מורי מורים כחוקרים: המחקר במכללות לחינוך

מקור וקרדיט: יוגב, סימה. יוגב אברהם. "מורי מורים כחוקרים: המחקר במכללות לחינוך לעומת המחקר באוניברסיטאות", דפים, (גליון מס' 40) , מכון מופ"ת, תשס"ה, 2005.

המחקר- השיטה והתהליך

"ניתחנו ניתוח תוכן כמותני מחקרים שהוצגו בכנס של האגודה הישראלית לחקר החינוך (איל"ה), שנערך באוניברסיטת תל -אביב באוקטובר  2000. את האגודה יסדו לפני כשלושים שנה בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, ורוב המשתתפים בה עד תחילת שנות התשעים היו אנשי סגל מהאוניברסיטאות . בעשור האחרון עלתה השתתפותם של אנשי סגל המכללות לחינוך במידה ניכרת. מתוך 204 המחקרים שהוצגו בכנס בשנת 88 , 2000 היו מחקרים של סגל המכללות לחינוך, דהיינו 42% מכלל המחקרים, בחלקם בשיתוף עם סגל האוניברסיטאות. שיעור גבוה זה משקף בבירור את הלחץ הגובר על סגל המכללות לחינוך לקיים פעילות מחקרית, בין היתר מסיבות של קידום פרופסיונלי. הוא משקף גם את הנטייה לאוריינטציה אקדמית במכללות לחינוך, המוצאת את ביטויה גם בשינויים בהרכב הסגל שלהן.

המחקרים שהוצגו באיל "ה מאפשרים לבדוק את שאלת המחקר מארבעה טעמים. ראשית, כנס איל"ה הוא כנס מרכזי בחינוך , שמשתתפים בו רבים מרחבי המדינה, והוא מייצג את המחקר הנערך במוסדות השונים. היבט ייצוגי זה בלט במיוחד בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל -אביב . לעומתו בכנסי איל "ה המאוחרים יותר באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון כמות העבודות שהוצגו הייתה מצומצמת ומגוונת פחות, ולכן לא נעזרנו בהן במחקר הנוכחי. שנית, אחוז הדחייה של פניות להצגת מחקרים בכנס 2000 היה נמוך יחסית (כ - 10%), ולכן יש סיבה להניח, שהמחקרים שהוצגו מייצגים את כלל המחקר החינוכי בישראל. שלישית, המציגים בכנס התבקשו להגיש תקצירים ארוכים (בערך 1,200 מילים), שנבחנו על ידי שני מעריכים עצמאיים. המחברים תיקנו את התקצירים שהתקבלו להצגה בכנס בהתאם להערות המעריכים.

בעקבות תהליך זה כלל כל תקציר סופי, שפורסם בספר הכנס (איל "ה, 2000) את שאלות המחקר, רקע תאורטי, תוצאות ומסקנות, מידע שאפשר קידוד וניתוח. לבסוף, המחברים מקרב האוניברסיטאות היו ברובם חברי סגל בדרגות זוטרות ובינוניות (פרופסורים נתנו בעיקר הרצאות אורח). עובדה זו חשובה לצורך השוואה מהימנה, משום שסגל המכללות לחינוך הוא ברובו בדרגות מקבילות . ניתן לסווג את 204 העבודות שהוצגו (מבלי למנות את הרצאות האורח ומושבים מיוחדים (לשלוש קבוצות על פי השתייכותם המוסדית של המחברים: 66 עבודות הוצגו על ידי מציגים בודדים או מציגים אחדים ממכללות לחינוך,  108 - על ידי אנשי סגל מהאוניברסיטאות השונות, ו- 30 עבודות הוגדרו כ "אחרים". קבוצת ה "אחרים" מנתה 17 עבודות, שהציגו במשותף אנשי סגל מהמכללות ומהאוניברסיטאות (בעיקר דיווחים על עבודות דוקטורט של סגל המכללות, שנעשו בפיקוח סגל האוניברסיטאות), 4 מחקרים של חוקרים המשויכים הן למכללה והן לאוניברסיטה, ו- 9 עבודות שמחבריהן משויכים למוסדות אחרים (בעיקר למשרד החינוך) או עבודות המייצגות שיתוף פעולה בין סגל מכללות או אוניברסיטאות לבין מחברים ממוסדות אחרים".

דיון וסיכום

הניתוח מראה בבירור, כי המחקר במכללות לחינוך הוא בעל מאפייני תוכן ייחודיים בהשוואה למחקר באוניברסיטאות, אך אינו ייחודי באופן חד- משמעי מנקודת מבט מתודולוגית. הוא שונה בעיקר בהתמקדותו בנושאים הנוגעים להכשרת מורים, ואוכלוסיית המחקר שלו היא בעיקר מתכשרים להוראה ומורי מורים. אמנם הוא נוטה למחקרי פעולה ולמחקרים איכותניים אחרים, אך בסופו של דבר אינו שונה במובהק משיטות המחקר המסורתיות שבהן מתמקד גם המחקר באוניברסיטה. עובדה זו כשלעצמה אינה בבחינת מגרעת חמורה , מאחר שקיים מקום לשימוש בשיטות מחקר מסורתיות במחקר במכללות. עם זאת, התנועה לעידוד מחקרי מורים מדגישה לאורך כל הדרך את הצורך בעריכת מחקרי פעולה ומחקרים רפלקטיביים אחרים כאמצעי להתפתחות פרופסיונלית של מורים ומורי מורים כאחד וכן לשם יצירת ידע חינוכי.

