מעגל פעולות הלמידה: להתקרב, להכיר , להבין
מאת: אליעזר יריב
מחקר הפעולה הנוכחי מציע דגם תיאורטי של 'למידה כמסע' – רצף מעגלי של פעולות שעושה הלומד במהלך הלמידה. התהליך הוא מעגלי וכל שלב בו מוביל לשלב הבא - התקרבות המובילה להיכרות ולאחריה הבנה של הנושא. ניתן לתאר תהליך זה ולמדוד את תוצאותיו. הוא מאפשר ללומד להתוודע אל תהליך הלמידה שלו, לתכנן כיצד להכיר את הנושאים שמעניינים אותו ולרדת לעומקם. לדגם זהה שלכות מעשיות רבות והוא נבדק עם תלמידים ומורים בבית-ספר יסודי ועם סטודנטים להוראה. ממצאים ראשוניים ממחישים את השימושיות ואת מגוון התחומים שניתן להגיע אליהם בעזרת דגם זה.
'החינוך הממוסד פועל מתוך הנחה שילדים לומדים רק כאשר מלמדים אותם, רק את מה שמלמדים אותם, ורק בגלל שמלמדים אותם. זו לא האמת. זה מוטעה כמעט לחלוטין' ג'והן הולט
ההוראה בבתי הספר שלנו מלווה באי-נחת רבה. תכניות הלימודים ושיטות ההוראה מזכירות מסלול מרוצים בו המורים רוכבים על גבם של התלמידים ומזרזים אותם להגיע מהר ככל האפשר אל קו המטרה. אבל המרוץ אחר הידע, המשתנה במהירות, נכשל עוד לפני שהחל. למעשה אנחנו חיים בתקופה שאין בה 'אמת' אחת והכול יחסי ומצוי על רצף של ערכים אופקיים. אותה 'מהפכת רלטיביזם', מצטרפת אל 'מהפכת התקשורת והתקשוב' ואל 'מהפכת הגלובליזציה' של העידן הפוסט-מודרני. דול (1999) סבור שהעידן החדש עומד להעלות מובן שונה של סדר חינוכי, יחסים חדשים בין מורים לתלמידים ומושג חדש של תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי בוחן יישום אחד, פוסט-מודרני, מודל של למידה כהתרחשות של 'מסע' וכסדרת פעולות.
למידה כסיפור-מסע
את הלמידה אפשר לדמות למסע, שתמיד מזמן לנו הפתעות. אפילו תוצאותיו של מסע שיטתי ומתוכנן לכל פרטיו, לעולם יהיו שונות ולא ישתוו לאלה שדמיינו לפני שיצאנו לדרך. מחקר מדעי הוא דוגמה ללמידה שיטתית ומתוכננת שכזו. למרות הקפדנות הרבה בה נערכים מחקרים בששים אחוזים מהם התוצאות אינן תומכות בהנחות המוצא של החוקרים בעת תכנון הניסוי. כלומר,'השטח' לא מתנהג בהתאם לציפיותיו של המטייל. זאת ועוד, בורדייה (2005) ציין שגם המאמרים שמתפרסמים בכתבי העת מביאים את ממצאי המחקרים אך נמנעים מתיאור של תהליך הגילוי. הם לעולם אינם נכנסים, כהגדרתו, אל תוך 'מטבחו של המדע'. תהליך הלמידה, אותו 'מטבח' דמיוני שמתאר בורדייה גם אינו זוכה להתייחסות בבתי הספר. מורים אינם ערים וגם לא מסייעים לתלמידיהם להיווכח שחלקים רבים בלמידה הם כמוסים ומקריים, שהתוצאה הסופית שונה מהמטרה שמלכתחילה התכוונו להגיע אליה. אני מציע לפתוח את 'המטבח' בו מתבצעת הלמידה, להכיר לא רק את התוצאה הסופית (כגון הציון במבחני הבגרות), אלא גם את המסע שהוביל לכך.'מעגל פעולת הלמידה' הוא מתכונת אפשרית לכך.
