נא לא לקרוא את הטקסט לפני בואך להרצאה

מקור וקרדיט : כתב  העת  על כימיה , 2008 , גיליון מס' 13 .

אנו נוהגים לבקש מתלמידינו לחזור על החומר הנלמד, תוך עיון בספרי הלימוד שבידיהם. לעיתים, אנו "הופכים את הסדר" ומבקשים מהם להתכונן לשיעור הבא ע"י קריאה מראש של חומר הלימוד.  לתומס לורד השקפה מנומקת משלו בעניין ועורכת כתב העת על כימיה בחרה  להביא אותה בפניכם, בתרגום חופשי מהמקור.

מקובל שמרצים באוניברסיטה דורשים מהסטודנטים להשלים את קריאתם מתוך ספר הלימוד לפני בואם להרצאה. מרבית המרצים המפרסמים סילבוס לקורסים שלהם, מפרטים בו את רשימת הפרקים או מספרי העמודים שעל המשתתפים בקורס לקרוא מראש. אני חושד שהרציונאל שעומד מאחורי דרישה זו הוא השאיפה שבמהלך השיעור יהיו המונחים והמידע מוכרים כבר לסטודנטים. אולם מחקרים מראים שהסטודנטים לעתים רחוקות קוראים את המידע מראש  וסקר לא רשמי שערכתי בקרב עמיתי אישר קביעה זו.

כבר אינני מעודד את הסטודנטים שלי לקרוא את החומר הנדרש לשיעור מראש. ייתכן שאני אנוכי, אבל אינני רוצה לוותר על תפקידי כ"מעורר עניין אצל הסטודנטים שלי" לטובת מחבר ספר הלימוד. אני רוצה שהסטודנטים שלי יבואו לכיתה "עם ראש פתוח" ומחשבה מקורית. אני רוצה שיתאפשר לי להציג את הנושא בהתלהבות שלי ולאתגר את הסטודנטים להשיב לי תשובות על סמך החומר שלמדו והטמיעו בעבר ולא רק על סמך המידע שקראו בערב הקודם. רכישת ידע דורשת גירוי הסקרנות של הלומד ע"י שמעוררים בו עניין, בוחנים תגליותומפתחים רעיונות לגבי האופן שבו המידע החדש משתלב בזה הידוע וברור להם. אם הסטודנטים קוראים מראש, ללא מיקוד מחשבתי, קרוב לוודאי שיוכלו לצטט מידע בלי שהבינו באמת כיצד הוא מתקשר לנושאים אחרים.

בנוסף, צפוי שהם יפרשו לא נכון חלקים מהתכנים שקראו ויפתחו תפישות שגויות. רק לאחר שהסטודנטים ייצאו מהכיתה ויחשבו על אודות החומר שלמדו, או אז ספר הלימוד יהיה שימושי עבורם. לדעתי, ספרים אמורים להיות משאב שאותו התלמידים יכולים לנצל כדי להבהיר לעצמם את המידע שנמסר להם ע"י המורה ולא להוות מעין פתיחה שגרתית ללימוד  . בדרך זו, ספרים הופכים עבור המורה למראי-מקום שבעזרתם , הוא יכול להבהיר
תפישות שגויות וליישם רעיונות רעננים בלימוד החדש.

במספר מצומצם של עבודות אמנם נמצא שקריאת השיעור מראש ע"י הסטודנטים מוסיפה ללמידה . חוקרים אלה טוענים שככל שהסטודנט יראה נושא כלשהו פעמים רבות יותר, כך הסיכוי שהמידע יחלחל למוחו גדול יותר. אולם, טענה זו אינה נתמכת ע"י רוב המחקרים.  הממצאים מראים, שלהוציא מקרים שבהם הסטודנטים מכירים היטב את הנושא ויכולים להזדהות עמו, אין הם לומדים מידע באמצעות חזרה עליו שוב ושוב. מאחר שמורים אינם יכולים לצפות שסטודנטים יתפסו את מה שהם קוראים בשעה שהם אינם מבינים אותו, עליהם להאמין שראיית המילים, הסתכלות על התרשימים והגרפיקה - מעוררות למידה. וזו הסיבה הראשונה המוצעת ע"י תומכי השיטה לקריאה מוקדמת.  בכל אופן, לדעתי, היכולת לדקלם את המינוח,  כמו שאמר פעם      Louis Pasteur אין  משמעותה שהסטודנט למד . "אל למישהו להניח שהבנת המדע נמצאת בקרב אלו ששואלים את שפתו".

(2007  )    Thomas Lord
 please Don‘t Read the Text before Coming to Lecture“ ..

 Journal of College Science Teaching, 37(1), 52-54

 מקור וקרדיט : שרה פרח,  עורכת ראשית של עיתון “על-כימיה“, מורה לכימיה בתיכון למדעים ואמנויות ובבי“ס פלך, בירושלים