עברית מקראית כשפה זרה

מקור וקרדיט : יעל אפרתי , "עברית מקראית כשפה זרה" , שיעור חופשי , יוני 2012 , עמוד 7.

את היוזמה שלה , שיטה לשיפור הבנת הנקרא בתנ"ך , הגתה אביה זמרן , מורה ותיקה לתנ"ך בבית הספר האזורי סולם צור בקיבוץ גשר הזיו, אחרי שהגיעה למסקנה כי תלמיד ישראלי ממוצע אינו מבין כמעט אף פסוק מקראי. לדבריה , אף שלפניו מונח טקסט עם אוצר מלים בשפת אמו, הצעיר הישראלי נתקל בשורה שלמה של "מוזרויות" שמציבה חיץ בלתי עביר בינו לבין הבנת הנקרא. אמנם, היא קובעת, העברית המחודשת בת ימינו בנויה על בסיס העברית העתיקה, אך במהלך השנים חלו בה שינויים רבים כל כך, עד שאין מנוס מהצורך לבנות גשר דידקטי על פני התהום הזו.

זמרן גורסת כי יש ללמד את הטקסט המקראי כמו שלמדים שפה זרה – באופן מובנה ובשיטתיות, והכי חשוב – כבר מהפעם הראשונה שבה נתקל הילד בתנ"ך. את השיטה שפיתחה זמרן , "מקרא בראש הנקרא", היא מיישמת בשנים האחרונות עם הצוות שלה בבית ספרה, והתוצאות מעודדות בהחלט.

השיטה כוללת גם חוברות עבודה. יש חוברות עם תרגילים לכל פרק שנלמד. השיטה מבוססת על תרגול מסודר, מובנה ורציף של היחידות הלשוניות, שבהן ה"מקראית" שונה מהעברית המוכרת לנוער. תרגול כזה, מראשית הקריאה בתנ"ך ובהתאמה לכל שנתון וגיל מבסס את יכולתם של הצעירים להתחבר אל המקור הטקסטואלי , החיוני כל כך להווייתנו כעם וכמדינה.
במהלך התרגול לומד התלמיד גם שיש הבדלים במשמעות בין מלים מקראיות לאלה המשמשות אותנו היום – גוי במקרא הוא עם, לשבת פירושו לגור.

הייעוץ והתמיכה במהלך פיתוח השיטה ניתנו במסגרת הפרויקט "מורים יוצרים הוראה אחרת" של מכון כרם בירושלים. מטרת הפרויקט היא לקדם ולשפר את ההוראה באמצעות שיטות שפותחו בשטח. הפרויקט מאפשר למורים לצאת מהמסגרת וללמד בדרכים ייחודיות שהם יוזמים ומיישמים, והכל במסגרת תכנית הלימודים הנהוגה. מטעם הפרויקט הגיעה לביה"ס האזורי סולם צור שצפתה בשיעורים של אביה זמרן, למדה את השיטה, תיעדה את התהליך וגם עזרה לשווק את "מקרא בראש הנקרא" למפקחת המקצוע שתומכת בשיטה.