מעגל פעולות הלמידה
מרבית האנשים לומדים באופן 'טבעי'. הם אינם מודעים לתהליך שמתרחש אצלם. אבל בתקופה של התפוצצות הידע יתכן שנחוץ ללמד גם כיצד לבחור מבין שפע המידע את מה שחשוב להם ומעניין אותם. לשם כך עליהם להכיר את עצמם ואת מתכונת הלמידה שלהם. את המתכונת הזו של למידה כסיפור מסע וכרצף של פעולות אני מגדיר באמצעות שלושה מושגי-על: להתקרב, להכיר, להבין.
מדובר ברצף פעולות אקטיביות שמשנות את המודעות שלנו אודות העולם. תאור שלושת המושגים מסומן בעזרת חיצים ובמעגל. המודל מניח שללא התקרבות לא ניתן להכיר וללא היכרות לא ניתן להבין. ההבנה עוזרת לנו להחליט האם ברצוננו להמשיך ולהתקרב לאותו נושא עוד או לחדול ממנו. מדובר בתהליך דינאמי, מעגלי, כזה שמזין את עצמו ומתרחש ללא הפסקה, כזה שדורש השקעה מתמדת. שלושת המושגים האלה מאפשרים לעשות אופרציונליזציה של הלמידה. התקרבות היא כל פעולה פיזית או מנטאלית שמפגישה אותנו עם אנשים או תחומי ידע שעד כה לא עסקנו בהם ולא חקרנו אותם. לדוגמה, ילדים 'רגילים' יוכלו להתקרב לילדים עם צרכים מיוחדים, ניתן יהיה לקרב את התלמיד אל החומר ואת המורה אל התלמיד (למשל באמצעות ביקור בית). ניתן למדוד התקרבות באמצעות זיהוי ומניית הפעולות שנעשות (מספר פגישות בשבוע, דקות שיחה ביום). היכרות - היא הידע שרכשנו מהתנסות אישית אודות מישהו או משהו. הידע הזה נרכש בדרכים שיטתיות (כגון למידה בכיתה) ואקראיות (ניסיון). לדוגמה, השיח יאפשר להכיר את אורח חייו ועולמו של ילד מהכיתה המיוחדת. ניתן למדוד היכרות באמצעות בדיקת הידע (פורמאלי ובלתי פורמאלי) והניסיון שרכשנו. הבנה זוהי תפיסת המשמעות של דברים, היכולת לפרש ולנתח אותם, להסיק מהם וליישם אותם. לדוגמה, השיח יאפשר להבין את המגבלות של הילד 'החריג' ובכך לעודד אחרים לעזור לו. הבנה יכולה להימדד למשל באמצעות יכולת לנמק תופעות חברתיות או מדעיות, זיהוי מניעים סמויים של אנשים, יכולת להרחיב תובנות לימודיות ולנתח בעזרתם תכנים חדשים. מטרת המודל היא ללמד ילדים אילו פעולות מעשיות הם עושים בדרכם ללמידה.
היבטים תיאורטיים ומעשיים
• המסר – למידה היא תהליך הכרתי, מכוון, בעל שלבי פעולה מובחנים.
• ההגדרה עוסקת בצד הפעיל של הלמידה ('ללמוד זה לדבר') ופורשת אבני דרך בתהליך שהוא בר-הכוונה חיצונית (מורה) ופנימית (לומד).
• ההגדרה מעצבת את המודעות אודות הלמידה (מטא-קוגניציה)
• ההגדרה מחברת בין הפעולה (התקרבות) לבין תוצאותיה המנטאליות והקוגניטיביות (היכרות, הבנה)
• ההגדרה מרחיבה את עולם התוכן הנלמד גם להיבטים חברתיים ורגשיים (למשל הקשר והיחס לזולת).
• ההגדרה מתקיימת לצד וביחד עם הגדרות ותיקות אודות הלמידה (אופרנטית, למידת גילוי)
• התהליך מסייע לצמצם את המרחק שבין המציאות (אובייקט) לבין האידיאות שלנו אודותיה (סובייקט)
• תפקיד המורה לא רק לאפשר התקרבות (למשל בין התלמיד לחומר), אלא גם לעודד את המודעות של התלמיד לתהליך הלמידה הפעיל, לחיפוש המכוון.
