מורים לאנגלית ילידים לעומת מורים שאינם ילידים: חקר מבנה ותפיסות

מקור: אוניברסיטת תל אביב, בית ספר לחינוך, הועדה לתואר שלישי.

מאחר ויכולת לשונית גבוהה נחשבת למרכיב מרכזי בידע תחום הדעת של הוראת שפות, לרקע הלשוני הילידי של המורה לשפות משמעות רבה. בעוד ממצאי מחקרים אחדים מצביעים על חלוקה דיכוטומית בין מורים דוברים ילידים ושאינם דוברים ילידיים הניכרת בתפיסות פדגוגיות, ממצאי מחקרים אחרים דוחים הפרדה זו, וטוענים לחוסר הרלוונטיות של המושג דובר יליד לגבי אוכלוסיית מורי השפות ותפיסותיהם. אולם, בכל המחקרים הללו לא נבדקו השפעות מרכיבי רקע אישיים ומקצועיים נוספים על התפיסות הפדגוגיות של מורים לשפות. בנוסף, מיון הנבדקים למורים דוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים נקבע על בסיס קריטריון בודד, שיוך עצמי כדובר יליד, בהתעלם ממורכבות המושג.

מטרת המחקר לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.

שיטת המחקר בשלב הראשון של המחקר נבדקו הסיבות המסבירות שיוך עצמי כדובר יליד בקרב 102 מורים לאנגלית כשפה זרה באמצעות שאלון דיווח עצמי. תשעה משתנים זוהו כמסבירים שיוך עצמי כדובר יליד, עובדה המצביעה על מורכבות המושג. שנים מהמשתנים,'דיבר אנגלית בינקות', (בין הגילאים 0-6) ו'זהות ילידית נתפסת', (כיצד חושב הדובר שזהותו נתפסת ע"י אחרים, כדובר יליד אם לאו), אותרו כבעלי יכולת הניבוי הטובה ביותר של הזהות הילידית בקרב המורים לאנגלית. השילוב שנמצא בין משתנה ביולוגי מולד למשתנה חברתי, מצביע על כך שאין בהכרח להתייחס לזהות ילידית כתופעה מוכתבת מראש, אלא כתופעה הנתונה גם להשפעה חברתית ולבחירה אישית. ממצאי הזהות הילידית הנתפסת תוקפו באמצעות הצלבת נתונים.
השלב השני של המחקר בדק האם לזהות ילידית השפעה על תפיסות פדגוגיות בקרב מורים לאנגלית כשפה זרה. במחקר השתתפו 264 מורים לאנגלית (65% דוברים לא ילידים ו - 35% ילידים). הנתונים נאספו באמצעות שאלון דיווח עצמי ובו 48 פריטים.

הממצאים שהתקבלו מצביעים על כך, שחלוקה על פי דובר יליד לשם ניבוי תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית אינה תקפה במרבית המקרים. הבדלים בתפיסות בין מורים ילידים למורים שאינם ילידים נמצאו בשלשה תחומים בלבד: המורים הילידים הביעו הסכמה רבה יותר מעמיתיהם עם התפיסה המצביעה על 'עליונות המורה הדובר היליד, ובטחון רב יותר בשימוש חופשי בשפה האנגלית בכיתה ובהוראת נושאים הקשורים בתרבות דוברי האנגלית. לעומתם, דיווחו המורים הלא ילידים על מערכת יחסים קרובה יותר עם תלמידיהם ועל בטחון רב יותר בשימוש בעברית ובהכרת ההקשר המקומי.
ממצאי המחקר לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בתפיסות הקשורות לדרכי הוראה והערכה, להגדרת ידע מצופה של תלמידים בשפה, למטרות הוראת אנגלית בישראל ולמעמד השפה. נמצא שהשוני בתפיסות הללו בין המורים אינו נובע מרקע לשוני ילידי אלא ממשתני רקע אישיים ומקצועיים אחרים, כגון ארץ מוצא, משך שהות בישראל לאחר העלייה מארץ אחרת, תפיסת בית הספר כחדשני ורמת שביעות הרצון בעבודה. ניתוח אשכולות מורים על סמך תפיסות בלבד ללא משתני רקע, הניב חלוקה לסוגי מורים על פי סגנון הוראה אישי, המייצג שילוב בין תפיסות בתחומים שונים ואינו תואם בהכרח דפוסים מקובלים בגישות להוראת שפה. ממצאי תשעה ראיונות עם מורות לאנגלית כשפה זרה אוששו את הממצאים הכמותיים ואפשרו הבנה מעמיקה יותר של מורכבות הנושא. במיוחד הצביעו ממצאי הראיונות על השפעת משתנים אישיים על תפיסות מורים, ועל כך שבמקרים רבים נתן לשייך תפיסות למספר גורמים אישיים ומקצועיים ולא למשתנה רקע בודד.

ההבדלים בהשקפות בין המורים הילידים למורים שאינם ילידים בסוגית מעמדו המועדף של המורה היליד נתפסו כמשקפים מאבק כוחות בין שתי הקבוצות על מעמד מקצועי, כשהמורים הדוברים הילידים מגנים על יתרונם היחסי. עם זאת, צוין שהדגשת מעמדם הגבוה של מורים דוברים ילידים על בסיס ידע לשוני מולד פוגמת במעמד המקצועי של מורי השפות, מאחר והיא מפחיתה מערכם של מרכיבי תחום הידע המקצועי הנרכשים במסגרות של הכשרת מורים והתפתחות מקצועית. ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים.

השלכות המחקר מתייחסות לסכנות הטמונות באפליית קבוצות באוכלוסייה על בסיס משתני רקע קבועים מראש, ובסיווג מורים על פי משתני רקע לשוניים ואישיים. לפיכך מומלץ שקבלת החלטות לגבי העסקת מורים תעשה בהתאם לאמות מידה מקצועיות וענייניות, בהתחשב ביכולות הרלוונטיות של המועמד ולא על פי רקע ילידי בשפת היעד. בנוסף, על תכניות הכשרת מורים להוראת שפות לכלול את כל מרכיבי ידע תחום הדעת כמו גם דיון ביקורתי בסוגיית המורה הדובר היליד בהוראת שפות.