סיפורן של מורות מובילות במתמטיקה מפרחי הוראה לעמדות מפתח

פטקין, דורית ודבורה גסר. "סיפורן של מורות מובילות במתמטיקה מפרחי הוראה לעמדות מפתח". החינוך וסביבו, שנתון מכללת סמינר הקיבוצים כ"ט, תשס"ז, 2007. עמ' 49- 63.

סיכום עיקרי המאמר:

בשנים האחרונות מופנית אצבע מאשימה כלפי הכשרת מורים, שצריכה להוכיח את נחיצותה, את תרומתה ואת חיוניותה למערכת החינוך ולפיתוח הפרופסיונלי של המקצוע (Anderson & Olsen, 2006). מרבים לדבר על נשירה, על איכות מורים שאינה עומדת בסטנדרטים, ובעצם כמעט אין מפנים את הזרקור למורים בוגרי מכללות שמצליחים, מתקדמים ומשנים את המערכת מבפנים.
למידה מהצלחות של האינדיבידואל ושל תהליכים היא מתודולוגיה שנעשית נדבך מרכזי בתהליכי הלמידה בארגון (רוזנפלד, 1996). היא שכיחה בעולם הארגונים העסקיים ופחות בתחום החינוך. תפיסה זו דוגלת בחיפוש ובלמידה של "מחוללי הצלחה" כדי שאפשר יהיה להפוך את הידע האישי על הצלחה לידע צוותי וארגוני.

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן.

שאלות המחקר

1. האם אפשר לזהות מאפיינים ייחודיים משותפים אצל בוגרות מכללה להכשרת מורים שמשמשות חוץ מעבודתן כמורות גם בתפקידים אחרים במערכת החינוך?
2. האם אפשר לזהות מסלול התפתחות מקצועית ושלבי התקדמות במערכת החינוך אצל אותן מורות?
3. מהי תרומת הדימוי המקצועי והאישי להתקדמות המקצועית המואצת של אותן מורות?


שיטת המחקר

במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות.

משתתפות המחקר

שלוש המורות הן בשנות העשרים והשלושים לחייהן ובאות מרקע סוציו-אקונומי שונה. שלוש המשתתפות הן בשנות ההוראה הראשונות שלהן (משלוש עד שבע שנים), אשר הגיעו בזמן קצר (פחות משלוש שנים) לתפקידי מפתח בשדה החינוכי, חוץ מעבודת ההוראה שלהן בכיתה.

כלי המחקר

1. נתוני הרישום של המורות בכניסה למכללה, ובכלל זה ציוני סף/פסיכומטרי, ציוני תעודת הבגרות, מספר יחידות וציון במתמטיקה, מקום מגורים, לימודים בבית הספר התיכון.
2. ראיונות עומק של כמה שעות עם המשתתפות.

הממצאים

את ניתוח סיפורי המורות המצליחות מתוך נתוני הרישום והראיונות אפשר למקד בשבע קטגוריות עיקריות שסביבן נוצר הקו הסיפורי של המחקר (שקדי, 2003):

א. "תעודת הזהות": נתוני כניסה, רקע משפחתי ויחס המשפחה להוראה, שירות צבאי
מתוך עיון בנתוני הקבלה של שלוש המרואיינות עולה שתנאי הכניסה הכוללים שלהן היו גבוהים מעט משל סטודנטיות אחרות באותן שנים במסלול היסודי, אם כי הן לא היו בולטות במיוחד בהישגי הבגרות שלהן. הן היו רק מעט מעל הממוצע של נתוני הקבלה הנדרשים במוסדות להכשרת מורים.
במחקרם של זק והורוביץ (1985) נמצא שבבדיקת סיפורי קריירה מקצועית ישנה חשיבות לרקע המשפחתי ולמידת התמיכה של בני הזוג בהתפתחות המקצועית. בראיונות המורות מדברות על תמיכת בני זוגן בהמשך לימודיהן ובפיתוח הקריירה המקצועית שלהן בהוראה, ויש אף מי שמזכירה את תמיכת ההורים בבחירת מקצוע ההוראה.

שלוש המשתתפות ציינו שבחירת המקצוע בפועל נעשתה מיד אחרי הצבא, והשירות הבאי שימש קטליזטור לבחירה. בצבא הן שירתו בתפקידי הוראה והדרכה, קיבלו כלים בסיסיים של "העברת" חומר ונפגשו עם אוכלוסיות מגוונות. נראה שתקופה זו עיצבה את החלטתן ללכת להוראה, וסיפוריהן השונים חושפים את הנכונות להתמודד עם אתגרים ולהיות "ראש גדול", כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהמשך הקריירה המקצועית שלהן.