• ההגדרה מאפשרת ללמד ילדים אודות תהליך הלמידה, האופן בו היא מתרחשת ומה נחוץ כדי לממש אותה (בתי הספר אינם עוסקים בכך). ניתן להתאים את ההסברים לכל שלב ברמת ההתפתחות וההבנה של ילדים.
• ההגדרה של מושגי העל מתאימה לרוח זמננו, תקופה של התפוצצות ידע בה האדם חופשי יותר לעצב את הכרתו ותפישת עולמו.
• דגש על לימוד עצמאי ופחות על הכתבת תכנים ואינדוקטרינציה.
שיטת מחקר
המודל התיאורטי נבדק כמחקר פעולה בשני מקומות. הראשון, במסגרת בית הספר הניסויי קדימה בקריית ביאליק. מזה שלוש שנים מפתח הצוות דגם של שילוב תלמידים חריגים תוך יצירת 'מעגלי שיח' בין התלמידים, המורים וההורים.'מעגלי השיח', כדגם של שיעור 'אחר', נערכים זו הנה השנייה והם עוררו תגובות נלהבות של התלמידים. הילדים ציינו שמתכונת למידה זו מאפשרת להם להתקרב ולהכיר את עצמם ואת חבריהם, לשוחח על רגשותיהם. עוד התברר שמה שגורם לתלמידים להרגיש טוב, כמו אצל המורים, הוא הידיעה שהשיעור מעשיר את עולמם, מאפשר להם להתבטא באופן משוחרר, לקבל ולתת כבוד לזולת, לחוש שהם נמצאים במסגרת מגוננת. הם הצביעו על ההבדלים בין שיעורים 'רגילים' לבין המתכונת של המעגל. מעגלי השיח עם כלי אחד (מתוך כמה שנמשיך לפתח השנה), של מודל מעגלי פעולות הלמידה.
שנית, המחבר לימד את המודל במסגרת של קורס בפסיכולוגיה חינוכית הנערך במכללה להוראה. ברוח הציווי הסוקרטי -'דע את עצמך' התבקשו הסטודנטים לבחור נושא שמעניין אותם, לערוך פעולות למידה שיסייעו להם להתקרב לנושא, להכיר אותו ולהבין אותו ובתום התהליך לכתוב על כך 'סיפור' או דו"ח.
הממצאים הראשונים במחקר פעולה זה הוצגו כאמצעי חדשני המאפשר ללמד ילדים ומבוגרים להכיר את עצמם כבני אדם לומדים שעורכים פעולת שונות בדרך להתקרב, להכיר ולהבין את התכנים שמעניינים אותם.
ההוראה בבתי הספר שלנו מלווה באי-נחת רבה. תכניות הלימודים ושיטות ההוראה מזכירות מסלול מרוצים בו המורים רוכבים על גבם של התלמידים ומזרזים אותם להגיע מהר ככל האפשר אל קו המטרה. אבל המרוץ אחר הידע, המשתנה במהירות, נכשל עוד לפני שהחל. למעשה אנחנו חיים בתקופה שאין בה 'אמת' אחת והכול יחסי ומצוי על רצף של ערכים אופקיים. אותה 'מהפכת רלטיביזם', מצטרפת אל 'מהפכת התקשורת והתקשוב' ואל 'מהפכת הגלובליזציה' של העידן הפוסט-מודרני. דול (1999) סבור שהעידן החדש עומד להעלות מובן שונה של סדר חינוכי, יחסים חדשים בין מורים לתלמידים ומושג חדש של תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי בוחן יישום אחד, פוסט-מודרני, מודל של למידה כהתרחשות של 'מסע' וכסדרת פעולות.
