נורמות סוציו-מתמטיות בסביבות הוראה-למידה מתמטיות, וזיקתן לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה בקרב תלמידי כיתות ג'
מאת: דליה עמנואל , ענת מני
מילות מפתח:
בתי ספר יסודיים
הוראה
הוראה משמעותית
הוראת חשבון
הוראת מתמטיקה
הכוונה עצמית
הכוונה עצמית ללמידה
למידה משמעותית
למידה מתווכת
למידה פעילה
למידת מתמטיקה
נורמות סוציו-מתמטיות
סביבות הוראה-למידה מתמטיות
סביבות למידה
סביבת הוראה-למידה
תלמידים
המצגת מכסה את הנושאים הבאים:
במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה
מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה.
הכוונה עצמית בלמידה: "יכולת הלומד לחולל מחשבות, רגשות ופעולות, אשר אותן הוא מסגל באופן מתמיד לצורך השגת מטרות אישיות" (Zimmerman, 2000).
הכוונה עצמית במתמטיקה
הכוונה חברתית בכיתה: הכוונה חברתית מכירה בכך, שהלומדים מבקרים את עצמם ואת פעולותיהם במסגרת רשת של גורמים חברתיים, כגון: צרכים, יעדים, ורצונות בתחום המשפחה, הארגונים והקבוצה – כיתה". הכיתה כקבוצה מודעת למטרותיה, מעצבת דרכים ואסטרטגיות למימוש המטרות ומקדמת יחדיו תהליכי משוב ובקרה לשיפור.
הכוונה חברתית במתמטיקה: בתהליך הוראתה ולמידתה של המתמטיקה בגישה הבנייתית מתפתחות נורמות חברתיות כלליות, כגון:
לגיטימציה לאי הבנה;
הקשבה לאסטרטגיות חשיבה;
כבוד לטועה ולטעות.
(McClain & Cobb, 2001; Yackel & Cobb, 1996)
לצדן של נורמות אלו מתפתחות בהדרגה "נורמות סוציו-מתמטיות", נורמות אלו שונות מנורמות חברתיות כלליות של הכיתה, בכך שהן ספציפיות להיבטים מתמטיים בהם ניכרת האקטיביות של הלומדים מתמטיקה. (McClain & Cobb, 2001; Yackel & Cobb, 1996
"נורמות סוציו-מתמטיות":
1. הצדקות מתמטיות מקובלות של הטענות ודרכי הפתרון.
2. גיוון בדרכי הפתרון תוך שימת דגש על נקודות הדמיון והשוני.
3. תחכום וייעול של דרכי הפתרון.
(McClain & Cobb, 2001; Yackel & Cobb, 1996)
שאלות המחקר
האם ואילו קווי דמיון באים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות המצויות בקשרי הגומלין* שבין המורה לבין שתי כיתות ג' הפועלות כקבוצות למידה?
האם ואילו קווי דמיון באים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות המצויות בקשרי הגומלין שבין המורה לתלמידים בודדים, בשתי כיתות ג' הנחקרות?
האם ואילו קווי דמיון באים לידי ביטוי בתהליך התהוותן והתגבשותן של נורמות סוציו-מתמטיות המצויות בקשרי הגומלין שבין התלמידים לבין עצמם, בשתי כיתות ג' הנחקרות?
גישת המחקר וכלי המחקר
המחקר התבסס על חקר מקרה אינסטרומנטלי (Stake, 1995) ובוצע בגישת המחקר האיכותי.
הכלים האיכותיים לאיסוף נתונים שיושמו במחקר זה הם:
תצפיות בשתי כיתות ג' מקבילות (כ- 30 תצפיות).
ראיונות (2 ראיונות עם המורה, כ-20 ראיונות עם תלמידים).
מסמכים (אני מאמין בית ספרי, קדימויות).
וניתוח תוצרי תלמידים (מחברות, דפי עבודה, מבחנים).
עיקרי ממצאי המחקר
א. שאלת מחקר ראשונה
בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין המורה לבין תלמידי שתי כיתות ג':
התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות:
· הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון.
· גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון.
· תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון.
· הקצאת זמן נוסף לדיון על קווי הדמיון והשוני שבין אסטרטגיות החשיבה המתמטיות, פיתח כישוריים מטה-קוגניטיביים של פיקוח, בקרה וחשיבה מתמטית.
ב. שאלת מחקר שנייה
בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין המורה לתלמידים בודדים בשתי כיתות ג':
התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות:
· הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון.
· גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון.
· תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון.
ג. שאלת מחקר שלישית
בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם:
התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות:
· הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון;
· גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון;
· תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון;
· שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון.
סיכום והשתמעויות
ממצאי מחקר זה מעוררים סוגיות מפתח באשר ל:
תפקידו של המורה וחשיבותו בתהליך למידת המתמטיקה של תלמידיו (מקדם שיח משמעותי).
תפקידם החיוני של הלומדים מתמטיקה בתהליך התמודדותם בפיתרון הדדי של בעיות מתמטיות. פיתוח אקלים סוציו-מתמטי תומך נמצא כגורם מכריע.
מידת השפעת הגומלין שבין תפקודי הכוונה עצמית והכוונה חברתית על התהוותן של הנורמות הסוציו-מתמטיות בלמידה.
- משמעותן של הנורמות הסוציו-מתמטיות וחשיבותן לקידום הלמידה (בכיתה שבה קשרי הגומלין היו הדוקים: נמצאו עדויות לפיתרון בעיות יעיל ומשתכלל לאורך זמן).
- הנכונות והמוטיבציה לעסוק בפיתרון בעיות ומשימות מתמטיות הייתה בולטת בכיתה שבה לא נמצאה תחרות קשה או בכיתה שבה הייתה פתיחות רבה למשוב ובקרה הדדיים.
- יש חשיבות להרחיב את שיקולי הדעת בתהליכי תכנון לימודים ובפיתוח חומרי הוראה-למידה מתמטיים, בהם קיימת התחשבות בנורמות סוציו-מתמטיות ובתהליכי הכוונה חברתיים, אותם יש לטפח בסביבה מתמטית.
- קיימת חשיבות להרחיב את המחקר בספרות המקרים בהוראת המתמטיקה, תוך כדי הרחבת המודעות הרפלקטיבית של מורים לפיתוח תנאים לביסוס נורמות סוציו-מתמטיות בכיתה.
- קיימת חשיבות למקד את הטיפול בקידום אקלים כיתה וביה"ס גם סביב תהליכים אינטראקטיביים ממוקדי מקצוע או תוכן (ולא רק כפיתוח מוסדי כללי)
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya