עדיין חברתיות ודמוקרטיות? צורות של מדיניות חינוך מכלילה במדינות הרווחה הנורדיות
Arnesen, A.L., Lundahl, L. (2006). Still social and democratic? Inclusive Education Policies in the Nordic welfare states. Scandinavian Journal of Educational Research, 2006 (50), 285-300
האם לאחר מספר עשורים של אימוץ והטמעת דפוסי חשיבה והתנהלות ניאו-ליברליים במדינות סקנדינביה, מדיניות החינוך המונהגת בהן עדיין מבטאת סדרי עדיפויות, ערכים והשקפת עולם סוציאל דמוקרטיים? בעקבות ניתוח רחב היקף של מערכות החינוך הדנית, השוודית, הנורווגית, הפינית והאיסלנדית בנות זמננו, הגיעו כותבות המאמר למסקנה כי ההיבטים החברתיים המכלילים של מדיניות חינוך סוציאל דמוקרטית מוסיפים להתקיים בהן באופן בולט. לאור זאת, נראה כי מוצדק לדון בחמש המדינות הסקנדינביות בתור קבוצה מובחנת, המקיימת צורות מכלילות ושוויוניות יותר של מדיניות חינוכית מאשר יתר מדינות אירופה וה-OECD.
סוגי מדיניות אלו מתאפיינים בין היתר בנטייה להימנע מהסללה מקצועית של תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות; באחוז תלמידי מוסדות פרטיים הנמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (למעט בדנמרק); בהפרדה מועטה ביחס למדינות אחרות בין שכבות שונות בחברה; בדגש מוגבר על חינוך למעורבות אזרחית; בביטויי תחושת שייכות ואופטימיות ביחס להשתתפות בתהליך הדמוקרטי בקרב תלמידים; ובכך שעל אף שיעורי אבטלה גבוהים, הנוער בסקנדינביה נוטה לחוות פחות דחיקה לשוליים מאשר בארצות אירופיות אחרות.
לקריאה נוספת
השלכות הרפורמה בחינוך (1994) בשבדיה : בתי ספר פרטיים ולמידה מתוקשבת
הערכת ההכלה בבית הספר - צירים להתבוננות
עם זאת, החל משנות התשעים לערך עוצבה מדיניות החינוך במדינות הנורדיות מחדש מתוך הפנמת תפיסות כלכליות ליברליות. הדבר נעשה על ידי הבלטת התכליות הכלכליות-תועלתניות של חינוך, החלשת מינהל החינוך המרכזי, קיצוצים תקציביים ורפורמות שנועדו להגביר תחרותיות ויעילות על חשבון סולידריות ושוויון. כתוצאה משינויים אלו, גברו ההפרדה החברתית בבתי ספר ופערי ההישגים בין תלמידים ומוסדות ונפגעו היקף ואיכות הדאגה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, שמצבם החל להיתפס כבעיה פרטית שלהם שהטיפול בה אינו באחריות החברה. האיזון הבלתי יציב בין רכיביהן הסוציאל דמוקרטיים והניאו-ליברליים של מערכות החינוך הסקנדינביות מציב אתגר משמעותי בפני המעוניינים למנוע את שקיעתו של מודל הרווחה הנורדי.