נירו-פדגוגיה: מנגנוני למידה במוח
נירו-פדגוגיה: מנגנוני למידה במוח
יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני
המאמר המלא מצורף כקובץ WORD , ראה בטור המידע מצד שמאל ( " חומרים נוספים" ) .
מדעי חקר המוח – שדה ידע שהתפתחותו הולכת וצוברת תאוצה בעשורים האחרונים, מאפשרים הצצה רבת ערך למתרחש במוח האדם הלומד והזוכר, והבנה מקרוב של מנגנוני הלמידה האוטומטיים המובנים במוחנו. מידע זה עשוי לתרום תרומה ממשית, יישומית, לפיתוח והערכה של שיטות הוראה יעילות בכתה, לצד פיתוח וייעול שיטות למידה עצמית.
כל התורה על רגל אחת
למידה במוח ובכיתה דורשת חזרות והפסקות, לאורך תקופת זמן, בהקשרים שונים. במקביל, למידה במוח תלויה באופן קריטי בטיב הקלט שמקבל התלמיד מהמורה ומהסביבה, כמו גם בזמן ובתזמון בו הקלט מתקבל. ההקשר של הלמידה, סדר ההצגה, והתזמון בין הקלטים השונים המוצגים לתלמיד משפיעים כולם על הלמידה והופכים את ההוראה לאומנות פיתוח המוח. במאמרים קודמים דנו ברציונל העומד בבסיס הדרישה לחזרות וזמן כתנאים הכרחיים ללמידה ( הד החינוך, נורי ואחרים 2009, מס"ע עדיני ואחרים 2011) במאמרים הבאים נרחיב את היריעה ונכלול תחילתה של התייחסות מכלילה לנושאי הקלט ללמידה, ה"חומר" אותו מציג המורה לתלמיד בעת השעור והתרגול: מה, מתי ובאיזה קצב יש להציג גרויים שונים ללומד.
המאמר המלא מצורף כקובץ WORD , ראה בטור המידע מצד שמאל ( " חומרים נוספים" ) .
ראה גם :
לקהל הקוראים, כיוון שנסיוננו בהוראה מוגבל – נשמח ונצא נשכרים אם תוכלו ותאותו להכנס איתנו לדיאלוג, להוסיף דוגמאות מנסיונכם לגבי למידה – הוראה של אותו מושג בהקשרים שונים – כן נשמח לקרוא השגות, הערות ושאלות – כדי שנדע לאן לכוון בהמשך. תודה, יעל.