מילדות ועד לאקדמיה: מסעם הנרטיבי ומיצובם החברתי של פרחי הוראה בדואים בדרום הארץ

ג'ריביע, ע', קופפרברג, ע', בן־אשר, ס. (2020). מילדות ועד לאקדמיה: מסעם הנרטיבי ומיצובם החברתי של פרחי הוראה בדואים בדרום הארץ. המחקר נערך במסגרת תוכנית הפוסט־דוקטורט במכון מופ"ת.

 

לקריאה נוספת: ריכוז סיכומי מאמרים אודות פרחי הוראה בחברה הבדואית

 

מטרת המחקר הייתה לחקור את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטיות וסטודנטים בדואים באמצעות סיפורים על אירועים בעלי משמעות שחוו בעבר.

 

שיטה

במחקר השתתפו 30 פרחי הוראה בני 20 עד 30 מהמגזר הבדואי (16 נשים ו־ 14 גברים), הלומדים במכללה רב־תרבותית בדרום הארץ. 

איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלון נרטיבי. משתתפי המחקר התבקשו לחלק את חייהם לשלבים לפי בחירתם ולכתוב שניים או שלושה סיפורים שנתפסים בעיניהם כמשמעותיים וחשובים לכל שלב.

לפרחי ההוראה ניתנה האפשרות לכתוב את הסיפורים בשפת האם שלהם או בשפה העברית לפי בחירתם.

 

ממצאים ודיון

המשתתפים כתבו 161 אירועים בעלי משמעות שחוו בעברם (74 סיפורים של גברים ו־ 87 סיפורים של נשים).

ניתוח הסיפורים שנכתבו הצביע על הקשיים, האתגרים וההתמודדויות המלווים את הצעירות והצעירים הבדואים בדרכם להגשים את חלומם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה.

סיפורי הנשים הבדואיות

מסיפוריהן של הנשים עלו התמות הבאות:

  • הגבלת החופש ואפליה על בסיס מגדרי: ילדות ונערות בדואיות מנועות מלנוע בחופשיות. הן מצויות באופן מתמיד תחת פיקוחם של הוריהן וקרובי משפחה אחרים, והן סובלות מאפליה על רקע מגדרי.
  • הקונפליקט בין לימודים אקדמיים והורות: מכיוון שמרבית הנשים הבדואיות מתחתנות בגיל צעיר, בתקופת הלימודים האקדמיים או אף לפניה, עולים קונפליקטים הקשורים למחויבויות שלהן כסטודנטיות, רעיות ואימהות.
  • למידה בעקבות ההתנסויות: רוב סיפורי הנשים הסתיימו בתובנות שהן רכשו תוך כדי התמודדות עם האתגרים שעמדו בפניהן. תובנות אלו שימשו אותן בדרך להשגת מטרותיהן האישיות.
  • התמודדות עם קשיים: הנשים אינן נכנעות לקשיים השונים אלא פועלות בנחישות כדי להתמודד איתם. למשל, כמה מהן סיפרו כי ניגשו לבחינה הפסיכומטרית כמה פעמים כדי להשיג ציון שיאפשר להן להתקבל ללימודים במכללה.
  • הצטיינות בלימודים: מרבית הנשים ציינו כי הצטיינו בלימודיהן בבית הספר והגיעו להישגים גבוהים.

 

סיפורי הגברים הבדואים

התכנים שעלו מסיפורי הגברים מעידים על מסלול חיים שונה מזה שעליו מספרות הנשים. להלן התמות שעלו מסיפורי הגברים:

  • תמיכה מצד ההורים והמורים: הגברים זוכים לתמיכה ממשפחותיהם וממוריהם בבית הספר, והדבר עוזר להם לבנות את עצמאותם ולמצב את עצמם בחברה.
  • עצמאות, מעמד חברתי, אחריות וכבוד: ילדים מקבלים אחריות רבה יותר מילדות. לעתים הנערים מתחילים למלא חלק מתפקידיו של האב. אחד הדברים החשובים עבור הגבר הבדואי הוא שמירה על הכבוד. הקפדתו של הנער על כבודו שלו ועל כבוד משפחתו מהווה סימן למעבר מילדות לבגרות.
  • הצלחה, ביטחון עצמי ובחירה בקריירה: בשונה מהנשים, שדיווחו על הצטיינות לימודית מגיל צעיר, חלק ניכר מהגברים ציינו כי הם היו תלמידים רגילים בכיתה. עם זאת, הצלחה שחוו באחד ממקצועות הלימוד או פגישה עם מורה מיוחד עוררו אצלם את המוטיבציה ללימודים ולהצלחה ואף השפיעו על בחירת דרכם העתידית.

 

סיכום

המחקר הנוכחי מאיר את מסעם הנרטיבי ואת מיצובם החברתי של סטודנטים וסטודנטיות מהמגזר הבדואי הלומדים הוראה במוסד להשכלה גבוהה בישראל. הצלחתם להתקבל ללימודים אקדמיים מחזקת את זהותם האישית ואת תחושת העצמאות והאוטונומיה שלהם.

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?