סימני נוכחות הוראה בשיח מקוון של קהילת עמיתים

מקור:
הרצאה במושב "קיוונים בהדרכה פדגוגית" שהתקיימה בכנס "גולשים באינטרנט 6", מכון מופ"ת, 31.5.05

למצגת ההרצאה המקורית ראו קובץ מצורף מימין

במצגת:

•    נושא המחקר
•    תאור הפעילות ואפיוני הקהילה (מה מיוחד בה)
•    הגדרת מושגים: נוכחות הוראה, שלבי התפתחות הקבוצה, תחושת שייכות לקהילה
•    שלב א' במחקר (שכלל 193 הודעות + פרוטוקולים של מפגשי פנים אל פנים)
•    ממדי נוכחות הוראה בשלב העיצוב
•    אפיוני תחושת שייכות לקהילה בשלב העיצוב (ומה היו הביטויים לכך)
•    ממצאי ביניים

החידוש במחקר זה הוא שנבחנה התפתחות קבוצה בעלת מאפיינים של קהילת עמיתים בעלי מחויבות פורמלית ללמידה (משימות לימודיות ברורות, ציון בסוף הקורס וכיו"ב). 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות ,שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת, שנושאו "אינטרנט למדריך הפדגוגי".

המניע לחקור קבוצה זו היה כיוון שדובר בקבוצה מצליחה –קבוצת החשיבה מתקיימת כבר שנה חמישית, מתעתדת לכתוב במשותף ספר, מארגנת הרצאות משותפות – כלומר ישנו המשך קשר מחייב מאז האירוע הראשון.

למרות שלכולם ניסיון בהדרכה פדגוגית ולכן לא היתה היררכיה של ידע, אלא רק היררכיה ארגונית (שתי המנחות=החוקרות)

מטרת המחקר
לזהות סימנים של נוכחות הוראה – teaching presence (Anderson et al. 2001) בשלבים השונים של התפתחות קבוצת העמיתים המקוונת ולבחון את הקשר של נוכחות ההוראה לתחושת שייכות לקהילה של המשתתפים

ע"פ מודל חמשת השלבים* של Tuckman & Jensen  (1977): עיצוב- ערבול- נרמול- ביצוע- פיזור, ניסו החוקרות לבדוק:
א. אילו פרמטרים של נוכחות הוראה קיימים בכל שלב. (במקרה של מחקר זה תוצריה מתמשכים שנים אחרי התפרקות הקבוצה הגרעינית, ישנם תוצרים אקדמאיים)
ב. באיזו מידה קיים מתאם בין פרמטר נוכחות ההוראה לפרמטר תחושת השייכות לקהילה.

*בתיאוריה מדובר בחמישה שלבים לינאריים. גם במחקר זה ניתן להגדיר בבירור מתי מסתיים ומתחיל שלב חדש, אך יש לציין שמן ההתחלה היו מצבים של חפיפה (over-lapping)

במצגת ממצאים לגבי:

• הממד הפדגוגי
• הממד החברתי - רק בסוף שלב העיצוב החלו פניות אישיות ולכן היה חשוב לעודד זאת, בתחילה המשתתפים לא הרגישו בטוחים בעצמם
• הממד הניהולי – בשלב הראשון המנחות כמעט ולא התערבו. הדבר מצריך איפוק מצד המנחות על מנת ליצור אווירת שיווין ושותפות ולא מנהיגות תכנית.
• הממד הטכני

נעשה מחקר איכותני של ניתוח תוכן ומיון היגדים לקטגוריות (מתוך 193 הודעות שנשלחו לפורום האלקטרוני ופרוטוקולים של שיחות): קשר רגשי, תחושת שותפות, תמיכה, שיתוף, עניין באחר, שפת קבוצה, פניה שמית, ומידע אישי .
כל הביטויים ללא נוכחות המנחות.

לדעת החוקרות פחות משנה אם הקבוצה מייצגת את כל הקבוצות הקיימות, כיוון שהמטרה היא קודם לבדוק מה נעשה בקבוצה המוגדרת כמוצלחת ולאחר מכן ניתן יהיה להשוותה לאחרות.

ממצאי ביניים

•  נוכחות ההוראה כללה בעיקר מרכיבים של תכנון והתמקדות רבה בקידום חברתי, ללא נוכחות קוגניטיבית.
•  תחושת שייכות לקהילה התאפיינה בשלב העיצוב ב-7 קטגוריות ביטוי: קשר רגשי, תחושת שותפות, נכונות לשיתוף במידע ובחומרים, תמיכה, עניין באחר, שפת קבוצה, פניה שמית ומידע אישי.

המשך המחקר מתוכנן לשנה הבאה. בין השאלות שיעלו: האם ככל שהמדריך/מנחה עוסק בביטויים קוגניטיביים, כך יהיו פחות ביטויי שייכות? אם ישנו חוסר נחת וויכוח בקבוצה – האם לתחושת השייכות ולנוכחות ההוראה ביטויים אחרים?