נקודת מבטנו המרוששת לגבי רפורמות בחינוך – ניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית-ספריות

מקור:

Berliner. C. David.(2005). Our impoverished view of educational reform, Teachers College Record, August 2, 2005

מצגת בנושא מאת פרופ' לאה קוזמינסקי, הוצגה בישיבת הצוות הפדגוגי במכון מופ"ת ב-23.11.05 – ראו קובץ מצורף מימין.

להפניות נוספות בנושא חינוך ועוני - ראו קישורים מימין.

המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת

המאמר עוסק בניתוח מקומו של העוני ברפורמות בית ספריות. ניתוח הנתונים מתוך כמה מקורות מצביע על חמש נקודות מרכזיות: א. היקף העוני ומשכו גדולים בארה"ב יותר מאשר במדינות העשירות האחרות; ב. במיוחד בקרב מיעוטים עירוניים יש קשר בין עוני לבין מיקומם הנמוך שלהישגים אקדמיים, שנמצאו נמוכים מהממוצעים הבינלאומיים; ג. בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך העוני מגביל ביטוי של כישרונות קיימים. בקרב המעמדות החברתיים הנמוכים ביותר גורמים סביבתיים, במיוחד המשפחה והסביבה, לא גנטיקה, משפיעים על יכולות אקדמיות; ד. בהשוואה לילדים מהמעמד הבינוני, בעיות רפואיות קשות משפיעות על ילדים עניים. הדבר מגביל את הישגיהם הלימודיים ואת סיכוייהם בחיים. ניתן למצוא גם נתונים על השפעה שלילית של סביבה מרוששת על צעירים הגרים בה.; ה. הפחתה מועטה בעוני המשפחה מובילה לצמיחה בהתנהגויות חיוביות בבית הספר ולהישגים אקדמיים טובים יותר. הטענה היא שעוני קשה מציב מגבלות על מה שניתן להשיג באמצעות רפורמות בית ספריות, בעיקר רפורמות הקשורות לחוק  ה-No Child Left Behind Law. הנתונים המוצגים במאמר זה מראים שהמדיניות החזקה ביותר לשיפור הישגים בבית הספר היא בהפחת העוני בקרב המשפחות והנוער.

מדוחות שנעשו בשלוש השנים האחרונות עולה שמבחנים שלתוצאותיהם אמורה להיות השפעה על קובעי מדיניות בחינוך, נמצאו לא יעילים בהשגת מטרותיהם המוצהרות ואף בעלי השפעות שליליות בלתי מכוונות. הדבר מעלה את השאלה מה באמת ישפר את בתי הספר הלא-מצליחים שמספרם אינו כה גדול כפי שחלק מהביקורת מנסה לטעון ((Berliner, 2004. המאמר דן בצורך להכיר במאפיין המשותף לכל בתי הספר הללו כדי להביא לשיפור בהישגים של הלומדים בהם. זהו מאמר על עוני והשפעותיו על בית הספר.

חוקרי חינוך ומורים מבינים שרפורמה בית ספרית מוגבלת על יד גורמים שהם חיצוניים לכיתות ולבתי הספר, דבר שהפוליטיקאים בוחרים להתעלם ממנו. למרות שאין להפחית בערך ההשפעה של אנשי חינוך על התלמידים, גורמים אלה קשורים לעוני כמשחק תפקיד חוזר ומגביל במה שניתן להשגה.

