מהן ההשפעות של הכשרה והכנת מורים על נשירה של מורים מתחילים?

Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H. (2014). What Are the Effects of Teacher Education and Preparation on Beginning Teacher Attrition? CPRE Research Report #RR-82. Philadelphia: Consortium for Policy Research in Education.

דוח המחקר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

תקציר

מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005.

ניתוח הממצאים הראה כי:

1) השונות בין מורים מתחילים רבה באשר לסוג ההכשרה וההכנה שהם קבלו. ככלל מורי מתמטיקה בעיקר ומורי מדעים לומדים יותר קורסים בתחום הדעת ופחות פדגוגיה ומתודיקה של המקצועות בהשוואה למורים במקצועות אחרים.

2) יש היבטים של ההכשרה וההכנה שהמורים המתחילים קבלו והיו קשורים באופן משמעותי לנשירה שלהם, ואחרים – לא.

3) ספציפית סוג המכללה, סוג התואר, סוג נתיב הכניסה או תעודת ההוראה היו חשובים פחות. מה שנמצא כמשפיע על הנשירה היה המהות והתוכן של ההכנה הפדגוגית של המורים המתחילים. המורים בעלי ההכשרה הרבה יותר בשיטות הוראה ובפדגוגיה - בעיקר התנסות מעשית, תצפיות ומשוב על ההוראה – נטו הרבה פחות לנשור מן ההוראה לאחר שנת העבודה הראשונה.

המחקר בהרחבה

א) רקע

א) המחלוקת על הכשרה והכנת מורים – שני טיעונים מרכזיים מאפיינים מחלוקת זו- הטיעון האחד: על דרישות הכניסה להכשרה להמשיך להיות קפדניות ומגבילות כפי שהן עד היום. הדרך לשדרג את איכות ההוראה והמורים היא לשדרג את הסטנדרטים של ההכשרה וההכנה הנדרשים מהמתכשרים.

הטעון ההפוך: כניסה לעיסוק בהוראה נגועה בדרישות ובמחסומים מגבילים ומיותרים. אין מחקרים רציניים שהעריכו את דרישות הכניסה הקיימות, במיוחד לקבלת תעודת הוראה ורישוי ארצי. הכשרת המורים המסורתית והדרישות מהמורים קשורות לפרקטיקה מונופוליסטית המייאשת מועמדים איכותיים רבים מלהיכנס למקצוע.

טיעון נוסף: ידע דיסציפלינרי - לדעת מה ללמד – הוא בעל חשיבות עליונה למורה איכותי. תואר אקדמי בתחום דעת מסוים מספיק כדי להורותו בבית הספר. הטיעון ההפוך: ידע פדגוגיה ומתודי – לדעת כיצד ללמד- הוא בעל החשיבות המרכזית. ידע מעמיק של תחום הדעת חשוב פחות מכישורי הוראה מבוססים ומעמיקים. בקיצוניותה טוענת הגישה הזאת כי מורה טוב יכול ללמד הכל.

קיימים מחקרים שהעריכו השפעות של ההכשרה להוראה ביסודי ובתיכון על ביצועי המורים בשדה. הממצאים מעורבים - בחלקם נמצא קשר חיובי בין ההכשרה להישגי תלמידים. למשל, מורים בעלי רישוי ותעודות הוראה השפיעו משמעותית על עליית הישגי תלמידים בתיכון בדרך שיטתית (Clotfelter, et al., 2009) לעומת אלה החסרים זאת.

ב) שאלות המחקר:

1) באילו סוגים ושיעורים של הכשרה המורים החדשים למדו? הדבר נבדק בכמה מונחים משווים: קיום או העדר תואר בחינוך, מורים מוסמכים – לא מוסמכים, בוגרי מכללות מצוינות – חלשות, בוגרי מסלולים מסורתיים – חלופיים, החלק היחסי בתוכניות של ההכשרה הפדגוגית, ההתנסות מעשית והקורסים המתודולוגיים והקורסים הדיסציפלינריים, מורי מתמטיקה ומורי מדעים - מורי מקצועות אחרים?

2) הקשר בין הכשרה והכנה לבין נשירה – מהו הקשר בין סוגים ושיעורים שונים של הכשרה שמורים חדשים למדו ומה הסבירות שהם ינשרו לאחר השנה הראשונה בהתאמה? האם סוג המכללה, סוג התואר או המסלול קשורים להחלטות לנשור? האם השיעורים והסוגים של הכנה פדגוגית שמורים מקבלים קשורים לנטייה לנשור? האם ובמה זה שונה בין מורי מתמטיקה ומדעים לבין מורים למקצועת אחרים?

