מעורבות בספורט ונטייה לאלימות אצל בני נוער בישראל ובגרמניה – מחקר בין תרבותי

מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות.

אוכלוסיית המחקר כללה בישראל 2,513 תלמידי כיתות ו',ח' ו-י' בממחוז חיפה והמרכז; בגרמניה 3,403 תלמידים. כלי המחקר היו שאלוני עמדות שתוקפו ויושמו בהצלחה במחקרים גרמניים, והותאמו לאוכלוסייה בארץ.

שני ממצאים בולטים עלו מהמחקר: (א) הדמיון בין בני הנוער בשתי המדינות רב מהשוני ביניהם; (ב) לא נמצא קשר בולט בין הספורט (תפיסות ומעורבות בספורט) לבין האלימות (תפיסות של האלימות ומעורבות אישית באלימות). בתחום האלימות הדמיון בין בני הנוער בשתי המדינות רב ובא לידי ביטוי בדירוג רמת האלימות, בהבדל בין בני נוער צעירים למבוגרים, בהבדל בין המינים ובהשפעה של המצב הסוציו-אקונומי. עם זאת, הנוער בישראל פחות אלים במיוחד באלימות פיזית. בתחום הספורט, דירוג החשיבות של הספורט בשתי המדינות קרוב יותר "למאוד חשוב" מאשר ל"לא חשוב". הבנים בשתי המדינות תופסים את הפעילות הגופנית כחשובה יותר מאשר הבנות בשתי המדינות בהיבטים של אימון ותחרות. לעומת זאת, אין הבדל בין המינים בתפיסת הספורט כבילוי וכשעשוע. בשתי המדינות בנים צעירים מייחסים חשיבות רבה יותר לפעילות גופנית ולספורט מבנים מבוגרים. יש הבדל בין הנוער הישראלי לגרמני בתפיסת חשיבות הפעילות הגופנית: הנוער בישראל תופס אותה כחשובה יותר מהנוער בגרמניה ורואה אותה יותר בהיבט התחרותי.

המחקר נערך במסגרת המכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט ובסיוע מכון מופ"ת.

דוח המחקר נמצא בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליו ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.