הבעיה הבסיסית של חינוך ורפורמה חינוכית

במרוץ לשיפור הישגי תלמידים באמצעות שיטות של אחריותיות הנשענות על מבחני high-stakes
קובעי המדיניות שכחו שהילדים חיים חיים מוגנים. הם יושבים בכיתות שאינן מתפקדות כפי שאנו רוצים ואז, אנו יוצאים לשפרן. כיתות אלה שוכנות בתוך בתי ספר, שכאשר אנו מחליטים שהם אינם מתפקדים כהלכה, אנו יוצאים לשפר גם אותם. אולם הן תלמידים והן בתי ספר ממוקמים בתוך קהילות המאופיינות בכך שהן קהילות הומוגניות על פי מעמדות חברתיים, גזע ומוצא אתני. כך שכל המאמצים החינוכיים המתמקדים בכיתות ובבתי ספר, כך גם ה- NCLB, עשויים להתנפץ לאור מה שקורה לילדים מחוץ להם.  שיפור הכיתות ובתי הספר, עבודה על תוכניות לימודים ועל סטנדרטים, שיפור איכות המורה וקידום השימוש בטכנולוגיה הם בעלי ערך. אולם למרבה הצער, פעילויות מסוג זה עשויות לדמות לאלו של השיכור המחפש את המפתח מתחת לפנס למרות שאיבד אותם אי שם במעלה הרחוב החשוך. עלינו לתהות אם המפתחות החשובים יותר לרפורמה החינוכית נמצאים במקום שבו הפנס אינו מאיר.

עובדה היא שרוב הילדים העניים המגיעים לבתי הספר לא בילו בכל מסגרת חינוכית את חמש שנות חייהם הראשונות. בבית הספר הם שוהים כ-30 משעות הערות שלהם בשבוע, ורק כשני שליש משבועות השנה. כך שלאורך שנה ילדים נמצאים בבית הספר כ-1000שעות, ופי 5 מכך בקהילותיהם ובקרב משפחותיהם. הקהילות העניות אינן מסוגלות לגדל ילדים בריאים כך שבתי הספר אליהם ילדים אלה מגיעים אינם יכולים לחנכם, גם אם לא היו מאורגנים ומנוהלים בצורה כה בלתי מספקת כפי שהדבר קורה היום (Anyon,2005).

יתכן שאיננו מצליחים ברפורמות בגלל שהחזון שלנו בדבר רפורמה חינוכית הוא חזון מרושש. הוא מרושש בגלל דעותינו הקולקטיביות על מה שהממשלה צריכה לעשות או לא לעשות במסגרת שיפור הבעיות העומדות בפני בתי הספר, בגלל האמונות שלנו על הדרכים בהן כלכלת שוק צריכה לפעול, בגלל מה שאנו חושבים על שיעורי מס נכונים או מתאימים, בגלל ההשקפות הדתיות שלנו על הנבחר ועל המקולל, בגלל האתוס האמריקאי המוזר בדבר האינדיבידואליזם והאמונה האבסורדית שלנו שבית הספר הוא התרופה לכל חוליי החברה. דעות אלה הופכות את ההתייחסות לעזרה לעני למעין קונספירציה "קומוניסטית" או "אתיאיסטית", ומובילות לכלל כפירה במיתוס של כוחם של בתי הספר הציבוריים ליצור שינוי. המאשימים את הילדים העניים ומשפחותיהם או המאשרים את המורים והמנהלים של בתי הספר לילדים אלה מסרבים להכיר בשורש הבעיה שבתי ספר רבים מתמודדים עמה.

בעיית העוני בארה"ב

בעמ' 5 - 15 המאמר מביא סקירה של ממדי העוני בקרב ילדים בארה"ב, הישגים לימודיים במקצועות שונים, חתכים לפי גזע ומוצא אתני, זאת בהשוואה למה שקורה במדינות מתועשות אחרות. המאמר  מסכם שהסקירה מראה שהקשר בין מעמד חברתי וציוני מבחנים הוא קשר חיובי, גבוה ומעוגן היטב בתיאוריות שיכולות להסבירו. הדבר מצביע על ההשערה שלפיה אם הכנסות העניים יגדלו במעט, הישגי הילדים כמו גם ההישגים באינדיקאטורים אחרים המאפיינים בית ספר טוב, יעלו.

כיצד משפיע העוני על הישגים?

האם הפחתה בעוני עשויה לשפר הישגים בבית הספר? סקירת מחקרים חלקית בנושא עשויה להאיר את התשובה לכך. למשל,  עוני מונע מהגנים הקשורים לאינטליגנציה אקדמית מלבוא לידי ביטוי (Turkheimer,et al,2003). ממצאי המחקר הנ"ל מראים כי הסביבה היא בעלת השפעה עצומה על תוצאות מדידת IQ בקרב אוכלוסיות עניות. לפי זאת אם הסביבות לא תשופרנה לא נראה ביטוי ליכולות האינטליגנטיות האישיות הקיימות. הבעיה היא שאין אנו יודעים כיצד לעשות שיפור זה מכיוון שאין אנו יודעים מה בסביבות מחליש כל-כך. ההסבר הפשוט ביותר הוא שעוני גורם להגבלה. אל לנו לחכות עד שנבין זאת לפרטי פרטים, די לנו בידיעה שאת המקרו-סביבה של העניים יש לשנות אם אנו שואפים לאפשר לכישרון הגנטי הקיים בהם לבוא לידי ביטוי.
שינויים סביבתיים חשובים עבור העניים. ניתן לנבא ששינויים כאלה שיבוצעו בקרב ילדים עניים עשויים להיות בעלי השפעות גדולות יותר מאותם שינויים בקרב עשירים (Duncan&Brooks-Gunn, 2001).
עוד ניתן ללמוד מן הנתונים שתפקיד המשפחה בביטוי של האינטליגנציה חשוב פחות ופחות ככל שעולים במעמד החברתי.

כיצד משפיע הכסף על הישגים לימודיים בבית הספר?

עד כמה הכנסה קטנה נוספת למשפחה משפיעה על הישגים חינוכיים? שתי תשובות מידיות לשאלה זו:

ענייני בריאות משפיעים על העניים – הקשיים הרפואיים הרבים הקשורים למעמד חברתי מספקים דוגמאות ברורות מאליהן לבעיות המשפיעות על הישגי בית הספר, שניתן לתקנן באמצעות תוספת קטנה של כסף. (המאמר כולל דוגמאות: חשיפה לעופרת, אסתמה, לידות מוקדמות ועוד' בעמודים 19 - 21).

הבעיות הסביבתיות, קטנות וגדולות, אינן יכולות לבוא על פתרונן על ידי מנהלים ומורים. אולם פוליטיקאים רבים, הדואגים אך מעט לזיהום סביבתי, מהירים בהטלת האשמות על מחנכים בנושאים של הישגים נמוכים של תלמידים. הישגים נמוכים, עלולים להיות, ולו בחלקם, תוצאה של בעיות שפוליטיקאים אלה יכלו לעזור לפותרן. יותר פוליטיקאים צריכים להפנות תשומת ליבם אל גורמים חוץ בית ספריים המשפיעים על יכולות הלמידה של תלמידים.

כיצד משפיעות שכונות המגורים (neighborhoods) על העניים? – השכונות משדרות נורמות של התנהגות (שימוש בסמים, צריכת אלכוהול, הנקה וכדו') לשוכניהן, והדבר יכול להשפיע, ישירות ובעקיפין על הישגים לימודיים (Garner & Raudenbush,1991;Catsambis & Beveridge,2001). לשילוב של נסיבות הבית, השכונה ובית הספר יש השפעה חזקה על חייהם של לומדי תיכון. קיפוח שכונתי הראה השפעות חזקות לכשעצמו. באורח טרגי, לעיתם מזומנות מידי, הורים טובים מאבדים את ילדיהם לרחוב: לשכונה השפעה חזקה. העוני המצוי בשכונות מהווה מלכודת לאנשים שאין להם יכולת  כלכלית לצאת מהן. ככלל, המיקוד חשוב. מספרי המיקוד עשויים לקבוע הישגים לימודיים כמו או אף יותר ממשתנים אחרים, והם לרוב חזקים יותר מאיכות בית הספר. בעוד שיש להמשיך ולתמוך במעורבות המשפחה ובתכניות שיפור בית ספריות אין לצפות מהן שיעשו את כל מה שצריך לעשות. רוב בתי הספר בעלי הביצועים הנמוכים משרתים ילדים עניים החיים בשכונות מוזנחות. ואנו משלמים מחיר על הזנחה משותפת זו.

