מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך
ארגז, א' (2021). מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך. תל אביב: רסלינג.
מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות, כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר ומיליוני מורים ותלמידים בארץ ובעולם כבר נחשפו להם במהלך לימודיהם.
תרגולי ההתבוננות הם דרכים של בני אדם להתרכז, להרחיב ולהעמיק את המודעות על מנת לממש את הפוטנציאל לחיים מלאים ובעלי משמעות. הם מאופיינים בהאטה של קצב החיים על בסיס הפניה מכוונת של תשומת הלב פנימה.
תרגולים אלה מהווים דרך להכניס אל החינוך את מה שנעדר ממנו – התודעה והגוף; עולם המחשבות, התחושות, הרגשות ואולי מה שמעבר להם. תרגולי ההתבוננות הם דרך לקרב אותנו לעצמנו, ללמד אותנו לקבל את החיים ולנווט את דרכנו בתוכם מתוך פרספקטיבה רחבה יותר. מתוך ההתבוננות פנימה אל סביבה שהיא מאד אישית, לרוב מתגלה משהו אוניברסלי יותר על מה זה להיות אדם. מתוך כך אדם מזהה את עצמו באחר, דואג לשלומו ורואה בו שותף מלא למסע.
המהפכה השקטה בחינוך היא מהלך שמגלם שינוי מהותי בתפיסה של מוסדות חינוכיים (גנים, בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות). עבור רבים ההנחה היא שחינוך ותרגילי התבוננות הם שני עולמות נפרדים. הטענה העקרונית בספר היא שדווקא בתרגולים כמו מיינדפולנס או יוגה טמון הפוטנציאל לתרום לחינוך באותם תחומים שהחינוך מתקשה בהם יותר מכל – ללמוד להיות "בני אדם".
הספר מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים שנמהלים בהם בודהיזם וחקר המוח, רוחניות וארציות, גוף ונפש, ישן וחדש. הספר מתמודד עם שני העולמות – חינוך ותרגילי התבוננות – ועומד על הקשרים ביניהם כמעשה של גישור.
הדיון במהפכה השקטה נטוע בשאלות גדולות על חינוך באשר הוא: מה אנחנו מצפים ממנו? מה תפקידו בעידן הנוכחי? האם בית ספר הוא מוסד רלוונטי בתקופתנו?
לספר ארבעה חלקים:
חלק א' מציג מבוא למהפכה השקטה בחינוך ולמיינדפולנס ומניח תשתית להבנה של פעולת ההתבוננות כליבה של המהפכה השקטה. כמו כן, חלק זה מספק מבט ראשון על תרגול מיינדפולנס והשפעותיו על המוח.
חלק ב' מסביר את החיבור בין תרגולי התבוננות לבין החינוך הציבורי שהתהווה בעשורים האחרונים ומבחין בין שני מופעים של המהפכה השקטה בחינוך: 'מיינדפולנס בחינוך' לעומת 'מיינדפולנס כחינוך'.
- מיינדפולנס בחינוך: תרגולי ההתבוננות משולבים בלמידה בבתי ספר במטרה לתמוך בחינוך. לשם כך מיושמות בבתי ספר תוכניות התערבות מבוססות מיינדפולנס שבמסגרתן משולב התרגול במתכונת מדודה ולזמן קצוב. מטרתן של תוכניות אלה הן בעיקר שיפור הרווחה, החוסן הנפשי והמיומנויות החברתיות-רגשיות של מורים ותלמידים במסגרת היומיום הבית ספרי.
- מיינדפולנס כחינוך: במרכזו מצוי החינוך להתבוננות. חינוך להתבוננות ממקם עצמו בזיקה למסורות חוכמה בעיקר בהקשרים של חינוך האדם השלם, חשיבה ביקורתית וחיים מוסריים כפי שאלו בוטאו על ידי סוקרטס, הבודהה ודמויות מופת אחרות. המופעים העיקריים של חינוך להתבוננות בתקופתנו ניכרים בעיקר בפדגוגיה מתבוננת במוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת זו המרצים משלבים תרגולי ההתבוננות מגוונים בקורסים על מנת לפתח את יכולת החקר של התלמידים, לסייע להם בחיפוש משמעות בחיים, להעמיק את תובנותיהם האישיות ולטפח זיקה חזקה יותר לתכני הלימוד.
חלק ג' עוסק בתועלת של תרגולי התבוננות בחינוך ומציע תשובות לשאלות, כמו למה כדאי שתלמידים וסטודנטים יתרגלו אותם? ומדוע התועלת הזו היא חינוכית? תרגולי התבוננות מוצעים כאן כדרך לפיתוח קשב וויסות רגשי, שהם תנאי לכל פעולה ראויה בחיינו.
חלק ד' מציג דוגמאות מגוונות מהשטח, וביניהן גישות של בית ספר בחינוך היסודי במגזר היהודי ובחינוך המיוחד במגזר הערבי, קורסים במסגרת ההשכלה הגבוהה ועיון באופן שבו מיינדפולנס פוגש את הטכנולוגיה והרשתות החברתיות. כמו כן, מוצעים מודלים להבנת המהפכה השקטה בחינוך ומחשבות על עתידה.
קהל היעד
הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. ימצאו בו עניין קוראים העוסקים בחינוך באופן פורמלי ובלתי פורמלי – מנהלים ומנהלות, מורים ומורות, קובעי מדיניות, מורי מורים ומרצים בהשכלה הגבוהה. כמו כן, כל הורה וכל אדם המעוניין להרחיב את נקודת המבט על עצמו ועל העולם שאנחנו חיים בו ימצא גם הוא עניין בספר.