מורים על פרשת דרכים

על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה –  הצליחה.  במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ). 

המאמר המלא מצורף כקובץ PDF מצד ימין .

 על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל. נוכח תוצאות אלו הועלו שתי הצעות בסיסיות . הצעה אחת מדגישה את הצורך ללמד מיומנויות בסיסיות, כגון שמות אותיות,  זיקה בין אותיות לצלילים ומודעות פונולוגית בשלב מוקדם, בשיטתיות ובאופן מפורש ככל האפשר.  הטענה היא שפיענוח אוטומטי של מילה היא אבן היסוד להבנת הנקרא (1985 ,( Perfett i  ועל כן יש להקדיש מאמץ חינוכי למיומנויות העומדות בבסיס זיהוי המילה .
 בהצעה אחרת, שונה לגמרי, לפתרון אותה בעיה מודגש הצורך ליצור סביבה אוריינית ולפתחה מוקדם ככל האפשר . קו טיעון זה מדגיש את הצורך להבטיח את השתתפותם של ילדים בפעילויות אורייניות המתחילות בבית ונמשכות בבית הספר. את הפעילויות האורייניות יש לארגן סביב השימוש הפונקציונאלי בסוגים שונים של טקסטים – בקריאה ובכתיבה המכוונות למטרות שונות.
אפשר לטעון ששתי ההצעות אינן שוללות זו את זו . מובן מאליו שלא: אפשר לעבוד על זיהוי אותיות, על זיקה בין אותיות לצלילים ולקרוא סיפורים מעניינים או חדשות בעיתון. עם זאת, הדבר נכון רק בכיוון אחד. אם ילדים מנסים לקרוא סיפורים, חדשות בעיתון, מתכונים או כל סוג אחר של טקסט – ולדון בהם, עליהם ”לעבוד" עם אותיות ולשים לב לזיקות שבין אותיות לצלילים, אולם לא כך בהכרח בכיוון ההפוך . ילדים יכולים לעבוד על כל מיומנויות היסוד, בלי לקרוא טקסטים ובלי לדון בהם ובלי, למעשה, לכתוב בעצמם דבר. לא אוסיף על העמודים הרבים שנכתבו להצגת טיעונים בעד שתי ההצעות ונגדן, תחת זאת אציג נתונים לביסוס הדיון באמצעות הרחבה ופירוט של ארבע דוגמאות שונות. הדוגמה הראשונה נוגעת לכישלון היחסי של ספרד בהקניית הקריאה ; הדוגמה השנייה נוגעת להצלחה היחסית של פינלנד באותה משימה, וההסברים שהועלו שם להצלחה זו; הדוגמה השלישית עוסקת בהישגי קריאה של ילדים צעירים כפי שנמדדו בידי משרד החינוך האמריקני, והדוגמה הרביעית והאחרונה נוגעת לסיבות להצלחתם של כמה מן המהגרים האלג'יראים בצרפת, כנגד כל הסיכויים . מטרת הדיון בדוגמאות אלו היא לספק למורים ולמעצבי המדיניות מידע ספציפי, רלוונטי ועדכני שעליו יוכלו להתבסס בהחלטותיהם.