כולנו יודעים שהפרדה עירונית של העני, יחד עם הפרדה של מיעוטים הדוברים שפות אחרות ושל קבוצות אתניות, היא הסיבה שמספרי המיקוד קובעים. קהילות אלה צריכות להתמודד עם קשיים שונים ובהם, עם תנאי דיור בלתי הולמים, עם תשתית עירונית מוזנחת, עם אבטלה ועם העדר משמעותי של מנחים/דמויות לחיקוי לצעירים ללא השפעה חיובית חזקה של בני אותו גיל, ילדים הלומדים בבתי הספר עניים לא יצליחו (Rumberger,1987 ,Orfield & Lee,2005 )

יש מחקרים המצביעים על כך שלימוד בבית ספר של המעמד הבינוני חושפים ילדי מיעוטים לציפיות גבוהות יותר ולהזדמנויות חינוכיות ותעסוקתיות רבות יותר ( Rubinowitz & Rosenbaum,2000; (Wells & Crain,1997;Eaton,2001;)

אחת הדרכים לשיפור הישגים בית ספריים היא בשילוב ילדים משכונות עניות בבתי ספר חזקים יותר. הדבר יספק להם נגישות לקהילות בהן קיימת יציבות, מסוגלות וגישה למגוון של role models.
דרך אחרת לרתום את השפעות השכונות על הישגים היא להבטיח שלבעלי הכנסות נמוכות תהייה נגישות למשרות משתלמות יותר, כך שיוכלו לשפר את איכות חייהם.

רמת הרעב בארה"ב גבוהה יחסית למדינה מתועשת. ב- 17% מהמשפחות הסובלות רעב יש ילדים, ילדים אלה אינם לומדים היטב. יתכן שגם הנורמות התזונתיות של אנשים החיים בשכונות כאלה מקדמות תזונה לא נכונה המובילה לתחלואה. בעיות בריאותיות כמו אנמיה, חוסר בויטמינים, השמנת- יתר וסוכרת משפיעים על הלמידה גורמים לשימור התופעה של הישגים נמוכים של ילדים עניים.

מחסור בגני ילדים ובחטיבות צעירות איכותיים הוא בעיה של עוני שיש לה השפעות עצומות על הלמידה בהמשך הדרך. הפער החינוכי הנוצר כבר בתקופת הגיל הרך בין המעמד הבינוני והנמוך מתועד היטב בספרם של לי ובורקהם (Lee & Burkham,2002). מחקרים כלכליים מראים שההחזר שהחברה מקבלת על חינוך טוב בגיל הרך נע בין 3 ל-9 מיליון דולר על כל דולר שהושקע בכך.

להכנסה יש גם תפקיד בהחלטה על לימודים במהלך חודשי הקיץ. ילדי עניים אינם זוכים לכך ויש לדבר השפעה על הגדלת הפערים בינם לבין האחרים.

השפעת עישון, אלכוהול וסמים אחרים, העדר טיפול שיניים וטיפול רפואי אחר, ניעות במגורים, ופחות אפשרויות של חוגים/לימודים בשעות אחרי הצהרים, כמו גם משתנים אחרים - כולם גובים מחיר ממשפחות עניות. יש אינטראקציה בין כל הנ"ל לבין איכות המורים ובתי הספר שילדי עניים לומדים בהם. בעיות חברתיות, חינוכיות, רפואיות ושכונתיות קיימות גם במנותק מבתי הספר שאין ביכולתם לפקח עליהן. העוני מגביל מה שבתי הספר יכולים להשיג.

עד כה ניתן במאמר מידע מהימן על כך ש: א. האחוז הגדול ביותר של ילדים עניים בעלם המתועש קיים בארה"ב; ב. בארה"ב אנשים נשארים עניים למשך זמן ארוך יותר מאשר בארצות אחרות בעולם המתועש; ג. העוני נמצא ביחס שלילי להישגי בתי ספר ומשפיע על יכולת התחרות בעולם; ד. לעוני השפעות חזקות על כל אדם ואדם, הוא מגביל ביטוי של שונות גנטית ומשפיע על התנאים הבריאותיים ועל מקומות המגורים שבהם ילדים גדלים; ה.שיפור הישגיהם של תלמידים ממשפחות עניות יחול כתוצאה משיפור חייהם מחוץ לבתי הספר לפחות כמו משיפור חייהם בתוך בתי הספר.

מאחר שהסביבה שמחוץ לבית הספר כה חשובה יש מקום להניח ששינויים בהכנסות יובילו לשינויים בהתנהגויות ובהישגים בבית הספר. עלינו לבחון את ההנחה שהדרך הפשוטה ביותר לעסוק בהשפעות העוני על הישגים לימודיים היא בהגדלת ההכנסה של העניים.

כיצד הכנסה גבוהה יותר משפיעה על התנהגות והישגים של תלמידים?

במעקב אחר משפחות עניות ולא-עניות שנמשך שלוש שנים בו נבדק היחס בין ההכנסות שלהן לבין צרכיהן וכן הציונים של ילדיהם בסולמות מדידה חברתיים ואקדמיים שונים, נמצא שכאשר הסטטוס של משפחות עניות השתנה למשפחות פחות עניות מסיבות שונות, ביצועי ילדיהם החלו להידמות לאלה של ילדים ממשפחות לא עניות, שאליהם הושוו (Dearing, McCartney & Taylor, 2001). מחקר זה ודומים לו מראים שההצלחה הנובעת מהגדלת ההכנסות של משפחות עניות תואמת ואף גדולה יותר מההצלחה של הפעלת תוכניות חינוכיות גדולות (למשל, (Head Start. התברר גם כי ההוצאה על תהליך כזה קטנה יותר מהעלות של תלמיד בתכניות הנ"ל. קשה אפילו לשער מה עשויות להיות התוצאות אם יהיה שילוב בין גישות לשיפור בית הספר, מתן חינוך איכותי בגיל הרך והעלאת ההכנסות של המשפחות העניות!

מה עלינו לעשות?

עוני, הוא מכשול שקשה למחנכים להתגבר עליו. עוני בקהילה גורם לכך שילדים רבים הלומדים בבתי הספר בשכונות מגוריהם לא יכולים להפיק את הרווח המרבי מההוראה הניתנת בהם. עזרה במיגור העוני אינה רק דבר מוסרי לעשותו. במידה רבה מציאת דרכים להפחתת העוני כדי לשפר את הלמוד בבית הספר מבוססת על עדויות. לא צריך חכמה רבה להבין שהכבוד עצמי והתקווה בקרב משפחות שהונן גדל, וכך משפרות את יכולותיהם לגדל טוב יותר את ילדיהם.

אם אנו רוצים שהמורים יהיו אחראים לשיפור הישגים עלינו לדאוג לכך שלכיתות יגיעו ילדים בריאים ומוכנים ללמידה. יש לדאוג למשכורות הוגנות, לקיומו של ביטוח רפואי ולתכניות פרישה כדי להגשים זאת.

יש בעיות רבות אחרות בהן עלינו לטפל;

*כאשר אנו מבקשים לקיים סטנדרטים גבוהים בבתי הספר עלינו לשאוף להעלאת משכורת המינימום. ללא זאת אנו מבטיחים שרוב האנשים המגיעים להשכלה גבוהה יהיו אלה שנולדו למשפחות הנכונות. אם אנו רוצים תוצרים חינוכיים שוויוניים, אנו זקוקים למערכת שכר שוויונית יותר.

*כאשר אנו מבקשים לקיים תכניות להתפתחות מקצועית של מורים ולחונכות של מורים חדשים עלינו לדרוש גם שמשכורת הנשים תושווינה לאלה של גברים במשרות זהות, מאחר שנשים עובדות וילדיהן מהווים אחוז גדול של העניים בארה"ב.

*כאשר אנו מבקשים לקיים תכניות הכנה למכללות וכדו' עלינו לדרוש גם כיסוי רפואי לכל הילדים. רק אז הם יוכלו ללמוד בבתי ספר ביעילות, במקום לעמוד מול פחות הזדמנויות למידה בגלל העדר טיפול רפואי הולם.

*כאשר אנו מבקשים שגני הילדים והחינוך לגיל הרך יהיו איכותיים עלינו לדרוש גם לדיור ראוי ובר השגה בקהילותינו, כך שבשכונות תהיה השפעה חיובית יותר על הילדים והתושבים יוכלו לנוע מאזורים מזוהמים לטובים יותר. מטרה זו דורשת ממחנכים, מההורים ומאחרים לעמוד בחזית המאבק הסביבתי. המלחמה לאוויר ולמים נקיים ולפחות כימיקלים במזון היא מלחמה לילדים בריאים יותר שילמדו טוב יותר בבתי הספר. העול הפסיכולוגי והפיננסי המוטל על המשפחות ועל החברה כתלמידים נזקקי לחינוך מיוחד ניתן להקלה אם נדרוש סביבה בריאה יותר.