מגמות אלו נדונו בספרות בעיקר מנקודת ראות אידיאולוגית, ולמיטב ידיעתנו, מחקרנו הנוכחי הוא המחקר האמפירי הראשון בנושא זה בקנה מידה גדול. בסיכומו של דבר, המקרה הישראלי משקף את המציאות המחקרית במוסדות אקדמיים המתמקדים בהכשרת מורים - תחילת התגבשותה של תרבות מחקרית ייחודית לעומת תרבות המחקר הקלאסית באוניברסיטאות . מחקרו של גודלד (Goodlad, 1990) מדגיש כי המוסדות להכשרת מורים מעריכים את חשיבות המחקר לעומת פעילויות אחרות, כגון הוראה, הכשרת מורים ומתן שירותים אחרים. כיום הדגש במחקר במכללות לחינוך אמור להיות, לדעתנו, במהות התרבות המחקרית המתפתחת בהן, באיזו מידה היא מובחנת מהמחקר באוניברסיטאות, ואיך המחקר של אנשי השדה תורם בפועל להכשרת מורים טובה יותר. מחקרנו, אם כן, מעלה את שאלת החלום והמציאות במחקר מורי מורים. מצד אחד, ייתכן כי חלום ומציאות שוררים בצוותא בתרבות המחקר, שהמכללות לחינוך בישראל מעודדות. בניסיונן ליצור מאפייני מחקר ייחודיים הן אכן מתמקדות בנושאי מחקר ובאוכלוסיות שאינן בראש מעייניהם של חוקרים באוניברסיטאות. עם זאת, ייתכן שבשל היותן תלויות באוניברסיטאות בהשגת סטטוס אקדמי אין הן מוכנות להסתכן ביוזמות חדשניות מדי מבחינת סוגי מחקר ושיטות מחקר. יש לזכור גם, כי רוב רובם של מורי המורים הם תוצרים של מערכת החינוך האוניברסיטאית, ולכן אולי הם נוטים לשכפל את המודלים המחקריים שנחשפו אליהם בעבר. דפוס זה עשוי להיות אופייני גם במדינות אחרות, שבהן הכשרת המורים נעשית במוסדות חינוך חוץ - אוניברסיטאיים, הסובלים מנחיתות בדימוים האקדמי, ונושא זה ראוי בהחלט למחקר השוואתי בין - תרבותי. מצד אחר, ייתכן גם שהממצאים במחקר זה מאפיינים רק את השלב הראשון בהתפתחות תרבות מחקר ייחודית במכללות לחינוך. פריצת הדרך המתודולוגית עשויה לקרות בהמשך לצד ההתייצבות בסטטוס האקדמי של המכללות לחינוך. אפשרות זו תלויה במעמדן האקדמי העתידי של מכללות אלה, ולכן היא קשורה בקשר אמיץ לבעיה שהועלתה בראשית המאמר, בנוגע לתהליכי ההידמות של המכללות לחינוך לאוניברסיטאות, לעומת הניסיון לשמר ולפתח את דפוסיהן הייחודיים. ועדת דברת (2005), בתפקידה כ "כוח המשימה הלאומי לחינוך", המליצה לאחרונה על צמצום מספרן של המכללות לחינוך, על העברתן לפיקוח ולתקצוב מלאים של המועצה להשכלה גבוהה ועל שינוי ההכשרה בהן ללימודי תואר דיסציפלינריים, לעומת לימודי התואר הראשון בחינוך הנהוגים כיום. המלצות אלה הן בתהליך הגשמה כבר כיום, עוד לפני תחילת היישום של שאר ההמלצות בדוח דברת הנוגעות למערכת החינוך בכללה.

אין ספק, שהמלצות דוח דברת כוונו לשדרוג מעמדו של המורה באמצעות הכשרתו הפרופסיונלית, אך עשויות להיות להן השפעות שונות על מעמדן העתידי של המכללות לחינוך. עם קיצוצן או איחודן של המכללות והעברתן לידי המועצה להשכלה גבוהה עשויים לגבור הלחצים עליהן להידמות יותר ויותר לאוניברסיטאות, מה עוד שהן אמורות לעבור לדפוסי הכשרה דיסציפלינריים. לחצים אלה עשויים לבוא מבחוץ, מגורמים כגון המועצה להשכלה גבוהה, וגם מבפנים - מתוך המכללות עצמן, שבמסגרת החדשה של הפיקוח והתקצוב תשאפנה להידמות יותר לאוניברסיטאות. עקב כך עלולות המכללות דווקא לוותר על השאיפה לפתח נישה מחקרית ייחודית, מה עוד שהמגמה הדיסציפלינרית בהכשרת המורים עשויה להטות את הכף לכיוון פיתוחו של מחקר אוניברסיטאי קלאסי.

