ממתמחה למורה: מה ניתן ללמוד מתהליכי ההערכה של מתמחים בתום שנת עבודתם הראשונה במקצוע ההוראה?

משכית, ד', ליבמן, צ' ואקרמן-אשר, ה (2015). ממתמחה למורה: מה ניתן ללמוד מתהליכי ההערכה של מתמחים בתום שנת עבודתם הראשונה במקצוע ההוראה? עיונים במינהל ובארגון החינוך, 34, 110-81.

ד״ר דיצה משכית היא מרצה בכירה, ראש ועדת המחקר ועורכת כתב העת "רב־גוונים" באקדמיית גורדון לחינוך; פרופ' ציפי ליבמן היא נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים; הילה אקרמן־אשר היא חוקרת במכללת סמינר הקיבוצים — המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות

קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. 422 מתמחים עבדו בבתי הספר, ו־191 בגני הילדים.

ממצאי המחקר העיקריים מלמדים:

1. בבחינת העדויות שעליהן מסתמכים המעריכים השונים, שיעור התצפית במתמחים נמוך יחסית;
2. הציון הסופי שמקבל המתמחה דומה יותר לציון ההערכה של בעל התפקיד הבכיר (מנהל בבית הספר ומפקחת בגן);
3. ככל שהקרבה (מימוש קשרי עבודה מקצועיים הדוקים) למתמחה גדולה יותר, כך גבוה יותר ממוצע הציונים שהמעריך מעניק למתמחה וקטנה גם השונות;
4. המעריכים נוטים להעריך את המתמחים בציון גבוה בנושאים שעניינם היכולת להשתלב בחיי בית הספר והאחריות והיחס כלפי הלומדים. ציון נמוך, לעומת זאת, ניתן למתמחים בנושאים הדורשים ניסיון והתמקצעות בהוראה.

מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל.

למאמר המלא באתר כתב העת

ראו גם:

סקירת מידע בנושא הערכת מורים