נשיאת ארגון רג'יו אמיליה העולמי לחינוך בגיל הרך, קרלה רינלדי: הילד שלכם הוא שותף
"להורים בכל רחבי העולם יש אלמנט משותף: תחושת הפחד מילדיהם. הם מאוד מבולבלים ומרגישים מאוימים. קוצר הזמן בחיים המודרניים, החשש שהם לא משקיעים מספיק בילדים, כל זה מוביל אותם לחפש פתרונות בספרים, בטלוויזיה, בעיתונים, וגם ללמוד מ'סופר-נניס' למיניהן. אבל בכך מתעלמים מהייחודיות של כל ילד והורגים למעשה את מהות היחסים בין ההורים לילדים".
פרופ' קרלה רינלדי, נשיאת ארגון Reggio Children האיטלקי, מציעה לאמץ גישה אחרת, כוללת, גישה של שותפות בין הילד, ההורה והמחנך.
פרופ' רינדלי מזמינה את כולם – מורים, מטפלים, הורים – להסתכל על הילד ועל ילדות בכלל, לא כגורם שצריך לחנך אותו, אלא דווקא ללמוד ממנו וליצור ביחד איתו את העתיד.
רינלדי היתה הנואמת המרכזית בכנס השנתי של עמותת "דרך המראות", פרי יוזמתן של ד"ר נעמה צורן, אשת חינוך המקדמת את גישת רג'יו אמיליה בישראל, והגננת פילו פילוסוף מ"גן השלום" בתל אביב, מחלוצות גני מעורבות הורים בישראל.
"המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את הילד לנראה, ולהכיר בו כאזרח החברה כיום, לא בעתיד. אנחנו צריכים לקחת אחריות וליצור ביחד, בתהליך של דיאלוג, את העתיד", אומרת רינלדי
דרך חינוכית זו החלה באיטליה אחרי מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה הקים איש החינוך מוריס מלגוצי מסגרות מיוחדות לגיל הרך בעיר רג'יו אמיליה שבאיטליה. על פי גישתו של מלגוצי, יש לאפשר לילדים לפתור בעיות בעצמם ולא להמעיט בערכם ולשעממם בתהליכי למידה איטיים.
תיאוריה זו רואה את הילד כ'יכול'. ברגע שמזהים את הילד כיכול, מערכות הקשרים שלנו עם הילד מתחזקות.
עפ"י גישתה של רינדלי, אנשי החינוך צריכים להתמקד ביכולות של הילד ולא בכישורי ההוראה שלהם ולהעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. במקום המצב של מורה יודע-כל ותלמיד הלומד ממנו, צריך להסתכל גם על הדרך ההפוכה, תהליך הלימוד צריך להיות 'מלמטה למעלה'. "המהפכה במערכת היחסים בין המורה לילד צריכה בעצם להעביר את הפוקוס לתהליך הלמידה עצמו. הילד לומד כל זמן שהוא נושם, הלימוד הפורמלי הוא רק חלק קטן מכך. במקום להתמקד בתוכן ובכישורים, צריך להתמקד ביכולות ובבניית זהות האדם".
ד"ר נעמה צורן, מובילת גישת רג'יו אמיליה בישראל, מאמינה שמוסדות חינוך שייחשפו אליה לא יוכלו לחזור אחורה.