למידה כסיפור-מסע
את הלמידה אפשר לדמות למסע, שתמיד מזמן לנו הפתעות. אפילו תוצאותיו של מסע שיטתי ומתוכנן לכל פרטיו, לעולם יהיו שונות ולא ישתוו לאלה שדמיינו לפני שיצאנו לדרך. מחקר מדעי הוא דוגמה ללמידה שיטתית ומתוכננת שכזו. למרות הקפדנות הרבה בה נערכים מחקרים בששים אחוזים מהם התוצאות אינן תומכות בהנחות המוצא של החוקרים בעת תכנון הניסוי. כלומר,'השטח' לא מתנהג בהתאם לציפיותיו של המטייל. זאת ועוד, בורדייה (2005) ציין שגם המאמרים שמתפרסמים בכתבי העת מביאים את ממצאי המחקרים אך נמנעים מתיאור של תהליך הגילוי. הם לעולם אינם נכנסים, כהגדרתו, אל תוך 'מטבחו של המדע'. תהליך הלמידה, אותו 'מטבח' דמיוני שמתאר בורדייה גם אינו זוכה להתייחסות בבתי הספר. מורים אינם ערים וגם לא מסייעים לתלמידיהם להיווכח שחלקים רבים בלמידה הם כמוסים ומקריים, שהתוצאה הסופית שונה מהמטרה שמלכתחילה התכוונו להגיע אליה. אני מציע לפתוח את 'המטבח' בו מתבצעת הלמידה, להכיר לא רק את התוצאה הסופית (כגון הציון במבחני הבגרות), אלא גם את המסע שהוביל לכך.'מעגל פעולת הלמידה' הוא מתכונת אפשרית לכך.
מעגל פעולות הלמידה
מרבית האנשים לומדים באופן 'טבעי'. הם אינם מודעים לתהליך שמתרחש אצלם. אבל בתקופה של התפוצצות הידע יתכן שנחוץ ללמד גם כיצד לבחור מבין שפע המידע את מה שחשוב להם ומעניין אותם. לשם כך עליהם להכיר את עצמם ואת מתכונת הלמידה שלהם. את המתכונת הזו של למידה כסיפור מסע וכרצף של פעולות אני מגדיר באמצעות שלושה מושגי-על: להתקרב, להכיר, להבין.
מדובר ברצף פעולות אקטיביות שמשנות את המודעות שלנו אודות העולם. תאור שלושת המושגים מסומן בעזרת חיצים ובמעגל. המודל מניח שללא התקרבות לא ניתן להכיר וללא היכרות לא ניתן להבין. ההבנה עוזרת לנו להחליט האם ברצוננו להמשיך ולהתקרב לאותו נושא עוד או לחדול ממנו. מדובר בתהליך דינאמי, מעגלי, כזה שמזין את עצמו ומתרחש ללא הפסקה, כזה שדורש השקעה מתמדת. שלושת המושגים האלה מאפשרים לעשות אופרציונליזציה של הלמידה. התקרבות היא כל פעולה פיזית או מנטאלית שמפגישה אותנו עם אנשים או תחומי ידע שעד כה לא עסקנו בהם ולא חקרנו אותם. לדוגמה, ילדים 'רגילים' יוכלו להתקרב לילדים עם צרכים מיוחדים, ניתן יהיה לקרב את התלמיד אל החומר ואת המורה אל התלמיד (למשל באמצעות ביקור בית). ניתן למדוד התקרבות באמצעות זיהוי ומניית הפעולות שנעשות (מספר פגישות בשבוע, דקות שיחה ביום). היכרות - היא הידע שרכשנו מהתנסות אישית אודות מישהו או משהו. הידע הזה נרכש בדרכים שיטתיות (כגון למידה בכיתה) ואקראיות (ניסיון). לדוגמה, השיח יאפשר להכיר את אורח חייו ועולמו של ילד מהכיתה המיוחדת. ניתן למדוד היכרות באמצעות בדיקת הידע (פורמאלי ובלתי פורמאלי) והניסיון שרכשנו. הבנה זוהי תפיסת המשמעות של דברים, היכולת לפרש ולנתח אותם, להסיק מהם וליישם אותם. לדוגמה, השיח יאפשר להבין את המגבלות של הילד 'החריג' ובכך לעודד אחרים לעזור לו. הבנה יכולה להימדד למשל באמצעות יכולת לנמק תופעות חברתיות או מדעיות, זיהוי מניעים סמויים של אנשים, יכולת להרחיב תובנות לימודיות ולנתח בעזרתם תכנים חדשים. מטרת המודל היא ללמד ילדים אילו פעולות מעשיות הם עושים בדרכם ללמידה.