סיכום

ברלינר טוען שעייף מלפעול כאילו בתי הספר לבדם יכולים לעשות מה שנדרש כדי לעזור ליותר אנשים להגיע להישגים אקדמיים גבוהים יותר. יש לבנות מערכת דו-סטרית של אחריותיות. המחויבות של המחנכים להיות אחראים לקהילות שלהם צריכה להיות הדדית. הקהילות צריכות להיות אחראיות כלפי המורים, זאת ע"י יצירת תנאים חברתיים שיאפשרו להם למלא את תפקידם. אחריותיות היא תהליך דו-כיווני, הדורש מנהל וסוכן. בתי הספר חושבים עצמם כסוכנים היחידים החייבים לעמוד בדישות המנהל, הקהילה, המדינה או הממשל הפדראלי. אנשי בית הספר צריכים לראות את חברי הקהילות כסוכנים וכמנהלים ולדרוש מהם לעמוד בסטנדרטים המבטיחים שכל הילדים יקבלו הזדמנויות טובות לצמיחה ולהתפתחות.

"עייפתי גם מאלה בינינו האומרים שהעניים של היום נמצאים במצב טוב יותר מאלה שחיים בעוני במדינות אחרות. טענה זו נכשלת בהבנה מהו עוני עבור ילדים עניים. כתזכורת על מציאות העוני אסיים את המאמר במבוא לספרו של קוזול (Kozol,1995). בכך אני סר מדרכי החשיבה האנאליטיות והכמותיות על העוני והשפעותיו, ועובר לדרך היחידה שבה אנו יכולים להבין ממש את המציאות הזאת: 'לרכבת מספר 6 ממנהטן לדרום הברונקס יש תשע תחנות בדרך בת 18 הדקות בין רחוב 59 מזרח לשדרת ברונקס. כאשר אתה נכנס לרכבת, אתה באזור השביעי בעושרו בארץ. כאשר אתה עוזב את הרכבת אתה נמצא באזור העני ביותר בה...'"(במאמר מופיע המבוא לספר זה במלואו בעמ' 28-30)

ביבליוגרפיה

Anyon, J., (2005). Race, social class and educational reform in an inner city school, Teachers College Record, 97, 69-94.

Berliner, D.C. (2004). If the underlying premise for NCLB is gales, how can that act solve our problems? In: K. Goodman, P. Shannon, Y. Goodman, &, R. Rapoport (Eds.), Saving Our Schools, Berkeley, CA: RDR Books.

Catsambis, s., & Beveridge, A. W., (2001). Does neighborhood matter? Family, neighborhood and school influences on 8 grade mathematics achievement, Sociological Focus, 34(4), 435-457.

Dearing, E. McCartney, K. & Taylor, B. A.,(2001). Change in family income-to-need matters more for children with less, Child Development, 72(6), 1779-1793.

Duncan, G. J. & Brooks-Gunn, J.,(2001). Consequences of Growing up Poor, New York: Russell Sage Foundation.

Eaton, S., (2001). The other Boston busing story: What's won and lost across boundary line, New Haven, CT: Yale Univ. Press

Garner, C. L. & Raudenbush, S. W., (1991). Neighborhood effects on educational attainment: A multilevel analysis, Sociology of Education, 64, 251-262.

Lee, V. E.& Burkham, D. T., (2002). Inequality at the starting gate, Washington, DC: Economic Policy Institute.

Orfield, G. & Lee, C.,(2005). Why Segregation Matters: Poverty and Education Inequality, Cambridge, MA: Harvard Univ., The Civil Right Project, http://www.civilrightsproject.harvard.edu/

Rubinowitz, L. S. & Rosenbaum, J.E.,(2000). Crossing the Class and Color Line:  from Public Housing to White Suburbia, Chicago: Univ. of Chicago Press.

Rumberger, R., (1987). High school Dropouts: A review of issues and evidence, Review of Educational Research, 57(2), 101-121.

