מנהיגות חינוכית ופוסט-קולוניאליזם: ניסיונן של מנהלות חטיבות ביניים בקניה
Lopez, A.E. & Rugano, P. (2018). Educational Leadership in Post-Colonial Contexts: What Can We Learn from the Experiences of Three Female Principals in Kenyan Secondary Schools? Education Sciences, 8, 3, 99-114.
רקע תיאורטי
קולוניאליזם הינה תופעה לפיה מעצמה משתלטת על אדמה זרה, מקימה בה מערכת שלטונית, מנשלת את האוכלוסייה המקומית ממוסדות מרכזיים ומנצלת את ההון האנושי והטבעי לתועלתה. לצד ניצול המשאבים הכלכליים, תהליך זה עלול לכלול כפייה של סממנים דתיים ותרבותיים והכפפה של מערכת החינוך לצרכי הכובש.
פוסט-קולוניאליזם וחינוך
לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.
אל מול הגל הפוסט-קולוניאלי הזה, נחוצים תהליכי הבראה חינוכית ורפורמה ומערכתית שיובילו לעיצוב מחדש של תפיסת עולם, מיגור גזענות, אתגור תפיסות מריטוקרטיות ונכונות לרב-תרבותיות. לשם כך, יש לטפח מנהיגות חינוכית וחברתית נאורה שתשאף לטפח צדק חברתי, להשמיע קולות מושתקים ולהקשיב למיעוטים המוחלשים.
קולוניאליזם, פוסט-קולוניאליזם וחינוך בקניה
המבנה האדמיניסטרטיבי והתכנים שנלמדים כיום במערכת החינוך בקניה, אפריקה, הוכתבו על ידי הנציבויות הקולוניאליסטיות ששלטו בה, ולא שונו מאז שזכתה בעצמאות ב-1963 (אחרי 465 שנים רצופות של שלטון פורטוגזי, ערבי ובריטי). כך, למשל, תוכנית הלימודים, מוסדות ההכשרה להוראה והוועדים המנהלים עדיין מתעלמים מצרכי המיעוטים והילידים ומסרבים לשמוע לגופי ביקורת סדורים או בינלאומיים.
מתודולוגיה
באמצעות ראיונות עומק עם שלוש מנהלות חטיבות ביניים בקניה, בנות 43, 51 ו-55, גובשו תובנות בנוגע לשיטות העבודה שלהן כמנהיגות חינוכיות במערכת חינוך בקניה. המורות תיארו את האתגרים שהן חוות ואת השינויים שהן היו רוצות לראות כדי להיטיב עם המערכת.
חינוך, דת ומדינה
ההתנסויות שתיארו המשתתפות חשפו את המורכבויות והרגישויות של תפקידן. לפיהן, השפעות קולוניאליות, כמו הנחלת ערכים נוצרים, עדיין מורגשות במערכת הבית ספרית. בהקשר זה, התגלה כי מכריחים תלמידים שאינם מאמינים בדת הנוצרית להתפלל מדי יום.
הגם שהמנהלות לא הצביעו על השפעות הקולוניאליזם כמכשול המרכזי בעבודתן, ניתן היה להסיק מדבריהן שהעבר ההיסטורי עדיין מנווט את התכנים המועברים לתלמידים. בפועל, המנהלות מנתבות את עיקר מאמציהן לשמירה על בריאותם הנפשית של התלמידים ודאגה לבעיותיהם החברתיות ולקשייהם הכלכליים.
מנהיגות בית ספרית בעידן פוסט-קולוניאלי
בקניה אין מערכת רשמית להכשרת, מׅקצוּע והסמכת מנהלים. בדרך כלל, המנהלים הינם מורים אשר התכשרו להוראה וטיפסו בסולם הדרגות הפנים-בית-ספרי. אמנם, אוניברסיטאות, מוסדות הכשרה להוראה וגופים נוספים מציעים קורסים במנהל ובמנהיגות בית ספרית. אולם, הקורסים האלו נחשבים לבודדים, אקראיים ולא רלוונטיים לאתגרים הייחודיים למערכת החינוך בקניה.
המנהלות הביעו דאגה בנוגע לחוסר הגישה למערכת החינוך העל-יסודית בקרב תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לטענתן, בדומה לחלוקה האדמיניסטרטיבית שיושמה על ידי הניצב הבריטי לפני עשרות שנים, שיבוץ התלמידים בקניה נעשה עדיין על רקע גזעי וסוציו-אקונומי. בתוך כך, ילידים, מיעוטים ועניים מודרים ואינם מורשים להירשם לבתי הספר הנחשבים ביותר.
דיון ומסקנות
אל מול מאמצי המנהלות להוביל שינויים בבתי הספר ולנסות לצמצם פערים חינוכיים בקרב שכבות האוכלוסייה, ניצבות בעיות תקציב ומימון ותהליכי הכשרת ומׅקצוּע מורים קלוקלים. מחברת המחקר מקשרת בין עברה הקולוניאלי ארוך השנים של קניה לבין האופן בו מערכת החינוך משמרת תפיסות קולוניאליסטיות, משעתקת היררכיה חברתית ומקדמת נאו-ליברליזם. לצערה, בבתי הספר היוקרתיים חל תהליך של חד-תרבותיות שבו בני השכבות העליונות משמרים את מעמדם העליון.
מחקר זה קורא לאנשי וחוקרי חינוך באפריקה, כמו גם למקביליהם במדינות מערביות, לפעול בשיתוף פעולה כדי לפרק את המורשת הקולוניאלית הנוכחת בקניה. נדמה כי מנהלות בתי הספר, הגם שהן מודעות להשפעות הפוסט-קולוניאליות, אינן נמצאות בעמדה ממנה ניתן להוביל שינוי - בשל האתגרים והקשיים היומיומיים הרבים עמן הן מתמודדות. מכאן, שארגונים עוצמתיים יותר, כגון אונסק"ו או האו"ם, שחרטו על דגלם ערכים של זכויות אדם, שוויון זכויות, קבלת האחר ומעורבות קהילתית, צריכים להיות ערים לממצאים המטרידים האלו ולצאת לפעולה.