר כחיובי, כמתוק וכחם. בשאר ההיבטים של העמדה כלפי הספר היו הבדלים גדולים בין המינים. הממצאים הראו עמדות חיוביות יותר של הבנות כלפי הספר ברוב המרכיבים חוץ מהקוגניטיבי; משיכה רגשית גדולה יותר של הבנות לספר; ותחושת נוחות גדולה יותר בשימוש בו. הבנים בלבד תפסו את הספר כמתקשר לפעולות קוגניטיביות וייחסו לו כוח רב יותר, והוא התקשר אצלם יותר מאשר אצל הבנות לזמן עבר.

הדמיון בין הבנות והבנים בעמדותיהם כלפי המחשב היה גדול ומפתיע לאור הספרות המחקרית המדווחת לרוב על הבדלים בין המינים. הספרות מדווחת על רתיעה של בנות ממחשבים ועל שימוש נמוך בהם, אך גם על עניין ומשיכה של בנות למחשב. ממצאי המחקר הנוכחי שופכים אור על סוגיה זו.

המחקר הנוכחי הראה שהבנים אמנם נוטים להשתמש במחשב יותר מן הבנות, ושהבנות אכן נמשכות למחשב. אך משיכת הבנות למחשב נובעת כנראה מתפיסתן אותו ככלי מילולי-משוכלל המסייע להן בפעולות כתיבה ובעיקר במטלות בית ספריות. לעומת זאת, הבנים נמשכים אל המחשב ככלי סוחף ומהנה לבילוי שעות הפנאי, שאינו דורש מהם מאמץ קוגניטיבי גדול. המחקר מצביע על כך שהשימוש הנמוך יחסית של הבנות במחשב נובע כנראה מהשימוש הממותן יחסית שלהן במחשב לצורכי כתיבה בעיקר, מעמדה אַפקטיבית חצויה, מחוסר נוחות יחסי בשימוש במחשב, מרתיעה מההתנהגות הסטריאוטיפית-גברית של הבנים המפגינה בעלות על המחשב ומהיעדר תפיסה סטריאוטיפית נגדית הרואה את המחשב כתחום נשי.

המדידות הסמויות חשפו אספקטים שלא עלו באמצעות המדידות הגלויות, ואפשרו הבנה מעמיקה ורחבה יותר של העמדות. כך, למשל, התגלה שהמחשב נתפס ככלי טכנולוגי קר, מהנה מאוד, אך לא מעניין במיוחד, בעוד הספר נתפס ככלי חם, מעורר דמיון ומעניין, אך גם משעמם. ההבדלים בין העמדות הגלויות לסמויות בלטו בעמדה כלפי הספר, והצביעו על קיומה של עמדה כפולה כלפי הספר: עמדה גלויה שלילית במקצת, ועמדה סמויה חיובית בכל הממדים. עמדה כפולה הופיעה הן אצל בנות והן אצל בנים. בכך הציע המחקר הנוכחי תשובה לשאלה השנויה לאחרונה במחלוקת בתחום הקוגניציה הסמויה לגבי עצם קיומן של עמדות כפולות בזיכרון.

מכלול הממצאים מלמד על כך שבני הנוער מעדיפים לרוב את המחשב על פני הספר, ובכל זאת חילופי משמרות פסיכולוגיים אינם מתקיימים. המחשב תופס אמנם מקום נכבד ומוערך בתודעתם של בני הנוער, אבל הם גם מודעים לחסרונותיו. במקביל הם מעריכים מאוד גם את הספר, אף שבדרך כלל אינם מודעים לעוצמת ההערכה שלהם כלפי הספר ולעוצמת הרגש החיובי שהם חשים כלפיו. מן המחקר הנוכחי ניתן ללמוד כי מחקר פוזיטיביסטי החותר לבחון עמדות לעומקן חייב לשלב מתודולוגיות מחקר איכותיות. נראה כי מחקר מסוג זה, דוגמת המחקר הנוכחי, הוא כנראה המחקר הפוזיטיביסטי הקרוב ביותר למחקר האיכותי אף ברוחו ובהנחות היסוד שלו,  ומתאים ביותר לחקירת עמדות בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?