עיצוב פדגוגיה של הכשרת מורים: האתגרים המתקיימים במעבר מתפקיד של מורה כיתה לתפקיד של מורה מורים
מאת: J.K Ritter
מקור:
Forging a pedagogy of teacher education: The challenges of moving from classroom teacher to teacher educator, Studying Teacher Education, 3(1), pp. 5-22
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מבוא
בעוד שממורי כיתה מצופה שילמדו מקצועות שונים, ממורי המורים מצופה שילמדו את דרכי ההוראה של המקצועות. לאור זאת צפוי גם שהפדגוגיה בה עושים שימוש מורי המורים תהייה שונה מזו של מורי הכיתה. אולם, בה בעת, נהוג לחשוב שמורה טוב יהיה גם מורה מורים טוב (Korthagen, 2005). לכן רבים מהמדריכים הפדגוגיים/מורי המורים הם מורים לשעבר שאינם מודעים לאתגרים הפדגוגיים שהתפקיד החדש מציב בפניהם (Zeichner, 2002). המחקר הנוכחי נערך מתוך שאיפה להבין טוב יותר את התהליך של "היעשות" למורה מורים (becoming a teacher educator).
מסגרת תיאורטית
החוקר עשה במחקר זה שימוש בפרשנות (interpretivism) כמסגרת עיונית להארת האתגרים הפדגוגיים בפניהם עמד כמורה שהפך להיות מורה-מורים (Crotty, 1998). בכותבו את פרשנויותיו החוקר מבקש להוסיף את קולו ולהזמין פרשנויות חלופיות למחקר של מסעו ממורה למורה-מורים.
ההתפתחות של מורה-מורים כנושא ללמידה –השאלה כיצד אדם הופך להיות מורה-מורים לא נחקרה דיה (Korthagen et al., 2005, Zeichner, 2005). החוקר במחקר זה פועל מזווית ראייה ייחודית הצומחת מפרדיגמה פרשנית הממשיגה התפתחות של מורה-מורים כעניין של למידה ולא כאימון טכני. זווית ראייה זו מבוססת על ההנחה הבסיסית ש"ההוראה עצמה היא פעילות אינטלקטואלית, תרבותית והקשרית-מקומית יותר מאשר פעילות טכנית, ניטראלית במונחים של ערכים וזוויות ראיה ואוניברסלית במונחים של סיבות והשפעות" (Cochran-Smith,2004).
מתודולוגיה
גישת המחקר העצמי – המחקר החל כחלק מסמינר מחקרי שמטרתו הייתה לדון בדרכים לחנוך בצורה יעילה מתכשרים להוראה. החוקר מעיד כי יצא נשכר מהעבודה המשותפת עם עמיתים שעזרו לו לבנות את המחקר ועודדו אותו לחשוב על היבטים מחקריים חיוניים ובהם, למשל, קביעת גבולות המחקר, קריאת ספרות רלוונטית, זיהוי מקורות הנתונים וניתוח וזיקוק המידע שהתקבל (Stringer,2004).
המקורות לנתונים – המקורות היו יומנים רפלקטיביים כתובים שהחוקר כתב לאורך השנה, לאור השאלה: "כיצד השתניתי, אם בכלל בהופכי למורה-מורים? ". ההערות ביומנים נכתבו באופן שיטתי לאחר כל שיעור, תצפית בסטודנטים, ישיבת צוות או כל אירוע משמעותי אחר (Richardson & Pierre,2005).
ניתוח הנתונים – הנתונים נותחו בשיטה של ניתוח תוכן של הקטעים הכתובים.
ממצאים
זהות מקצועית מתייחסת לדרך בה אנשים מגדירים את עצמם, את מה שהם עושים ואת הדרך בה הם שופטים הצלחה בחייהם המקצועיים. הפרק שלהלן מתאר כיצד כל אחד מהיבטים אלה אותגר במעבר מהוראת כיתה להכשרת מורים. בניתוח הנתונים מתייחס החוקר לארבע קטגוריות:
א. האתגרים שבבניית זהות מקצועית של מורה-מורים - תת-הקטגוריות של קטגוריה זו הן: 1. הזהות המקצועית כמורה כיתה, 2. הזהות המקצועית כמורה כיתה כמקור להדרכה שניתנה לסטודנטים, 3.הזהות המקצועית כמורה כיתה כמקור להתנגדות לתובנות ולאמונות חדשות שעלו מהמפגש עם סטודנטים להוראה, 4. דיסוננס קוגניטיבי ורפלקציה-עצמית על התפקיד הקודם שעלו מתוך התצפיות ושיחות ההדרכה עם הסטודנטים. גם ללימודים לתואר השלישי ולדיונים בקבוצת העמיתים הייתה השפעה מאתגרת ומפרת –איזון.
כתיבת היומנים, קריאת הכתוב וניתוח הדברים הובילה למודעות עצמית שקידמה את השינוי בדעות ובאמונות על התפתחות הזהות המקצועית של מורה-מורים חדש ועל הוראת מדעי החברה.
