מסגרות העבודה התיאורטיות המנחות את שיפור בית הספר

Evans, L., Thornton, B., & Usinger, J. (2012). Theoretical frameworks to guide school improvement. National Association of Secondary School Principals.NASSP Bulletin, 96(2), 154-171.

מאמר זה מספק למנהיגים הזדמנות לסקור ארבע תיאוריות מרכזיות של שינוי ארגוני.

התיאוריות הנסקרות במאמר:
מודל השיפור המתמיד (Continuous Improvement Model) של W. Edwards Deming.

תיאוריית הלמידה הארגונית (Organizational Learning) של Argyris and Schon

תיאוריית הארגון הלומד (Learning Organizations) של Peter Senge

ותיאוריית החקר המוקיר (Appreciative Inquiry) של David Cooperrider

 ארבע תיאוריות אלה נבחרו בשל הופעתן בתחום החינוך, יכולת ההסתגלות האפשרית שלהן למערכות בית הספר, והפוטנציאל לתמוך בשינוי ארגוני. תיאוריות כאלה יכולות לספק קווי הנחיה ברורים לטרנספורמציה ארגונית מוצלחת, לקדם ניהול שינוי אפקטיבי, ולהקל על קבלת החלטות אופרטיבית.
לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. כל גישה תדרוש מהמנהלים להיות בעלי מיומנויות, ידע והבנה עמוקה לגבי אותה גישה.

במקרים רבים, המנהלים יצטרכו לעסוק בהתפתחות מקצועית כדי להגביר את המיומנויות ההכרחיות על מנת לתזמר את השינוי האפקטיבי. מיומנויות כגון: בניית צוות, חקירה שיתופית ושימוש אפקטיבי בנתונים חייבות להיות מבוססות היטב אצל מנהיגי בית הספר ללא קשר לבחירה בתיאוריות השינוי.

בנוסף, גישות אלה אינן מובילות לשינויים מהירים. כל אחת מארבע הגישות מצריכה למידה פרטנית, למידה קבוצתית, מתן משוב מתמשך, ומנהיגות טרנספורמציה.

המוקד העיקרי של המודל של Deming הוא שיפור מתמיד דרך שימוש אפקטיבי בנתונים.
בהינתן הדגש הנוכחי על קבלת החלטות המבוססת על נתונים בבתי ספר ציבוריים, לגישתו של Deming יש יתרונות רבים. 
כדי ליישם גישה זו באופן אפקטיבי, המנהל יצטרך להתבסס על נתונים ולעודד שימוש בנתונים במגוון צורות בקרב אנשי הצוות; אולם, חלק מהמנהלים יתקשו ליישם גישה זו.

חשיבה מערכתית ולמידה ארגונית מקדמות את ההתמחות האישית ואת הלמידה בצוות.
גישות אלה מקדמות קבוצות בניהול עצמי, מעורבות פרטנית ושימוש בחזון ברמת הבנייה.
אולם, שתי גישות אלה ידרשו שינויים במבנים הארגוניים ושינויים בגישות המסורתיות להוראה וללמידה.

גישת החקר המוקיר (Appreciative inquiry) היא גישה חיובית לפתרון בעיות ארגוניות והיא מרוכזת באמונה שחקר ודיונים לגבי היתרונות של הארגון, ההצלחות שלו, והערכים שלו יגרמו לשינוי הצורה של הארגון.
לשם כך, המנהל זקוק למיומנויות מיוחדות כדי לשלב תקשורת ולעודד שימוש בתקשורת בתהליך השינוי.
עבור מנהלים רבים, שימוש אפקטיבי בגישת החקר המוקיר תדרוש הכשרה מיוחדת.