מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון

מקור: "לראות את הילדים" – מדריך ליצירת סביבה חינוכית מגדלת לתלמידים בסיכון, הוצאת אשלים  ומשרד החינוך, התרבות והספורט, 222 עמ'

הספר מציג בפירוט שיטת הדרכה למערכות החינוך השונות, המבקשות ליעל את פעילותן החינוכית-טיפולית בקרב תלמידים בסיכון. מדובר בשיטה חינוכית חדשה הנקראת "התפישה החינוכית הפסיכו-חברתית": מאגר ידע עשיר המקשר בין דיסציפלינות שונות ומשלב מושגי יסוד, שיטות, אסטרטגיות וכלים יישומיים לקידום עשייה חינוכית בבית הספר בקרב ילדים ובני נוער בסיכון והוריהם. התפישה מביאה בחשבון גם את המחנכים והמטפלים, ומיועדת להכשירם מבחינה מקצועית ואישית, כך שיצליחו לציד תלמידים הנתונים במצבי סיכון ומצוקה בכלים שיאפשרו להם להתגבר על המכשולים השונים העומדים בדרכם, להשתלב בחיי בית הספר ולממש את יכולותיהם באופן מרבי.

המחברת ביססה וגיבשה את התפיסה תחת ניהולו של ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל אשלים ותרומתם של אנשי מקצוע וקובעי מדיניות.

לתכנית שתי מטרות עיקריות:

1. לשפר את יכולותיהם של מערכות חינוך וקובעי מדיניות לטפח תלמידים בסיכון בגילי בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון;
2. לפתח מדי שנה את יכולותיהם האישיות והמקצועיות של מנהלי מוסדות חינוך, יועצים, פסיכולוגים חינוכיים ואנשי אקדמיה להכשיר עובדי חינוך וטיפול מיומנים לעבודה עם תלמידים פגיעים לסיכון.

בספר חמישה פרקים עיקריים:

מבוא הדן בהגדרה של תלמידים בסיכון לפי תפישת ההדרכה המוצגת בספר ומביא את עיקרי התפישה שלאום מבקשים צוותי חינוך לשכלל את המענה החינוכי הניתן כיום לתלמידים בסיכון.

הפרק הראשון מתמקד בתיאור מפת ההתערבות לפי התפישה, על כל שלביה. באמצעות סיכום עיקרי ההדרכה מוסבר כיצד משתפרות יכולותיהם של צוותי החינוך לטפל ביעילות בתלמידים בסיכון. נוסף על כך מובא סיפורו של אחד מבתי הספר אשר אימץ את התפישה בהצלחה, כדי להתרשם מפעילות ההתערבות בשטח.

הפרק השני מתמקד בהדרכה שיוצרת אווירה חינוכית המעודדת להרחיב את תפקידיהם של המורה, הצוות החינוכי ובית הספר המטפלים בתלמידים בסיכון. הפרק מביא מקצת האסטרטגיות שנמצאו יעילות במהלך שנים רבות של עשייה, שעניינה שיפור היכולות של מערכות החינוך בעבודתן עם תלמידים בסיכון. עם אסטרטגיות אלה נמנות:

א. הערכה מאבחנת דינמית של בית הספר כארגון, לצורך זיהוי של מוקדי ההתפתחות החיוניים לעשייה חינוכית שתהלום את צורכי התלמידים בסיכון.
ב. היכרות דינמית של הצוות החינוכי על כל משאביו, כדי לקבוע מסלולי הדרכה המאפשרים צמיחה של כלל הנפשות הפועלות בבית הספר.
ג. השפעה על עמדות חינוכיות כל שייטיבו עם צורכי ההתפתחות של תלמידים בסיכון, ועם צורכי ההתפתחות האישית והמקצועית של הצוות החינוכי העובד עמם.
ד. פיתוח נגישות המורה לעולמו הפנימי ולעולם הבינאישי, כאמצעי להרחבת תפקידו וסמכותו.
ה. למידה קבוצתית לשיפור מיומנויות תקשורת בינאישית, הנחוצה לעשייה חינוכית בעלת ערך עם תלמידים בסיכון ועם הדמויות המעצבות בחייהם.