היבטים תיאורטיים ומעשיים
• המסר – למידה היא תהליך הכרתי, מכוון, בעל שלבי פעולה מובחנים.
• ההגדרה עוסקת בצד הפעיל של הלמידה ('ללמוד זה לדבר') ופורשת אבני דרך בתהליך שהוא בר-הכוונה חיצונית (מורה) ופנימית (לומד).
• ההגדרה מעצבת את המודעות אודות הלמידה (מטא-קוגניציה)
• ההגדרה מחברת בין הפעולה (התקרבות) לבין תוצאותיה המנטאליות והקוגניטיביות (היכרות, הבנה)
• ההגדרה מרחיבה את עולם התוכן הנלמד גם להיבטים חברתיים ורגשיים (למשל הקשר והיחס לזולת).
• ההגדרה מתקיימת לצד וביחד עם הגדרות ותיקות אודות הלמידה (אופרנטית, למידת גילוי)
• התהליך מסייע לצמצם את המרחק שבין המציאות (אובייקט) לבין האידיאות שלנו אודותיה (סובייקט)
• תפקיד המורה לא רק לאפשר התקרבות (למשל בין התלמיד לחומר), אלא גם לעודד את המודעות של התלמיד לתהליך הלמידה הפעיל, לחיפוש המכוון.
• ההגדרה מאפשרת ללמד ילדים אודות תהליך הלמידה, האופן בו היא מתרחשת ומה נחוץ כדי לממש אותה (בתי הספר אינם עוסקים בכך). ניתן להתאים את ההסברים לכל שלב ברמת ההתפתחות וההבנה של ילדים.
• ההגדרה של מושגי העל מתאימה לרוח זמננו, תקופה של התפוצצות ידע בה האדם חופשי יותר לעצב את הכרתו ותפישת עולמו.
• דגש על לימוד עצמאי ופחות על הכתבת תכנים ואינדוקטרינציה.
שיטת מחקר
המודל התיאורטי נבדק כמחקר פעולה בשני מקומות. הראשון, במסגרת בית הספר הניסויי קדימה בקריית ביאליק. מזה שלוש שנים מפתח הצוות דגם של שילוב תלמידים חריגים תוך יצירת 'מעגלי שיח' בין התלמידים, המורים וההורים.'מעגלי השיח', כדגם של שיעור 'אחר', נערכים זו הנה השנייה והם עוררו תגובות נלהבות של התלמידים. הילדים ציינו שמתכונת למידה זו מאפשרת להם להתקרב ולהכיר את עצמם ואת חבריהם, לשוחח על רגשותיהם. עוד התברר שמה שגורם לתלמידים להרגיש טוב, כמו אצל המורים, הוא הידיעה שהשיעור מעשיר את עולמם, מאפשר להם להתבטא באופן משוחרר, לקבל ולתת כבוד לזולת, לחוש שהם נמצאים במסגרת מגוננת. הם הצביעו על ההבדלים בין שיעורים 'רגילים' לבין המתכונת של המעגל. מעגלי השיח עם כלי אחד (מתוך כמה שנמשיך לפתח השנה), של מודל מעגלי פעולות הלמידה.
שנית, המחבר לימד את המודל במסגרת של קורס בפסיכולוגיה חינוכית הנערך במכללה להוראה. ברוח הציווי הסוקרטי -'דע את עצמך' התבקשו הסטודנטים לבחור נושא שמעניין אותם, לערוך פעולות למידה שיסייעו להם להתקרב לנושא, להכיר אותו ולהבין אותו ובתום התהליך לכתוב על כך 'סיפור' או דו"ח.
הממצאים הראשונים במחקר פעולה זה הוצגו כאמצעי חדשני המאפשר ללמד ילדים ומבוגרים להכיר את עצמם כבני אדם לומדים שעורכים פעולת שונות בדרך להתקרב, להכיר ולהבין את התכנים שמעניינים אותם.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya