מרכז מתוקשב ללמידה פעילה

מקור: הרצאה מתוך הכנס השנתי הרביעי של מיטל, תקשוב בהוראה האקדמית, אוניברסיטת בן-גוריון.

בקורסי מבוא רבים באקדמיה יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לכן, לחזור, להעמיק ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים הרבים שמשקיעים הסטודנטים בהטמעת הידע, מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד (Redish, 2004).

ב-MIT אחוז הכישלונות הגבוה  - כ- 20% - הוביל את בלצ'ר ודורי ( Dori & Belcher, 2002). להגיש הצעה חדשנית  לשינוי דפוסי ההוראה במוסד. הלימודים מתקיימים בכיתה סדנאית בה עוסקים סטודנטים מרבית הזמן בפעילות חקר. בעקבות יישום שיטה זו, הפועלת מזה שלוש שנים ב- ,MIT  ירד אחוז הכישלונות  מ- 20% לכ – 8%. 
בין הקשיים שהתגלו בקורסי מבוא במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל:

• סטודנטים לא רואים קשר בין הקורסים לבין המקצוע ההנדסי ופסיביים במהלך השיעורים.
• נעשית השקעת מאמצים מרוכזים רק לקראת מבחן הסיום, שיש בו אחוז כשלונות גבוה.

 בהרצאה דווח על ניסיון חדשני, המתקיים במכללה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת (Pundak, Maharshak, Rozner, 2004).
הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. בין השאר, הגישה החדשה מבוססת על-

א. הוראה בזמן אמת

הקשיים והשינויים ליישום הוראה בזמן אמת היו: הצורך להקדיש יותר זמן לתקשורת עם סטודנטים, הצורך להתמודד עם עמדות נאיביות של סטודנטים העומדות בסתירה לעמדות מדעיות מקובלות, הצורך לתת משוב במהלך הלמידה ולא להסתפק במשוב בסיום הקורס והצורך בהתמקדות בהבנה מושגית ולא בטכניקות פתרון.

ב. למידה בקבוצות

המבוססת על גישת scale up ללמידה פעילה בקבוצות גדולות (שפותחה ע"י Robert Beichner, John Risley מ- NCSU) לפיה-

• הלימוד נעשה באותה כיתה המונה 100 סטודנטים.
• הכיתה מחולקת לקבוצות ולתתי קבוצות.
• קיים דגש רב על למידה משותפת.
• מפותחות פעילויות ומשימות מיוחדות לסביבה זו המאפשרות לסטודנטים להתמודד בהצלחה עם דרישות הקורס.

לפי המחברים העבודה בקבוצות הובילה לאחריות אישית, תקשורת חיובית, עבודת צוות והערכה אישית.

המטרות בהפעלת מרכז תקשוב ללמידה פעילה הן:

• הוראה המתמקדת בסטודנט וצרכיו
• התמודדות עם אתגרי הקורס בקצב המתאים להתפתחות הידע של הסטודנטים
• שיפור משמעותי בעבודת הצוות
• שיפור בהתמודדות עם פתרון בעיות
• שיפור ההישגים בהבנת מושגי יסוד
• שיפור שיעור ההצלחה במבחני הסיום
• פיתוח כלי הערכה נוספים לאלה המקובלים כיום.

 ביבליוגרפיה

Redish, F.E. (2004). Teaching Physics – with the Physics Suite. Wiley.

Dori, Y., & Belcher, J. (2002). Visualizations and Active Learning MIT Students’ Understanding of Electromagnetism. Announcer, 32(2), 134.

Pundak, D., Maharshak, A., Rozner, S. (2004). Successful Pedagogy with Web Assignments Checker. Journal of Educational Technology Systems, 33(1), 67-80.