על חגיגות יום הולדת בגן

חגיגת ימי הולדת של הלומדים במוסדות החינוך ובמיוחד בגנים העלו מאז ומתמיד שאלות רבות: כיצד יש לחגוג? אילו הפעלות מתאימות לחגיגות אלה? האם יש להציע מתנות לחוגגים ולגן עצמו? ומהן המגבלות שעל איש הצוות החינוכי להטיל על ההורים בבואם לממש את החופש שלהם לארגן מסיבת יום הולדת לילדם במערכת החינוכית.

לקריאה נוספת ראו:

ימי ההולדת בגן יצאו משליטה? משרד החינוך מסתגל

לקראת שנת הלימודים הנוכחית (תשע"ט) פרסם משרד החינוך הנחיות בנושא (משרד החינוך, 2018). ההנחיות מציינות, כי בשנים האחרונות מתכונות החגיגות התרחבו, למשל לחגיגות בהנחיית מפעילים בבתי הילדים או במקומות ציבוריים. לפי ההנחיות, חלק מאירועים אלה נושאים אופי ראוותני ובלתי מותאם. נקודת המוצא היא שיום ההולדת הוא אירוע חשוב ומשמעותי, שמייצר להורים משאלות, ציפיות ותקווה שכך יחווה ילדם את אירוע זה.

ההנחיות קובעות, כי הגננת היא האחראית והמפעילה העיקרית של מסיבת יום ההולדת ושלכל אחד מילדי הגן תיערך חגיגה במתכונת זהה ככל שניתן. לפי ההנחיות, האירוע צריך להיות צנוע ויש להימנע מתחרותיות בין ילדים ומשפחותיהם. תוכן האירוע יהיה יצירתי ויכלול פעילויות מהנות ומעשירות. ההחלטה בנוגע לשאלה אם על הורי הילד להשתתף באירוע בגן אף היא של הגננת, אך עליה לשתף את ההורים בשיקולים השונים הנוגעים לכך.

ההנחיות קובעות כי הגננת נהנית מאוטונומיה מלאה בנוגע להחלטה אם לשלב את הורי הילד בחגיגת יום ההולדת וכיצד לנהל אירוע זה. ייחודן של ההנחיות בכך שהן מספקות, לראשונה ובאופן פורמליות, מערכת שיקולים שעל גננות לשקול בבואן לתכנן אירועים כאלה בגן הילדים.

בין השיקולים שעל הגננות לשקול בקבלת ההחלטה אם יש לשתף את ההורים במסיבות יום ההולדת בגן: אוכלוסיית משפחות ילדי הגן (למשל, האם יש ילדים שמסיבות שונות הוריהם לא יוכלו להשתתף בחגיגות), אוכלוסיית ילדי הגן (אם יש ילדים שנוכחות הוריהם במסיבות תגרום להם מבוכה או אי נוחות).

כן מפרטות ההנחיות בנוגע לסגנונות שונים, שעשויים להתאים לחגיגת אירוע יום ההולדת. אלה כוללים למשל חגיגה שבה הילד החוגג נמצא במרכז לאורך כל היום. סגנון כזה מאפשר לילד החוגג להביע משאלות ולהינות מאינטראקציה בין-אישית, שמתמקדת בו ובבחירותיו. במצב כזה, כניסת ההורים מפרה את ההתנהלות הטבעית למסגרת החינוכית.

סגנון חלופי רואה ביום ההולדת הזדמנות לשיתוף ההורים בפעילויות הגן. ההורים מוזמנים למספר פעילויות ונוצרת חוויה משותפת ומהנה עבור ההורים והילדים.

סגנון שלישי רואה בחגיגות יום ההולדת חוט מקשר בין-דורי כשאופן החגיגה תואם לזה שנחגג על-ידי ההורים ועל-ידי הורי ההורים. במובן הזה, מתקיימת מסיבה שכוללת משחקים, ריקודים, כסא יום הולדת, עוגת יום הולדת, כתר וכד'. סגנון זה מקבל בברכה את השתתפות ההורים במסיבה כשם שהיה נהוג לאורך שנים.

ההנחיות מעידות על חשיבות אירוע היום הולדת עבור הילדים ועל הצורך להעמיד את החוגג במרכז ההכנות לו ובמהלך החגיגה. הן מצטרפות ליוזמות חינוכיות, שמטפחות אחריות, יוזמה ובחירה בקשר לאירועי יום ההולדת הנחגגים בגן (פשחור ופולק, 2003).  