עוד גורם משותף שמציינות שלושתן הוא האהבה למתמטיקה מגיל צעיר. יש להניח שבחירתן המוקדמת להיות מורות והחלטתן החד משמעית להתמחות במתמטיקה השפיעו על כיוון הקריירה המקצועית שלהן.

ב. בחירה במכללה להכשרת מורים (שלב ראשון בקריירה )
שלוש המורות העדיפו ללמוד הוראה במכללה להכשרת מורים, כי שם מושם דגש רב על עבודה מעשית ועל כניסה מידית וחלקה "לשטח", קרי לכיתה, אף שנתוני הכניסה שלהן אפשרו להן ללמוד גם באוניברסיטה.
ג. מאפייני אישיות ודימוי עצמי
מתוך דברי שלוש המורות ניתן ללמוד על מאפייני אישיות דומים. שלושתן מצהירות על עצמן כבעלות ראש גדול, הערכה עצמית חיובית, דימוי עצמי גבוה וביטחון רב בדרך שבחרו בה. לשלושתן יש הרגשה של כוח, צורך להתמודד עם אתגרים חדשים ונכונות לבצע אותם. עם זאת, שלושתן מציינות שהן זקוקות להערכת הממסד לצורך תפקודן היעיל.
ד. עמדות כלפי מקצוע ההוראה ותהליכי חינוך והוראה
שלוש המשתתפות רואות בהוראה תחום פרופסיונלי מקצועי ומכובד, הן אינן מרוצות מהמצוי כיום במערכת, ובייחוד מהבינוניות, מתפיסת בית הספר כשמרטף ומכניסה של מורות שאינן ראויות למערכת. על אף הביקורת הקשה והגלויה שהן מעלות כלפי המערכת הן חושבות שאפשר לשנות ולשפר אותה ומוכנות להיות חלק מיוצרי השינוי. שלוש המורות גורסות כי מורים מוצלחים ניכרים בדרכים לא שגרתיות בהוראה ובנכונות לחרוג מהמסגרת של זמן ומקום קונבנציונליים.
ה. לימודים במכללה ולימודי המשך

לימודים במכללה:
מדברי המורות עולה שלמדריכה הפדגוגית יש חשיבות ומשקל בהכשרה להוראה במסגרת הלימודים במכללה ובעבודה המעשית. תמיכתה או אי תמיכתה מאוד משמעותית להתקדמות בלימודים ובפרויקטים שעושות המתכשרות להוראה. מתיאוריהן עולות שביעות רצון ממה שלמדו במכללה וביקורת על חוסר הכנה ל"עבודה מול הורים", נושא שנראה להן עקרי כבר בראשית עבודתן.
לימודי המשך:
המחויבות של המורה למקצוע, לרמת ההוראה ולידע שיש לרכוש ולהקנות לתלמידים בכיתות, נמשכת גם לאחר שסיימו את הכשרתן והן משמשות מורות בבתי הספר ומרכזות מקצוע. חשוב להן לתגבר את הוראת המקצוע בשעות הוראה נוספות או בחלוקת זמן אחרת של שעות ההוראה, חשוב להן שילדים יאהבו את המקצוע ויבינו מה הם לומדים, חשוב להן שמי שמלמד מתמטיקה יהיה מורה מקצועי ששולט בתכנים ובפדגוגיה, וחשוב להן להיות מחנכות ולא רק מורות מקצועיות.
מדברי השלוש עולה שהן רואות בקריירה של הוראה תהליך שמלווה בלמידה מתמשכת לאורך החיים. בייחוד בולטת התפיסה הזאת בצורך להמשיך ולהתקדם בלימודים בתחום ההוראה הדיסציפלינרית.
ן. כניסה לעבודה במערכת החינוך ומאפייני בית הספר
שלוש המורות התחילו לעבוד מיד עם תום לימודיהן, וזה עוד מאפיין משותף לשלושתן. לכל השלוש פנו מנהלות בית ספר, בין השאר בזכות סיוע והמלצה של מרכזת הדיסציפלינה במכללה. שלוש המורות האלו זכו להערכה על יכולותיהן וזוהו אצלן היכולת והרצון להשפיע, לשנות ולקדם את תחום המתמטיקה, בצד יכולות ריכוז וניהול.
נמצא שאקלים בית הספר – הכולל בין השאר את תמיכת המנהלת והצוות, את יחס הורי התלמידים, נכונות לשיתוף פעולה בין המורות והתייחסות לצורכי המורות (בייחוד המתחילות) – משמש זרז לרצון להישאר במערכת או לפרוש ממנה (זק והורוביץ, 1985). מדברי המורות עולה כי מנהלת וצוות מורים תומכים יכולים לעודד ולהצמיח, ואילו חוסר פרגון והיעדר תמיכה מובילים לחסימה ולהיעדר מוטיבציה להמשיך להתפתח ולהתקדם.
ז. עבודה מקצועית בהווה, יוזמות חינוכית ותוכניות לעתיד
שלוש המורות הנמצאות במערכת מעט שנים מציגות רקורד מרשים של עיסוקים בתוך המערכת חוץ מהוראה בכיתה. בנוסף, שלושתן טוות תוכניות לעתיד ורואות את עצמן ממשיכות לעסוק בחינוך המתמטי במסגרת בית ספרית ואקדמית.

דיון ומסקנות

מניתוח תוכן סיפורי שלוש המורות עולה, שאפשר לחלק את ההתפתחות המקצועית שלהן לשלוש תקופות או לשלושה שלבים: שלב א' – הכניסה להכשרה; שלב ב' – תהליך ההכשרה; שלב ג' – אחרי ההכשרה, כלומר העבודה בשדה. שלוש הנבדקות ניכרות בתנאי כניסה גבוהים מעט מהממוצע של מועמדות להכשרה, כולן אחרי שירות צבאי וכולן בעלות ניסיון ראשוני בהדרכה בתנועות נוער והוראה בצבא. מבחינת הציונים נתוני הכניסה אינם מנבאים בהכרח התקדמות מהירה בעת ההשתלבות במערכת החינוך. לעומת זאת, ההתייחסות לדיסציפלינה (אהבת המקצוע, הרצון ללמוד אותו), הרצון להשפיע ואסרטיביות הם מאפיינים שעשויים להתפתח ולהוביל להתקדמות מהירה במערכת החינוך בהמשך. לכן יש לעודד להכניס למערכת החינוך בוגרות בעלות מאפיינים המרמזים על רצון להתפתחות מקצועית, וחשוב לתמוך בהן בזמן הלימודים ואחריהם. לכל המורות הייתה הרגשה של מסוגלות עצמית חיובית, רצון לשנות דברים ודימוי עצמי חיובי.

בשלב ב' בתהליך ההכשרה אין תמונה אחידה. בחלק מן הזמן הן הרגישו בלימה ובחלק אחר טיפוח וקידום, אבל שלוש המורות מדברות על מרכזיות ההדרכה וההתנסות, בצד רכישת ידע מקצועי במתמטיקה. הן נכנסו לעבודה מיד עם תום הכשרתן במכללה. פנו אליהן וביקשו מהן לבוא ללמד בבית הספר, והן הרגישו מוכנות להוראה בזכות ההכשרה. שלוש המורות מילאו תפקידים נוספים כבר בסמוך לכניסתן לעבודה אף שהיו חסרות ניסיון או בעלות ניסיון מועט. ההתנסות בהוראה ותפקידי הריכוז שקיבלו לוו בהעצמה בשל התמיכה שקיבלו מן המנהלות ומהורי התלמידים. שלוש המורות רואות את עתידן בהמשך עבודתן בחינוך. הן רואות את עצמן כסוכנות שינוי ותפיסה של שינוי כחלק מתרבות המקצוע. הן מוכנות להשקיע עבודה רבה לא רק בעבודתן כמורות, אלא גם כדי לשפר את הדימוי של מקצוע ההוראה. הבוגרות הציגו גם דגם של שגרת התעדכנות וצורך ללמוד כל הזמן. הלימודים בתחום המקצועי-דיסציפלינרי והלימודים לתואר נוסף שימשו מנוף להתקדמות ולהכנסת שינויים בבתי הספר שלימדו בהם. בצד מרכיבים דומים בהתפתחות הקריירה של המורות אפשר להסביר את ההתקדמות המקצועית כמודל משולב המביא בחשבון הן את תכונותיהן של המורות, הן את המסגרת הקונטקסטואלית של העבודה והן רכיבים בהכשרה. אלו תהליכים דינאמיים של גדילה ושל למידה אקטיבית באינטראקציה מתמדת עם תכונותיו הפנימיות ש הפרט שאיננה מנותקת מהסביבה החברתית (Bandura, 1977).
החשיבות החינוכית במחקר הזה היא בחינת סיפורי ההצלחה של שלוש המורות האלה, שעשויה לסייע להבין את טיפוס המורה הרצוי וממילא לתרום למכשירי המורים בתהליך קבלת מועמדים למקצוע ההוראה. הבנה זו תעזור אף למערכת החינוך בקליטת מורים אלו וקידומם במערכת.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?