סקירת ספרו של פיטר רוברטס "אושר, תקווה וייאוש: לחשוב מחדש על תפקיד החינוך"
Allen, A. (2017). Roberts P, Happiness, hope and despair: Rethinking the role of education. Policy Futures in Education, 15(6), 803–804
למאמרים נוספים
לקבל או לדחות: תובנות ממחקר על סטודנטים ועל מורים מתקשים
רגשות בהוראה ובניהול בית ספר: אסופת מאמרים
בספרו "אושר, תקווה וייאוש", מאתגר רוברטס את השיח השגור ושואל האם חינוך צריך להיות מונע אך ורק מרגשות חיוביים, מאופטימיות ונחישות, או שמא יש מקום בפעילות החינוכית היומיומית גם לייאוש, לסבל, לספק ולכאב.
תשובתו היא שהניסיון להימנע או להימלט מרגעים קשים, לא זו בלבד שאיננו אפשרי, כיוון שהכאב הוא לעתים בלתי נמנע, אלא הוא אפילו סותר את משמעות החינוך. על המחנכים לקבל את הרגשות הללו (אצלם ובקרב תלמידיהם) כיוון שהם מאפשרים להם לפתח את המחשבה הרפלקסיבית ומספקים הזדמנות להתמודד עם ההיבטים האפלים יותר של החוויה האנושית. אם מטרת החינוך היא להכין את התלמיד לחיי הגשמה וסיפוק הרי שבאמצעות מפגש מושכל עם אותן סיטואציות או רגשות קשים, הרי שהוא בהחלט ממלא את תפקידו.