אכן, אחת הדילמות העולה מההנחיות נוגעת להשתתפות ההורים בחגיגת יום ההולדת בגן ולשאלה זכות ההורים להשתתף בחגיגה זו צריכה לסגת מפני עקרון השיוויון, השונות שבין משפחות הילדים וההבדלים ביכולותיהן הכלכליות (קדוש, 2017; לוי, 2004; Lee, Jo Katras, & Bauer, 2009). היא אף נוגעת להשפעה האפשרית של מסחור האירוע על ייחודיותו של הילד (Jennings & Brace-Govan, 2011). דילמה זו אינה חדשה והדיונים הקשורים אליה התפרסמו, למשל עוד בכתב עת "הד הגן" בגליון ס' בשנת 1995.

לקריאה נוספת ראו:

כוחן של ציפיות ההורים

שפת המעורבות כשפה המחברת בין מורים להורים

קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך

נדמה, שהאסדרה בנושא של חגיגות יום ההולדת משקפת את התפקיד החיברותי שיש לחגיגות יום הולדת אשר מכתיב גם את אופני השתתפות הילדים וההורים בטקסים אלה (Otnes & McGrath, 1994). כפי שנראה במחקרים איכותניים, ארגון המשאבים בקשר לחגיגות אלה והשתתפות ההורים בתכנן ובמהלכן מלמדת על אשרור הציפיות החברתיות מהן ועיצובן מחדש (Lee, Jo Katras, & Bauer, 2009; Bareiss, Woodbury, & Durfee, 2009) כמו גם על ביטוי פומבי של דאגה וידע הנוגעים לילדן (Jennings & Brace-Govan, 2014) .

ניתן גם לטעון שפרסום ההנחיות והאסדרה בנושא מבטאים ביתר שאת את הטענה לפיה חגיגות אלה מאפשרות את הכנת הילד המתבגר לאתוס הבירוקרטי של המדינה. הדבר נעשה באמצעות פרגמנטציה של הילד למונחי זמן, סיווגו מחדש לקטגוריה של זמן והשימוש בקטגוריה זו כרצף (Shamgar-Handelman & Handelman, 1991). נותר רק להמתין ולראות כיצד יעשו הגננות שימוש בהנחיות אלה ואם יהיה בהן כדי להגדיל את החופש שלהן לבחור בחגיגות הסוטות מהנהוג והמקובל בשם אותם ערכים שהנחיות אלה מבקשות לקדם.

ביבליוגרפיה

לוי, ג' (2004). יום הולדת בשלט רחוק. הורים וילדים, 194, 91-90.

משרד החינוך. (2018). יום הולדת בגן הילדים: המלצות חינוכיות. החינוך הקדם יסודי, המינהל הפדגוגי. מאוחזר מתוך: http://edu.gov.il/minhalpedagogy/preschool/subjects/holyday/holidays/Pages/Birthday-kindergarten.aspx

פשחור, ט' ופולק, ר' (2003). יום הולדת קצת אחר. הד הגן, 67(4), 95-94.

קדוש, ר' (2017). בעד ונגד יום הולדת עם ההורים בגן. הורים וילדים, 359, 20. 

Bareiss, A., Woodbury, A., & Durfee, A. (2009). Children's birthday parties: Welfare and constructions of motherhood in the United States. Journal of the Motherhood Initiative for Research and Community Involvement, 11(2), 85-97

Jennings, L., & Brace-Govan, J. (2011). Consumption as contaminating innocence: A study of children's birthday parties. ACR North American Advances, 38, 554-555 

Jennings, L., & Brace-Govan, J. (2014). Maternal visibility at the commodity frontier: Weaving love into birthday party consumption. Journal of Consumer Culture, 14(1), 88-11

Lee, J., Jo Katras, M., & Bauer, J.W. (2009). Children's birthday celebrations from the lived experiences of low-income rural mothers. Journal of Family Issues, 30(4),532-553

Otnes, C., & McGrath, M.A. (1994). Ritual socialization and the children's birthday party: The early emergence of gender differences. Journal of Ritual Studies,8(1), 73-93

Shamgar-Handelman, L., & Handelman, D. (1991). Celebrations of bureaucracy: Birthday's parties in Israeli kindergartens. Ethnology, 30(4), 293