Turkheimer, et. al. (2003). Socioeconomic status modifies hereditability of IQ in young children, Psychological Science, 14(6), 623-628.

Wells, A. & Crain, R., (1997). Stepping Over the Color Line: African-American Students in White Suburban Schools, New Haven, CT: Yale Univ. Press.

מה דעתך?

Anyon, J., (2005). Race, social class and educational reform in an inner city school, Teachers College Record, 97, 69-94.
Berliner, D.C. (2004). If the underlying premise for NCLB is gales, how can that act solve our problems? In: K. Goodman, P. Shannon, Y. Goodman, &, R. Rapoport (Eds.), Saving Our Schools, Berkeley, CA: RDR Books.
Catsambis, s., & Beveridge, A. W., (2001). Does neighborhood matter? Family, neighborhood and school influences on 8 grade mathematics achievement, Sociological Focus, 34(4), 435-457.
Dearing, E. McCartney, K. & Taylor, B. A.,(2001). Change in family income-to-need matters more for children with less, Child Development, 72(6), 1779-1793.
Duncan, G. J. & Brooks-Gunn, J.,(2001). Consequences of Growing up Poor, New York: Russell Sage Foundation.
Eaton, S., (2001). The other Boston busing story: What’s won and lost across boundary line, New Haven, CT: Yale Univ. Press
Garner, C. L. & Raudenbush, S. W., (1991). Neighborhood effects on educational attainment: A multilevel analysis, Sociology of Education, 64, 251-262.
Lee, V. E.& Burkham, D. T., (2002). Inequality at the starting gate, Washington, DC: Economic Policy Institute.
Orfield, G. & Lee, C.,(2005). Why Segregation Matters: Poverty and Education Inequality, Cambridge, MA: Harvard Univ., The Civil Right Project, http://www.civilrightsproject.harvard.edu/
Rubinowitz, L. S. & Rosenbaum, J.E.,(2000). Crossing the Class and Color Line:  from Public Housing to White Suburbia, Chicago: Univ. of Chicago Press.
Rumberger, R., (1987). High school Dropouts: A review of issues and evidence, Review of Educational Research, 57(2), 101-121.
Turkheimer, et. al. (2003). Socioeconomic status modifies hereditability of IQ in young children, Psychological Science, 14(6), 623-628.
Wells, A. & Crain, R., (1997). Stepping Over the Color Line: African-American Students in White Suburban Schools, New Haven, CT: Yale Univ. Press.

    א. מברכת על תרגום המאמר של ברלינר ועל המצגת – מאירת העיניים. בעקבות הכנס האחרון בו השתתפתי בנושא " שירות בקהילה" ( service learning) אני ממליצה, לקיים קורסים בנושא זה ולחייב כל סטודנט במכללות ובאוניברסיטאות בישראל, כמו בהרבה אוניברסיטאות בעולם – לשרת בקהילה בתחומי ההתמחות שהוא לומד, כשהיוזמה לכך צריכה לצאת מהמכללות לחינוך. מישראל השתתפה נציגות מאוניבסיטת בן- גוריון שבנגב וכן צוות שמלמד בתכנית זו במכללת 'סמינר הקיבוצים'. התכנית נקראת שס"ק – שירות סטודנטים בקהילה. הכנס אורגן ע"י 'העמיתות הבינלאומית לשרות ולמנהיגות בקהילה '- IPSL ) International Partnership for service learning)

    פורסמה ב 01/12/2005 ע״י ד"ר פנינה שפי

    חשוב לעלות את הנושא של חינוך ועוני למודעות מכשירי המורים והסטודנטים במסגרות הכשרת מורים. אך אני מצדיעה לסמינר הקיבוצים שהפך את השירות בקהילה לתוכנית לימודים ולעשייה.מצ"ב כתובת ובה תיאור של קורס באוניברסיטה אמריקאית על השפעות עוני על חינוך:http://www.teachereducation.com/course_outlines/graduate_online/poverty_gradon_outline.htm

    פורסמה ב 04/12/2005 ע״י לאה קוזמינסקי

    אשמח לדעת מה הוא המקור האקדמי של מאמר זה.תודה

    פורסמה ב 16/04/2015 ע״י ר אסתר
    מה דעתך?