מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה

פאול-בנימין, א' וריינגולד, ר' (2020). מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה. תל אביב: מכון מופ"ת

בנאומו המפורסם "ארבעת השבטים"  הציע נשיא המדינה ראובן ריבלין סדר ישראלי חדש, שבו חל מעבר מהנהגה של "שבט" אחד ליצירתה של ישראליות משותפת; ישראליות שכל קבוצה חברתית  בתוכה מכירה בקבוצה האחרת ובהיותה שותפה שווה לה. נאום זה העצים את הדיון הציבורי והדגיש את הצורך במציאת דרכים מוסכמות לקיים מרחבים ציבוריים משותפים. בתוך כך הופיעה גם הגישה שמציעה שלא להסתפק בהכרה בזכותן של קבוצות מיעוט לקיום אוטונומי, אלא לקרוא תיגר על עצם קיומה של ישות "המרכז" ולקעקע אותה מן היסוד עד שיינתן ביטוי הוגן לכל הקבוצות דרך הבניה מחודשת וגמישה של המרחב המשותף.

לרכישת עותק מקוון או מודפס של הספר

לקריאה נוספת: כל המאמרים על סביבה רב-תרבותית

הספר "מרחבים משותפים במערכת החינוך ובאקדמיה" אינו ממליץ על דרך אחת ויחידה כפתרון אפשרי למתח הקיים בין המגזרים והתרבויות, אלא חושף את הקוראים למגוון דיאלוגים באזורי גבול תרבותיים ולדרכים שונות להתנהלות במרחבים אקדמיים וחינוכיים משותפים.

החברות בעולם, ובכלל זה החברה הישראלית, מתאפיינות בריבוי תרבויות. כאשר מציאות זו מתקיימת ללא אג'נדה רב-תרבותית ברורה, השיח המבוסס על שסעים גובר ומנציח את יחסי הגומלין בין הקבוצות החברתיות, המתאפיינים באי-שוויון, בניכור ובשלילה הדדית.

לאורך שנים התאפיינה המדיניות במדינת ישראל בגישות חד-תרבותיות גלויות או סמויות. בניגוד לכך, אסופת מאמרים זו מציגה פסיפס עשיר של הצטלבויות בין מגוון אוכלוסיות – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – במגוון מרחבים, ובהם גני ילדים, בתי ספר, מכללות לחינוך ואוניברסיטאות. מטרתה היא לתרום לכל העוסקים במדיניות ציבורית, לתת מענה לריבוי התרבותי ולאתגריו ולכל אנשי החינוך המחפשים דרכים יצירתיות להיטיב את המפגשים הבין-תרבותיים ולקדם גישה מכילה ושוויונית, שהיא הבסיס לבנייתה של חברה משותפת איתנה.

 

ד"ר אילנה פאול-בנימין דקאנית הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. הקימה את המרכז לקידום חיים משותפים וניהלה אותו בשותפות יהודית-ערבית. תחומי המחקר וההוראה שלה כוללים: סוציולוגיה של החברה הישראלית, חינוך רב-תרבותי, חינוך לחברה משותפת ומתודולוגיה של מחקר איכותני.

ד"ר רוני ריינגולד ראש התוכנית ללימודי מוסמך בהוראה במכללה האקדמית אחוה. תחומי המחקר העיקריים שלו כוללים: חינוך רב-תרבותי, הכשרת מורים ופיתוח מקצועי, אומץ מוסרי של מורים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?