סינגפור: למידת מורים בקהילת מעשה המבוססת על טכנולוגיה מבוססת וידאו?"

מאת: Hyo-Jeong So
מילות מפתח: וידאו סינגפור קהילה לומדת קהילת לומדים קהילת מעשה קהילת מעשה בחינוך תהליכי למידה תיעוד בוידאו
מקור וקרדיט:
Hyo-Jeong So, Hans Lossman, Wei-Ying Lim, and Michael J. Jacobson.
"Designing an online video based platform for teacher learning in Singapore", Australasian Journal of Educational Technology, 2009, 25(3), 440-457.
 
במחקר זה, המחברים רואים את למידת המורים כנתיב מקצועי, המורכב משלושה שלבים עיקריים, דהיינו, הכשרת פרחי הוראה, כניסה להוראה ולימודי המשך (Feiman-Nemser, 2001). במחקר זה החוקרים מנסים לבחון את השאלה: "כיצד אנחנו יכולים לתמוך בלמידת מורים באמצעי מגבש של טכנולוגיה המבוססת על וידאו?"
כדי לזהות את הפרקטיקות הנוכחיות בהתפתחות המקצועית, החוקרים ערכו סקר מקוון רב משתתפים שאותו העבירו ל-1605 מורים. הנתונים הכמותיים שנאספו מהסקר נתנו לחוקרים סקירה ברמת המאקרו של הסטטוס הנוכחי של ההתפתחות המקצועית של המורים בבתי הספר בסינגפור. בשלב הבא, לצורך הבנה עמוקה יותר של השקפות המורים לגבי החוויות שלהם מההתפתחות המקצועית ואיסוף רעיונות לגבי עיצוב של סביבה מקוונת המבוססת על וידאו, החוקרים ערכו סדנאות של עיצוב שיתופי (participatory design) עם 11 מורים בשני בתי ספר. המטרה של הסדנאות האלה הייתה להעסיק משתמשי קצה, שהם מורים בסינגפור, משלב מוקדם של תהליך העיצוב כך שצורכיהם ורעיונותיהם ישתקפו בעיצוב הסופי.
הבניית סדנאות לעיצוב שיתופי
המחברים ארגנו סדנאות לעיצוב שיתופי עם שני בתי ספר (בית ספר יסודי ובית ספר תיכון) בסינגפור כדי לאסוף מידע לצורך עיצוב ספריית הוידאו. 
המחברים השתמשו בסדנאות בטכניקות שונות, כגון: תרחישים, תבניות ובניית אב טיפוס משותף שימשו כדי לעודד השתתפות פעילה ורעיונות יצירתיים. הסדנאות נערכו במשך כשעה וחצי ונבנו בהתאם לשלבי העיצוב השיתופי: המשתתפים מציגים את עצמם, הסברת מטרת הסדנה, הצגת התרחישים, דיון בסוגיות לגבי שימוש בוידאו בהתפתחות מקצועית' המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות כדי להכין תבנית מנייר עבור ספריית קלטות הוידאו, הצגת בתבניות הנייר ודיון בהן.
בכל שלב , המחברים אספו סוגים שונים של נתונים, כגון: הקלטות שמע, פתקים וחפצים שנוצרו על-ידי המשתתפים (כגון: פתקים, תרשימים, תמונות).
דיון ומסקנות
מהסקר ומדיון פנים אל פנים עם המורים בסדנה, המחברים מצאו שבעוד שמורים תפסו את התרבות של בית הספר שלהם כשיתופית, לעתים נדירות עודדו שיתוף פעולה בין בתי הספר. רוב תכניות ההתפתחות מקצועית מועברות בפורמט מוכן מראש במפגש פנים אל פנים. משתתפי הסדנה טענו שבתכניות של התפתחות מקצועית משתמשים לעתים רחוקות בטכנולוגיית וידאו, ושקיים צורך רב בגישה לקהילות מקוונות של מורים המבוססות על וידאו.
המחברים הפעילו את גישת העיצוב השיתופי מתוך אמונה שכדי לעצב קהילה שיתופית
ברת קיימא, חיוני לערב מורים משלב מוקדם של תהליך העיצוב. המודל השיתופי הזה שונה מרוב הפלטפורמות הקיימות המבוססות על וידאו שבהן קבוצת חוקרים בוחרת, מעצבת ושומרת על מה שנכנס לקלטות הוידאו. החוקרים ראו את הפוטנציאל של הגישה הזו בכך שהם יכלו לאסוף רעיונות שימושיים מהמורים. בנוסף, המורים שיתפו בהשקפותיהם לגבי נושאים שונים, כגון: חוויות מהתפתחות מקצועית, קהילות מקוונות והוראה ולמידה בעזרת הטכנולוגיה. אולם, חשוב לציין כי הרעיון של עיצוב שיתופי לא שרד מעבר לשתי סדנאות בשל הקושי לגייס מורים כמשתתפים בתכנית.   
לגבי ההיבט הטכני של העיצוב, המחברים חקרו כלים ושירותים שונים של טכנולוגיית Web 2.0 כדי ליצור את אב-הטיפוס. בדומה לאתרים המצליחים ביותר שעושים שימוש בפרדיגמת Web 2.0,  המחברים יצרו סביבה פתוחה שבה המורים יכלו לבנות, לשתף ולתרום מרעיונותיהם לקלטות הוידאו וגם לקרוא ולהשתמש בתוכן לצרכיהם. עם ההתפתחות המהירה והשימוש ברשת החברתית ובשירותים אחרים המבוססים על טכנולוגיית Web 2.0, עשוי להופיע מודל חדש של קהילות מורים המבוסס על רשתות חברתיות.
לסיכום, המחברים טוענים כי פיתוח של קהילת מורים דורש מאמצים שיטתיים כדי ליצור תלות הדדית בין המורים שתיצור אצלם את הצורך לשתף. בנוסף, יש צורך בכך שהמנהיגים של בית הספר ושל המחוז יתמכו בהשתתפות של מורים בקהילה. תמיכה מעין זו יכולה להתבצע באמצעות קידום השיתוף, מתן אפשרות למורים לנסות את מה שהם למדו בקהילה, ועד מתן תמריצים כדי לעודד שיתוף. המחברים מאמינים כי תמיכה מעין זו חיונית כדי להניע מורים להשתמש יותר בטכנולוגיה לצורך הלמידה.
המאמר סוכם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya