ממינסק לפינסק – מדוע למדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה?
מאת: Lee. S Shulman
מקור:
From Minsk to Pinsk: Why a scholarship of teaching and learning? The Journal of Scholarship of Teaching and Learning, 1(1).
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות:
פרופסיונליזם (פן עיוני) – הכוונה למחויבויות ולהזדמנויות האינהרנטיות הקשורות להתכשרות להיות חוקר משכיל ולמדן ומורה ולאחריות של אדם לדיסציפלינה בה הוא מתמחה. למורים בהשכלה הגבוהה שני מקצועות: אנשי דיסציפלינה ומחנכים. הם מחויבים כלמדנים וכחוקרים לגלות, לקשר, להחיל על וללמד.הם גם מחויבים ליצור ולהוסיף ידע ובכך להגדיר את התחומים והגבולות המשתנים תדיר של התמחויותיהם. עליהם גם להעביר את מה שלמדו לאחרים באמצעות הוראה, פרסום, פעולות חברתיות וחילופי ידע ותובנות עם עמיתים.ראוי להבחין בין שני מושגים:
א.הוראה למדנית ((scholarly - הוראה המעוגנת היטב במקורות המתאימים של התחום, משקפת בחירה מושכלת ואינטגרציה של רעיונות ודוגמאות וכוללת אסטרטגיות מתוכננות של מערכי קורסים, פיתוח, העברה, אינטראקציה והערכה ומדגימה את השיטות והערכים של התחום.
ב. ה- Scholarshipשל ההוראה - מתפתח לכשהעבודה מתפרסמת, נסקרת ומבוקרת ע"י עמיתים ומופצת לקהילייה המקצועית לשימוש בה ולבנייה עליה. ניתן לראות בקורסים ובכיתות מעבדות או אתרי שדה במובן הטוב של מונחים אלה, שהחקר שלהם עשוי ולתרום לשיפור ולהבנה של למידה ושל הוראה.
פרוגרמטיזם (פן מעשי) – מדובר ברציונל המעשי להשגת הלמדנות בהוראה ובלמידה. הכוונה היא לפעילויות הנדרשות כדי להבטיח שעבודתו של אדם כמחנך תשתפר באופן מתמיד ותעמוד ביעדים ובתחומי האחריות כלפי התלמידים, ובתכנון וההתאמה של ההוראה לטובתם. פעילויות ובהן רפלקציה, תיעוד והערכה וניתוח של הוראה ולמידה בדרך גלויה ונגישה תומכות בשיפור ההוראה ומעלות את הסיכוי שעמיתים המתכננים ומלמדים באותן תוכניות או בדומותיהן ישתמשו ויבנו על כך. למדנות פעילה של הוראה מספקת למורה זווית ראייה שונה על מה שהוא עשה לאורך השנים. הניסיון מראה שמעורבות פרגמאטית בלמדנות של הוראה בקורס מסוים מאפשרת תכנון אינטליגנטי הרבה יותר וניתוח יעיל של עבודת המורה.
מדיניות (פן תכנוני) – הכוונה ליכולת להיענות לשאלות לגיטימיות של מחוקקים ולדרישות הגדלות והלכות לפיתוח שוק/היצע של השכלה גבוהה. המורים בהשכלה הגבוהה מעורבים במדיניות לאומית, מדינתית ומקומית. קובעי המדיניות ומקצי התקציבים למוסדות מבקשים עדות לעבודה וכימות של ההתקדמות לקראת המטרות שהוצבו. הדרישות ל"אחריותיות" ול"הערכה" הפכו מרכזיות בשיח העוסק ברפורמות חינוכיות. אין אלה דרישות רעות. הן הופכות לבעייתיות כאשר עושים שימוש במחוונים (אינדיקטורים) שגויים כדי להעריך את איכות ההוראה. חשוב שמחוונים אלה יהיו תוצאה של מחקרים שיש בהם המשגה, תכנון ופיתוח של הוראה ולמידה בכל תחום, ושייעשו על ידי מומחים בכך.
על ההשכלה הגבוהה לספק עדויות רלוונטיות של התהליכים והתוצרים שהיא משיגה כדי שלא תימצא מעלה טיעונים ודרישות ריקים וחלשים. עדויות אלה צריכות למלא תפקיד מרכזי בדיונים על מדיניות ושוק חופשי. צריך גם לפתח צורות חדשות של מחקר מוסדי שיש בהן מיקוד בלמידה ובתחומי דעת והתכוונות לניתוח ההתנסויות והתוצרים החינוכיים.
מי צריך את הסוס (בדרך ממינסק לפינסק)?
בסיפור היהודי שבראשית המאמר היה ברור ליהודי למה צריך לנסוע לפינסק השאלה הייתה – למה צריך להביא לשם את הסוס. ולדיוננו - ברור מדוע יש לקיים את המסע ולתמוך ולקדם את האינטרסים הפרופסיונליים, הפרגמאטיים והפוליטיים באמצעות הלמדנות של הוראה ולמידה. הדבר מחייב "סוס איתן", דהיינו, פיתוח של רשתות שתשמשנה כמרכזים להוראה אקדמית, מערכות תמיכה ומרחבים לסוג זה של מאמצים למדניים.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya