מחקר חדש מצא: סביבת הלמידה משפיעה על הישגי התלמידים

"מחקר חדש מצא: סביבת הלמידה משפיעה על הישגי התלמידים" , הד החינוך , פברואר 2013 , עמודים 12-13 , כרך פ"ז , גיליון מס' 04 .

חוקרים מאוניברסיטת סלפרוד שבאנגליה ואדריכלים גילו במחקר משותף שעיצוב איכותי של סביבת הלמידה משפר את הישגי התלמידים.

בשלב ההרצה של המחקר עקבו החוקרים אחרי 751 תלמידים ב־34 כיתות בשבעה בתי ספר יסודיים במשך שנה. כל כיתה שנבחרה למחקר התאפיינה בקבוצת גיל ובסביבת למידה אחרת.

החוקרים התייחסו לשני היבטים עיקריים: יכולות התלמידים לפי גיל ומגדר - במתמטיקה, קריאה וכתיבה - בתחילת שנת הלימודים ובסופה; וסביבת הלמידה על מכלול רכיביה - סידור הכיתה, אור טבעי, רעשים, טמפרטורה ואיכות אוויר, גמישות החלל, הארגון, השימוש בצבע ויכולת ההתמצאות בבניין.

לטענת החוקרים, ההשפעה של סביבת הלימודים על הישגי התלמידים באה לידי ביטוי ב־73 אחוז מהמקרים. שיעור השינוי הממוצע בהישגי התלמידים עמד על 25 אחוז. מוביל המחקר פרופ' פיטר בארט אמר שמודעות להשפעת הסביבה הבנויה על אנשים איננה עניין חדש, אך כעת נחשף לראשונה הקשר להישגים לימודיים: "ההשפעה שזוהתה גדולה מזו ששיערנו, והצוות מצפה להמשיך את המחקר ולפתח את התוצאות שהתקבלו".

המחקר התפרסם בתגובה על אוגדן הנחיות לתכנון מוסדות חינוך שפרסם לאחרונה משרד החינוך הבריטי. ההנחיות, שנועדו בין השאר לקצץ בעלויות תכנון וביצוע, מגדירות נפח רצוי של כיתות ומסדרונות ואוסרות על שימוש בקירות מעוגלים ובקירות מסך זכוכית, שעלות הקמתם גבוהה מקירות רגילים. המסמך רלוונטי כעת ל־261 בתי ספר המתוכננים להיבנות בתקופה הקרובה במדינה.
המקור לקיצוץ הקשה הוא המיתון העולמי, אך ארגון האדריכלים הבריטי (RIBA) פרסם הודעה רשמית, ובה כתב כי מדובר בראייה לטווח קצר וכי ההנחיות החדשות לא יאפשרו גמישות בתכנון וישללו מתלמידים ומורים סביבות לימוד איכותיות, המשפרות, כפי שהוכח, את יכולות הלמידה.

ההנחיות המגבילות גם ישימו קץ למעורבות אדריכלים מובילים בתכנון בתי ספר ציבוריים, למשל נורמן פוסטר וזאהה חדיד - שחנכו בראשית השנה שני בתי ספר שזכו בפרסים נחשבים על עיצובם החדשני והמושקע. התעריפים שאדריכלים בסדר גודל כזה גובים גבוהים יותר וכך גם עלויות הבנייה, אך לצד הביקורת שפרויקטים כאלה מעוררים, ההשקעה מעצימה את חשיבות החינוך בסדר היום הציבורי.

כעת, עם פרסום המחקר, אדריכלים ואנשי חינוך מקווים שהממשלה תשקול מחדש את הנחיות התכנון ואת תקצוב מוסדות החינוך. הם גם מתכננים להרחיב את המחקר לעשרים בתי ספר נוספים.

הזדהות: אחד הרכיבים שנבדקו במחקר היה תחושות ההזדהות והשייכות של התלמידים לכיתה ולבית הספר. היבט זה עשוי לבוא לידי ביטוי גם באלמנטים אדריכליים בכיתה, כגון גופי תאורה, עיצוב הפתחים והקירות והקישוטים המעטרים אותם. הכיתה צריכה להיות מתוכננת כסביבה חזותית שקטה עם רמת מורכבות מאוזנת.

צבע: הקירות והרצפה הם הרכיבים החשובים ביותר בהיבט הצבעוניות. צבעים חמים (כגון אדום, חום וצהוב) מתאימים במיוחד לכיתות גבוהות. גוונים בהירים של צבעים קרים (כגון סגול, כחול וירוק) נמצאו מתאימים יותר לכיתות הנמוכות. הצבעוניות יכולה להופיע על הקירות, בשטיחים וברהיטים. עם זאת נמצא ששימוש מוגזם בצורות וצבעים פוגע ביכולות וגורם להסחות דעת.

אור: הכיתה מוארת באור טבעי החודר מיותר מכיוון אחד, ובמיוחד מכיוון דרום. השטח שמחוץ לפתחים נדרש להיות נקי מהפרעות הקוטעות חדירה של אור טבעי. תאורה מלאכותית צריכה להיות איכותית ובכמות גדולה.

התמצאות: מסדרון רחב המאפשר זרימה קלה ונוחה של תנועת התלמידים והמורים עם מאפיינים ברורים לאורך המסלול המקלים את יכולת ההתמצאות ברחבי בית הספר.

גמישות: מגוון אזורים המאפשרים פעילויות למידה שונות באותו זמן. כמו כן יכולת של המורה לשנות בקלות ובמהירות את תצורת החלל וארגונו.

נוחות: ריהוט וציוד ייעודי באיכות ייצור ועיצוב גבוהה. לשולחנות ולכיסאות עיצוב ארגונומי (הנדסת אנוש).

גודל: שטח בניין גדול יכול לספק הזדמנויות מגוונות לפעילויות למידה חלופיות. עם זאת גודל מוגזם עלול לגרום להסחות דעת ואינו מומלץ.

ראה גם :
מאמרים נוספים בפורטל מס"ע על תכנון סביבות למידה