ג) מה נמצא במחקר?

1) חלק זה משרטט תמונת מצב של מורים מתחילים בהתייחס לתוכניות ההכשרה שבהן למדו.

2) חלק זה מתייחס לקשר בין ההכשרה הפדגוגית לבין נשירה –

• נמצא שאין הבדל בנשירה בין מי שנכנס להוראה עם תואר במתמטיקה או בלימודי חברה או בלעדיו.

• אלה שנכנסו להוראה לאחר שהוכשרו בתוכנית המסורתיות נטו במידה קטנה פחות לעזוב את ההוראה לאחר השנה הראשונה מאלה שנכנסו להוראה ממסלולים חלופיים. מורים מתחילים שלמדו יותר קורסים במתודות ובאסטרטגיות הוראה נטו באופן מובהק לנשור פחות.

• כמות ההתנסות המעשית מצויה בקשר ישיר לנשירה. מורים מתחילים שצברו 12 שבועות או יותר של התנסות לפני תחילת העבודה כמתחילים בהוראה נטו להתמיד בעבודה פי שלושה יותר לעומת חסרי כל הכשרה מעשית.

• יש קשר מובהק בין מורים מתחילים שבזמן ההכשרה למדו והתנסו ב: בחירה ואימוץ של חומרי למידה, תיאוריות למידה ופסיכולוגיה, תצפיות במורים אחרים, קבלת משוב פורמלי על ההוראה לבין ההחלטה לנשור מההוראה.

3) הכשרה פדגוגית ונשירה

היקף ההכשרה הפדגוגית שמורים מתחילים קבלו בתקופת ההכשרה השתנה לפי התוכנית או מסלול ההכשרה שבהם למדו: מסורתי או חלופי. יש גם הבדלים בתוך המסלולים החלופיים בהקשר זה. העיבודים הסטטיסטיים של הנתונים אפשרו חלוקה של המורים לחמש קבוצות על פי מבנה ההכשרה הפדגוגית שבהן התנסו במסגרות ההכשרה:

מבנה 1: מעט או העדר מוחלט של הכשרה פדגוגית – מורים אלה נכנסו להוראה לאחר מקסימום קורס אחד באסטרטגיות ושיטות הוראה, מעט מאוד אם בכלל התנסות מעשית והתייחסות מועטה לארבעה תחומי ההכשרה הפדגוגית שנמנו לעיל: בחירה ואימוץ של חומרי למידה, תיאוריות למידה ופסיכולוגיה, תצפיות במורים אחרים, קבלת משוב פורמלי על ההוראה. מדובר ב-15% מהמורים המתחילים שבסקר. שיעור הנשירה הצפוי 24.6.

מבנה 2: פדגוגיה בסיסית – ללא קורסים באסטרטגיות ושיטות הוראה, סמסטר שלם של התנסות מעשית ורוב המרכיבים הפדגוגיים שנמנו למעלה. 10% מהמורים שבסקר. שיעור הנשירה הצפוי 12.3%.

מבנה 3: פדגוגיה בסיסית + - קיבלו אותה הכשרה פדגוגית כבמבנה 2, עם תוספת של 1 – 4 קורסים באסטרטגיות ושיטות הוראה. 25% מהמורים בסקר. שיעור הנשירה הצפוי 9.9%.

מבנה 4: פדגוגיה כוללת – ההכשרה הפדגוגית כבמבנה 2 לעיל, עם 5 ויותר קורסים באסטרטגיות ושיטות הוראה. כ- 33% ממשתתפי הסקר. שיעור הנשירה הצפוי 9.8%.

מבנה 5: אחרים – מורים שלא התאימו לאף אחת מהקבוצות הנ"ל, ולא ניתן לסווגם על-פי תוכנית הכשרה קוהרנטית. פחות מ-20% מהמתחילים שבסקר.

מורים מתחילים במתימטיקה ובמדעים קבלו פחות הכשרה פדגוגית כוללת. העיבודים הסטטיסטיים שנעשו מצביעים על קשר מצטבר בין פדגוגיה לבין נשירה.

4) ממצאים מרכזיים , מסקנות והשתמעויות

• חלק מנשירת מורים היא תהליך נורמלי, בלתי נמנע ואף רצוי לנושרים, למערכת החינוך ולחברה כולה.