ב.התמצאות בנבכי התפקיד הלא –ברור של מורה-מורים – המתח בין השניות התפקודית כמדריך ותומך מצד אחד וכמעריך מצד שני היווה מוקד קושי מרכזי בתהליך הנחקר. מתוך המחקר עלו הנסיבות הייחודיות של מורה-מורים המקשות על יצירת איזון בין שני קטבים אלה: 1. הציפיות המתפתחות מהעבודה עם סטודנטים להוראה ומהסטודנטים עצמם, 2. מספר מצומצם של מפגשים ואינטראקציות עם הסטודנטים.
ג. מערכת האמונות של הסטודנטים כמקור התנגדות חיצוני - מערכת העקרונות, התפישות והאמונות על מטרות ההוראה של הסטודנטים הובילה אותם להתנגדות לגישות חדשות ולדבקות בדרכים בטוחות. על מורה-המורים להתייחס למערכת אמונות זו ולשקול אותה בתהליך ההכשרה.
ד. נורמות של בתי הספר כמקור חיצוני של התנגדות – נורמות אלה היוו מקור לסתירות בין האמונות הפדגוגיות של החוקר כמורה-מורים לבין המציאות. סטודנטים שראו, כתוצאה מההדרכה הפדגוגית, בחשיבה ביקורתית, בצדק חברתי ובמודעות היסטורית מטרות בהוראה לא יכלו לתרגמן למעשה מכיוון שנכנעו ללחצים של נורמות הסטנדרטים, המבחנים והאחריותיות הקיימות בבתי הספר.
(הפרק מלווה בניתוח קטעי יומנים ובציטוטים רבים המדגימים את הממצאים ואת הרפלקציה של החוקר; הדברים לא הובאו בסיכום זה)
מסקנות
המחקר מאיר את האתגרים הראשוניים שבפניהם עמד מורה-מורים חדש בעוברו מתפקידו כמורה כיתה להכשרת מורים. הנוכחות של האתגרים הללו מפריכה את ההנחה שהכשרת מורים היא דבר שאינו דורש כל הכנות נוספות ממורה בבית ספר יסודי או בתיכון; מומחיותו כמורה תאפשר לו להיות מורה-מורים טוב באופן אוטומטי (Zeichner, 2005). הכניסה לתפקיד של מורה-מורים דורשת שינוי ועדכון הזהות המקצועית והתפישות הפדגוגיות. הכשרת מורים דורשת מיומנויות, מומחיות וידע שאי אפשר לקחתם כמובנים מאליהם. יש צורך לבוחנם, לתארם וללמדם כדי שהחשיבות של מכשיר המורים תהייה מודגשת כהלכה ומובנת לכל אנשי המקצוע (Korthagen et al., 2005).
ביבליוגרפיה
Cochran-Smith, M. (2004). Walking the road: Race, diversity and social justice in teacher education, NY: Teachers College Press.
Crotty, M. (1998). The foundations of social research: Meaning and perspective in the research process, Thousand Oaks, CA: Sage.
Korthagen, F., Loughran, J., & Lunenberg, M. (2005). Teaching teachers – studies into the expertise of teacher educators: An introduction to this theme issues. Teaching and Teacher Education, 21, pp. 107-115.
Richardson, L., & St. Pierre, E. A. (2005). Writing: A method of inquiry, In: N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.) Handbook of qualitative research, 3rd edition, Thousand Oaks, CA: Sage.
Stringer, E. (2004). Action research in education, Upper Saddle River, NJ: Pearson Education.
Zeichner, K. (2002). Beyond traditional structures of student teaching, Teacher Education Quarterly, 29(2), pp. 59-64.
Zeichner, K. (2005). Becoming a teacher educator: A personal perspective, Teaching and Teacher Education, 21 pp. 117-124.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Cochran-Smith, M. (2004). Walking the road: Race, diversity and social justice in teacher education, NY: Teachers College Press.
Crotty, M. (1998). The foundations of social research: Meaning and perspective in the research process, Thousand Oaks, CA: Sage.
Korthagen, F., Loughran, J., & Lunenberg, M. (2005). Teaching teachers – studies into the expertise of teacher educators: An introduction to this theme issues. Teaching and Teacher Education, 21, pp. 107-115.
Richardson, L., & St. Pierre, E. A. (2005). Writing: A method of inquiry, In: N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.) Handbook of qualitative research, 3rd edition, Thousand Oaks, CA: Sage.
Stringer, E. (2004). Action research in education, Upper Saddle River, NJ: Pearson Education.
Zeichner, K. (2002). Beyond traditional structures of student teaching, Teacher Education Quarterly, 29(2), pp. 59-64.
Zeichner, K. (2005). Becoming a teacher educator: A personal perspective, Teaching and Teacher Education, 21 pp. 117-124.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת
yyya