סקירת ביקורת על הספר "חכמת ילדים אור כוכבים"

מחבר הספר : משה דב כספי

מחבר סקירת הביקורת: עדנה ענבר

ענבר, ע' (2013). סקירת ביקורת על הספר "חכמת ילדים אור כוכבים", מאת מ"ד כספי. דפים, 56, 299-297.

ספרו החדש של פרופ' משה ד' כספי הוא המחשה משכנעת ביותר של תפיסתו את החשיבה הילדית כמקור השראה ולימוד למבוגרים. במשך כעשור הקשיב כספי לשיחות, לאמירות ולמחשבות של ילדים, ותיעד אותן. הצטבר אצלו אוסף עשיר ומרשים של אמירות שמייצגות את החשיבה היצירתית של הילדים, אשר מעלים פליאות, שאלות ותובנות על תופעות שונות מתוך עולמם הפנימי והעולם החיצוני המוחשי.

בעינינו, המבוגרים, החשיבה של הילדים "פורצת גבולות", במקרים רבים פורצת את גבולות ההיגיון. בעבורם, שעדיין לא הפנימו את גבולות ההיגיון, מחשבותיהם הן בבחינת ניסיונות מרתקים להסביר לעצמם את העולם ואת מרחביו.

ילדים קטנים אוהבים ללמד אחרים, קטנים כגדולים, ובטוחים בעצמם בנוגע לדברים שהם יודעים לעשות. הם מלמדים ילדים אחרים כיצד לעצב וליצור דברים (מקבץ דוגמאות בעמ' 81-80 ולאורך הספר), ומאמינים ביכולתם של האחרים ללמוד ולהצליח. הם מורים טבעיים, ללא כוונת זדון להכשיל, להשפיל.

ילדים קטנים הם בלשנים טבעיים. חקר התפתחות הלשון הוא תחום רחב וענף, אולם אין חוקר שמסוגל להעלות בדעתו את מגוון היצירות הלשוניות של הילדים. הספר של כספי רווי באמירות מפתיעות, לצד אמירות שאופייניות כנראה לרוב ילידי הארץ דוברי העברית.

הציטוטים והמובאות מדברי הפעוטות והילדים השזורים בספר, החל במילים הראשונות בגיל חצי שנה וכלה בהתבטאויות של גיל שמונה וחצי, משקפים עושר של סוגי קשרים והקשרים שקיימים בעולמם של הילדים, וכולם מוצגים מההיבט האוהב, המקבל, המצמיח, ההתבנותי. כל אחד מהציטוטים זוכה לפרשנות מזוויות הסתכלות שונות ומשקף, בכל פעם מחדש, את עוצמתה של תורת ההתבנות של כספי.

לקוראים שאינם מצויים בתורתו מוגש מבוא קצר ובהיר שבו הוא פורס את עיקרי משנתו, וגם הוא מעוטר ומאויר בדברי ילדים. הספר מסתיים במאמר קצר על מאוויים של ילד ומבוגר – "הכי אני רוצה להיות נמר" (עמ' 150-137), שבו כספי מבהיר את השוני בין החשיבה הילדית לזו של המבוגרים.

מבחינה זו הספר יוצר טלטלה באופן ההסתכלות של הקוראים, הורים ומורים, על חשיבתם של הילדים: היכולת שלהם לתהות על תופעות ולהשתהות (בעיקר באשר לטבע המוחשי בסביבתם, או זה המתואר בספריהם ובתכניות הטלוויזיה); יצירי הדמיון שלהם; חלומותיהם, שאיפותיהם ומאווייהם; עושר המחשבה והלשון שלהם; הקשרים שלהם עם בני משפחה וחברים ועוד כהנה וכהנה אירועי חיים.