• במחקר זה נבדקו הקשרים בין דרכי ההכשרה של מורים מתחילים בשנה הראשונה לעבודתם לבין שיעור הנשירה שלהם בדגש על מורי מתמטיקה ומדעים.

• יש הבדלים גדולים בטיפוסי ובשיעורי ההכשרה שמתכשרים להוראה מקבלים. מורי מדעים ומתמטיקה נטו יותר להיות בוגרי קולג'ים ואוניברסיטאות, להיות חסרי תארים בחינוך ושהוכשרו פחות במסלולים המסורתיים להוראה. מורים אלה קבלו פחות הכשרה פדגוגית מאחרים, למדו פחות קורסים מתודולוגיים והתנסו בפחות עבודה מעשית.

• הבדלים אלה בהכשרה היו משמעותיים בהתייחס לשיעורי הנשירה. אולם, קשרים אלה השתנו על פי טיפוס ההכשרה. סוג הקולג', התואר או תעודת ההוראה, הסלקטיביות של מוסד הכשרה אחד לעומת אחר, שם התואר או התעודה או התווית הקשורה לכך לא נמצאו כקשורים לנשירה. הסבר חלקי לכך עשוי להיות קיומם של מסלולי ההכשרה החלופיים ומאפייניהם היוקרתיים (לעתים). המורים מתחייבים בהם להישאר לפחות שנתיים בהוראה ולכן לא ניכרת נשירה לאחר השנה הראשונה.

• מה שמשפיע הוא התוכן והמהות של ההכשרה – במיוחד ההכשרה הפדגוגית הנדרשת. מורים מתחילים בעלי הכשרה פדגוגית רבה יותר נטו פחות, באופן מובהק, לעזוב את ההוראה לאחר שנת העבודה הראשונה.

• הממצאים הכלליים רלוונטיים בעיקר למורי מתמטיקה ומדעים שבדרך כלל לא נמצאו לומדים במבני ההכשרה הקשורים והמשפיעים על התמדה בהוראה או על נשירה. יש לכך השתמעות למדיניות.

• בדרך כלל מאמינים שאסטרטגיה מרכזית לשיפור הישגי תלמידים במתמטיקה ובמדעים היא להבטיח להם מורים איכותיים בתחומי דעת אלה. מחקר קודם הראה שהבטחה למורים כאלה מקודמת ע"י שיפור שיעורי ההתמדה שלהם (Ingersoll & Pedra, 2010, Ingersoll, & May, 2012). מחקר זה מראה שאחת השיטות להבטיח התמדה היא שמורים מתחילים יקבלו הכשרה פדגוגית בסיסית לכל מקצוע שהם באים להורות.

5) מגבלות:

ניתוחים סטטיסטיים כאלה שנעשו כאן נתונים להטיות של בחירה. קשרים שנמצאו בין נשירה ומשתנים אחרים עשויים להיות בחלקם תוצאה של גורמים שלא נכללו בניתוח ועוד (עמ' 27-28 במאמר).

ביבליוגרפיה

Clotfelter, C.T., et al., (2009). Teacher credentials and student achievement in high school A cross-subject analysis with student fixed effects, Human Resources Summer, 45(3), 655-681.
Ingersoll, R., & Pedra, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563-594.
Ingersoll, R., & May, H. (2012). The magnitude, destination and determinant of mathematics and science teacher turnover, Educational Evaluation and Policy Analysis, 34(4), 435-464.
Riordan, J. (2009). Do teacher qualifications matter? A longitudinal study investigating the cumulative effect of NCLB teacher qualifications on the achievement of elementary school children, (Unpublished doctoral dissertation), Uni. of Pennsylvania, Philadelphia.

קישור לדוח המחקר המלא באנגלית

מה דעתך?

Clotfelter, C.T., et al., (2009). Teacher credentials and student achievement in high school A cross-subject analysis with student fixed effects, Human Resources Summer, 45(3), 655-681. Ingersoll, R., & Pedra, D. (2010). Is the supply of mathematics and science teachers sufficient? American Educational Research Journal, 47(3), 563-594. Ingersoll, R., & May, H. (2012). The magnitude, destination and determinant of mathematics and science teacher turnover, Educational Evaluation and Policy Analysis, 34(4), 435-464. Riordan, J. (2009). Do teacher qualifications matter? A longitudinal study investigating the cumulative effect of NCLB teacher qualifications on the achievement of elementary school children, (Unpublished doctoral dissertation), Uni. of Pennsylvania, Philadelphia.
קישור לדוח המחקר המלא באנגלית

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?