מן הצד שכנגד, ייתכן שדווקא תהליך גיבושן של המכללות לחינוך במסגרת המועצה להשכלה גבוהה יוביל לניסיון להבליט את ייחודן במערכת האקדמית, בין השאר באמצעות פיתוחה של הנישה המחקרית. אפשרות זו קיימת בעיקר לאור הכוונה להמשיך ולפתח את הלימודים לתואר שני במכללות לחינוך. בשנים האחרונות אפשרה המועצה להשכלה גבוהה למכללות מובילות לחינוך להגיש תכניות לתואר שני בחינוך. אף על פי שתכניות אלו הן מכוונות הוראה בעיקרן ואינן מחייבות הגשת תזת מחקר, הן מעלות את התקווה בקרב חוקרי המכללות להתפתחותה של תרבות מחקר במוסדות אלו (כפיר,  2002). לאחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה לכלל המכללות להגיש תכניות ללימודי תואר שני הכוללים תזת מחקר. אם תוחל אפשרות זו על המכללות לחינוך, ייתכן שיהיה בה גרעין להמשך פיתוחו של המחקר החינוכי הייחודי במכללות אלה.

ביבליוגרפיה

איל”ה - אגודה ישראלית לחקר החינוך. (2000) המחקר בחינוך ויישומו בעולם משתנה - ספר הכנס (2 כרכים). אבן יהודה: רכס הוצאה לאור.

אילון, ח', יוגב, א (2002). חלון לחלום האקדמי: השלכות חברתיות של התפשטות ההשכלה הגבוהה בישראל (דו "ח מחקר). תל –אביב: אוניברסיטת תל -אביב.

ועדת דברת. (2005). התוכנית הלאומית לחינוך. כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל .

יאיר, ג'. (1999). פעילות מחקרית במכללות: מהחלום למציאות. דפים 29 ,  146- 144

יוגב, א'. (2000). ריבוד האוניברסיטות בישראל והשלכותיו על מדיניות החינוך הגבוה. סוציולוגיה ישראלית 2. 498- 481

כפיר, ד'. (2002). המחקר במכללות להכשרת מורים בעידן התואר השני בחינוך : שני קשיים ותקווה אחת . שבילי מחקר 7 , 7- 6 , מכון מופ "ת.

כפיר, ד', אריאב, ת', פייגין, נ', ליבמן, צ'. (1997) האקדמיזציה של ההכשרה  הוראה ושל מקצוע ההוראה. ירושלים: מאגנס.

כפיר, ד', ליבמן, צ' ושמאי, ש' (1999) תפקידיה ותרומתה של הפעילות המחקרית במכללות אקדמיות להכשרת מורים. דפים 28, 17- 8

צרפתי, ע'. (1999). ועדת המחקר הבין -מכללתית. דפים 29, 166- 163

שמאי, ש', כפיר, ד', ליבמן, צ' וקינן, ע'. (2000) גורמים המשפיעים על הפעילות המחקרית ותרבות המחקר במכללות להכשרת מורים. דפים 30,  167- 150

Clifford, G. (1973). A history of the impact of research on teaching. In: R. M. W. Travers (Ed.), Handbook of research on teaching (2 nd ed., 1- 46) . New York: Rand McNally.

Cochran- Smith, M., & Lytle, S. L. (1993). Inside / outside: Teacher research and knowledge. New York: Teachers College Press.

Cochran- Smith, M., & Lytle, S. L. (1999). The teacher research movement: A decade later. Educational Researcher, 28 ( 7), 15- 25.

Foshay, A. W. (1994). Action research: An early history in the U. S. Journal of Curriculum and Supervision, 9, 317- 325.

Goode, C. V. (1963). Introduction to educational research. N. Y.: Appleton Century Crofts.

Goodlad, J. I. (1990) . Teachers for our nation’ s schools . San Francisco: Jossey Bass Publishers.

Hitchcock, G., & Hughes, D. (1995). Research and the teacher. London: Routledge.

Huberman, M. (1996). Moving mainstream: Taking a closer look at teacher research. Language Arts, 73, 124 - 140.

Klecka, W. R. (1980). Discriminant analysis. London: Sage.

Lagemann, E. (1996). Contested terrain: A history of educational research in the United States 1890 - 1990. Chicago: The Spencer Foundation.

Noff ke, S. (1997). Professional, personal, and political dimensions of action research. In: M. Apple (Ed.) , Review of research in education, 22 ( pp. 305- 343) .Washington, D.C.: American Educational Research Association.

Oplatka, I. ( 2002). Implied contradictions in public messages of "low stratified" HE institutions: The case of Israeli teacher training colleges. The International Journal of Educational Management, 16, 248- 256.

Russell, T., & Korthagen, F. (Eds.). (1995). Teachers who teach teachers. London: Falmer Press.