מנהיגות חינוכית בעידן של סתירות

 

 ענבר , דן , " מנהיגות חינוכית בעידן של סתירות" , הד החינוך, , פברואר 2009, גליון מס' 4, כרך פ"ג , ע"ע 52-54.

 

 מהות החינוך והנסיבות שבהן החינוך פועל בימינו דורשות ניהול ומנהיגות בעלי תכונות מיוחדות. התכונה החשובה ביותר היא "אוקסימורוניות" – יכולת ליישם את המשמעויות המתקבלות משילוב של שני מושגים סותרים.

המציאות החינוכית העכשווית ובעיקר המציאות החינוכית הבאה עלינו לטובה מביאה עמה את הצורך להתמודד עם דילמות ובחירה בין ערכים ראויים. אך ההבחנה בין "הנכון" ו"הלא נכון" הולכת ומתמסמסת. בנסיבות כאלה עלינו ללמוד לחיות עם אוקיסמורונים, ללמוד לחשוב "באוקסימורונית" – ללמוד לחשוב בצורה דיאלקטית , להבין את הסתירות ולחיות אתן. עלינו לחתור למנהיגות שאלה תכונותיה:

 

גמישות יציבה: בית הספר הוא ארגון בעל מנגנון פנימי הדוחף להבניה. היכולת לפעול בתוך מערכת ארגונית כזאת היא אחד האתגרים של מנהיגות בית הספר, אך כניעה למערך הארגוני הממוסד  ונכונות לקבל אותו כמערכת אילוצים שיש לפעול בתוכה בלי שיקול דעת עצמאי ובלי דרגות חופש מנציחה גבול נמוך להצלחה. נדרשת אפוא מנהיגות המביאה לפריצת דרך בתפיסת הגבולות של בית הספר , מנהיגות המעמידה אפשרויות חשיבה ודרכי פעולה חדשות החורגות מהמבנה הארגוני הקשיח של בית הספר . עם זאת חינוך ולימוד הם תהליכים ארוכי טווח הנשענים על יציבות. הפעלת בית ספר מחייבת התייחסות לאלפי פרטים אפורים , יומיומיים מצטברים , ולא רק להברקות הנוצצות של מנהיגות. שיטתיות עקבית היא אחד היסודות של העבודה החינוכית.

 

העזה אחראית : כל פעילות אנושית משוקעת באי-ודאות וחינוך, שתהליכי שינוי הם חלק מהותי שלו, לא כל שכן מנקודת מבט זו, הניהול החינוכי הוא רצף של ניסויים. כדי לקבל החלטות בעלות משמעות במצב כזה יש צורך בהעזה . עם זאת הזכות לטעות מוגבלת שכן את המחיר ישלמו התלמידים. לכן צריך מידה רבה מדי של אחריות בתהליך ההחלטה , אולם מידה רבה מדי של אחריות עלולה לשתק את כושר ההחלטה. מנהיגות חינוכית זקוקה אפוא להעזה אחראית.

 

יצירות משמרת : הא-וודאות המושקעת בהחלטות חינוכיות וחרדת אחריות עלולות לגרום להעדפה ברורה של פתרונות וההחלטות שעבדו טוב בעבר, כלומר להעדיף את הניסיון על חשבון היוזמה והיצירתיות . אולם זו נוסחה לשמרנות חינוכית וארגונית . צריך אפוא יצירתיות משמרת.

 

רציונאליות ספונטנית : הניהול מבוסס על רצף פעולות המשתלבות למארג אחד. הרצף הזה מבוסס על רציונאליות סיבתיות – כל צעד מבוסס על תוצאות המהלך הקודם. אבל המציאות החינוכית והניהולית מורכבת הרבה יותר.  הפתעות הן חלק בלתי נפרד מהמציאות החינוכית-ניהולית. הפתעות אלו דורשות תגובה מהירה שאינה מתוכננת מראש, כלומר, ספונטניות . עם זאת ספונטניות יתר עלולה לערער את תחושת הביטחון ביציבות הארגונית ובהמשכיות החינוכית.

 

פרופסור דן ענבר אינו מבקש למפות את כל האוקסימורונים שבבסיס המנהיגות והניהול החינוכיים, אלא לאפיין את המורכבות  של הניהול  והמנהיגות החינוכיים בימינו. השילוב של שני מושגים סותרים לכלל מושג אחד( אוקיסמורון) אינו רומז על פשרה בין שני המושגים , אלא על הולדת מושג חדש בעל משמעות חדשה ומורכבת. האתגר של הניהול והמנהיגות בתחום החינוך הוא להבין וליישם את המשמעויות החדשות הללו.