מכללות להכשרת מורים ממצבות את עצמן כלפי פנים וכלפי חוץ בעידן של שינוי: שלושה חקרי מקרה

 
מקור: "מכללות להכשרת מורים ממצבות את עצמן כלפי פנים וכלפי חוץ בעידן של שינוי: שלושה חקרי מקרה", שבילי מחקר, שנתון מס' 14, תשס"ח, 2007 (רשות המחקר, מכון מופ"ת).
 
ניתוח הממצאים חשף רבדים גלויים וסמויים בשיח של אנשי המכללות והבליט את המשותף ביניהן. הרובד הגלוי במכללה החילונית במרכז הארץ הראה שהיא נכנסה למצב של משבר בעקבות השינויים שנדרשו מהמכללות, ובעיקר אל מול האיום של מיזוג עם מכללה נוספת. מההיבט המערכתי עלה שהנהלת המכללה ניסתה לשמור על התדמית הציבורית שלה. היא הובילה מדיניות של היערכות בטרם עת, של עשייה פעילה באמצעות מינוי ועדה פנימית להתוויית מדיניות לשינוי מבנה ההכשרה, וכן הקימה צוותי עבודה ליישום מדיניות זו.
 
ברובד הסמוי נמצא שהמרואיינים שויכו לקבוצות בעלות מאפיינים קוגניטיביים ורגשיים ייחודיים, ושעוצמת תגובתם לאירועים בוטאה בהתאם למיצובם בארגון. לדוגמא, שיח המרואיינים בתפקיד ניהול וריכוז הראה שקבוצה זו חלשה על ידע רב יותר ביחס לשינויים המערכתיים הנדרשים בעקבות הרפורמה המוצעת והדגישה פחות את הממד הרגשי. זאת בהשוואה לקבוצת המד"פים, המרצים והסטודנטים שביטאו רגשות שליליים רבים של חרדה ושל חוסר אונים שהחלישו את כושר התמודדתם עם המצב.
 
שיח המרואיינים גם חשף ביקורת גלויה וסמויה של קבוצת המד"פים והמרצים על התנהלות קבוצת מעצבי המדיניות במכללה ובעלי התפקידים. הביקורת שלהם התייחסה לאי-זרימת המידע בערוצי התקשורת בארגון, לחוסר שיתוף בקבלת החלטות ולחוסר בהירות במסרים.
 
במכללה החילונית בפריפריה היה פער גדול בין הרובד הסמוי לבין הרובד הגלוי בכל הקשור להשפעת דו"ח דברת. ברובד הגלוי שנבנה בעיקר בידי אנשי ההנהלה, הריחוק הגיאוגרפי שימש מעין חומת מגן עבור המכללה וסייע בידה להציג תדמית של מכללה אוטונומית, השולטת במצב. אך ברובד הסמוי, שבנו בעיקר המורים והמדריכים הפדגוגיים, נחשפו תחושות של חוסר אונים, של חרדה ושל ציפייה לקראת "מהפכה" שתשנה" סדרי עולם במכללה. למרות זאת, ניכר שהמצב המשברי היה נקודת מפנה וגם קטליזטור לתהליך שינוי מבני ולחשיבה מחודשת על הקיים. ייתכן שמתהווה במכללה שינוי ממעלה שנייה, שאמור לעצב את הזהות המקצועית שלה ולאפשר לה להתמודד עם הקשיים העומדים לפתחה.
מן הראיונות במכללההדתית במרכז הארץ מסתמן קולקטיב ייחודי, מיקרוקוסמוס המשקף היבטים תרבותיים-חברתיים וכלכליים של המגזר הדתי בארץ. המרואיינים שתיבלו את דבריהם בציטוטים מהמקורות הדגישו ברובד הגלוי, שהמכללה מכשירה מורים שיחנכו לקיום תורה ומצוות, לערכים ולאמונה, שמקצוע ההוראה הוא שליחות שאין למדדה במונחים העסקיים שאפיינו את דו"ח דברת, ושלמכללה יש שליחות לא רק בהקשר המכללתי ביחס למכללות אחרות, חילוניות ודתיות, אלא גם בחיי עם ישראל בכלל. בלטה גם השפעת המשפחה על החיים המקצועיים ברמה הפרקטית היום-יומית וברמה הרעיונית. במכללה זו לא נחשפו עוצמת רגשות וביקורת, כפי שקרה בשתי המכללות החילוניות. ההסבר שמצאו החוקרות לממצא זה הוא האמונה המהווה חומת מגן למרואיינים בתקופת משבר. הסבר נוסף שהועלה מדגיש שאנשים במגזר הדתי אינם מרבים לדבר בגנות האחרים. כלומר, ייתכן שהיו רבדים סמויים שלא נחשפו בראיון.
 
להלן מאפיינים המשותפים לשלוש המכללות:
 
א.המחקר הנוכחי מראה כי פרסום דו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות בכל המכללות, אם כי בכל אחת מהן הוא בא לידי ביטוי בדרך אחרת. הקמת הוועדה ופרסום הדו"ח ענו על צורך חשוב וחיוני למערכת החינוך בכלל ולמערכת הכשרת המורים בפרט – הצורך בשינוי מהותי בתפקודן של המכללות ובתדמיתן הציבורית.
ב.בכל המכללות היו תגובות רגשיות לנוכח הדו"ח או אל מול אירועים הקשורים לפרסומו. במכללות החילוניות היו תגובות גלויות שהעידו על חרדה, על פחד, על חוסר אונים ואף על תחושה של איום קיומי, ובעיקר בקרב המורים ואנשי השדה. במכללה הדתית, התגובות הרגשיות לא היו בעלות עוצמה, ואם עלו רגשות, הם לא היו מכוונים כלפי הדו"ח אלא לתוצריו- איום במיזוג עם מכללה אחרת וקיצוצים בתקציבי המכללה.
ג.ניתוח השיח הראה כי בעקבות המשבר שנקלעו אלו המכללות התגבשו קבוצות שונות, על פי מיצובן בארגון, ומטבע הדברים נוצרו ביניהן מתח וניכור. הניכור לא בלט בראיונות של המכללה הדתית, ממצא לא ברור המחייב מחקר המשך. הדרישות האקדמאיות שהובלטו בהקשר למתחים ולתחושת ניכור מצד חלק מהמרואיינים, בעיקר בקרב המדריכים הפדגוגיים שהרגישו שאין הערכה מספקת לתרומתם להכשרת המורים.
ד.שיח הראיונות שפע סתירות, שינויי עמדות ושתיקות. למרות שהמרואיינים ניסו להפגין התנהלות של "עסקים כרגיל", נראה היה שהם חששו לדבר ולתת את מלוא האינפורמציה.
 
הממשק הפרשני בדוח מציג בהרחבה את ממצאי המחקר לאור תיאוריות רלוונטיות, תוך הדגשת חשיבות ההקשר בבניית שיח הראיונות והצגת ממדים תוך-אישיים, בין-אישיים וארגוניים. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה, במישרין או בעקיפין, אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?