הפרק השלישי מתמקד ברכישת מיומנויות של הצוות החינוכי ובעשייה המשפרת את התפקוד של תלמידים בסיכון בבית הספר. המיומנויות הנלמדות הן:

מיומנויות פסיכו-חברתיות התומכות בדיאלוג בין המורה והצוות החינוכי ובין התלמידים בסיכון והדמויות המעצבות את חייהם: כיצד לאתר תלמידים בסיכון, כיצד להכיר את צורכיהם הייחודיים ולאפיין את המוקדים המחוללים את הסיכון, כיצד לשמור ערוצי הידברות פתוחים עם תלמידים בסיכון ועם הדמויות הסובבות אותם, וכיצד לבנות תכנית אישית שתטפל בגורמים המחוללים את תהליכי הסיכון ובתוך כך משתפים את הדמויות החשובות בחייהם.
מיומנויות פסיכו-דידקטיות התומכות בפרקטיקה הדידקטית של המורה והצוות החינוכי עם תלמידים פגיעים לסיכון: כיצד להכיר על בוריו את עולם הלמידה של התלמיד בסיכון, וכיצד להביאו לידי למידה שיש בה טעם.

הפרק הרביעי עוסק בתהליכי המיסוד של תפקיד המורה, הצוות החינוכי ובית הספר. המיסוד מקיף את התהליכים העיקריים היוצרים תרבות של למידה. תרבות זו מבטיחה שבית הספר ידע ביתר יעילות לזהות את צורכי האוכלוסייה המחנכת בו לאורך השנים, ותספק מענים הולמים לצרכים המשתנים מעת לעת.

תלמידים בסיכון

בתפישה החינוכית הפסיכו-חברתית למושג סיכון מצטרף המושג ניתוק, המבטא את הנטייה של תלמידים שלא להשתלב בחיי בית הספר מבחינה רגשית, אישית, לימודית וחברתית. הביטויים החיצוניים לכך הם איחורים,היעדרויות, אי-קבלת סמכות, קושי להתמודד עם כליי המסגרת, כישלון לימודי מתמשך, בעיות התנהגות, שימוש בסמים, התנהגת עבריינית, וכד'.

על פי ממצאי המחקר של מור (2003) וברוח "למידה מהצלחות" (רוזנפלד, 1987), העשייה החינוכית המשפיעה ממש על אנשי חינוך ורווחה המטפלים בתלמידים במצבי סיכון מתאפיינת בשלושה מאפיינים עיקריים, שביחד מרכיבים את התפישה החינוכית הפסיכו-חברתית:

א. יחס חינוכי פרסונלי – מאפיין שמקורו בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית-פנומנולוגית
המעבר מסיכון לסיכוי בין כותלי בית הספר מתאפשר, כאשר אנשי החינוך והטיפול לומדים מניסיונם האישי. מודעותם של אנשי החינוך והטיפול לתהליכי השינוי והצמיחה של עצמם מאפשרות להם לבוא במגע עם תוכן של שינוי והתפתחות, ועם התובנות והכלים הדרושים ליצירת השתנות והתפתחות בקרב תלמידים פגיעים לסיכון.

ב. יצירת יחסי קירבה אופטימליים – מאפיין שמקורו בתיאוריה האינטר-סובייקטיבית בפסיכואנליזה
המעבר מסיכון לסיכוי בין כותלי בית הספר מתחולל, כאשר נוצרת קרבה אופטימלית לתלמידים, קרבה שנועדה לאפשר לאיש החינוך והטיפול להכיר היכרות אישית קרובה את תלמידיו, ולאפשר להם להתקשר אליו כאל מבוגר סמכותי המסוגל לדאוג לצרכיהם מתוך ראייתם על רקע עולמם השלם – האישי, הלימודי, החברתי והמשפחתי.

ג. פדגוגיית התאמה – מאפיין שמקורו בתיאוריית הביקורתיות החברתית ובתיאוריית ההדרה
המעבר מסיכון לסיכוי בין כותלי בית הספר מתחולל, כאשר אנשי החינוך והטיפול יודעים לחנך את תלמידיהם בדרך ההולמת את צורכי התפתחותם במישורים הלימודיים, האישיים והבינאישיים. דרך פדגוגית זו היא המפתח של אנשי בית הספר ליצור מענים חינוכיים המביאים לידי התפתחות של ממש בקרב התלמידים בסיכון.

שלבי ההתערבות החינוכית הפסיכו-חברתית מתנהלים כ"דגם של צמיחה" המושתת על שלשוה שלבי התפתחות עיקריים ומעגליים:

א. יצירת המרחב החינוכי של המורה ושל הצוות החינוכי בבית הספר – יצירת אווירה חינוכית בבית ספר, המעמיד בראש מעייניו השקעה בלימודים, ניתוח העשייה החינוכית היומיומית ותוצריה, וטיפוח ככל הנפשות הפועלות בסביבה החינוכית, צעירים ומבוגרים כחד.

ב. הרחבת תפקידיהם של המורה ושל הצוות החינוכי בבית הספר – כך שיהלמו את הצרכים המשתנים של התלמידים השונים. לשם כך יש לשפר את יכולת ההכלה של הצוות החינוכי, כך שיספק את כל הדרוש לתלמידיו להמשך התפתחותם וצמיחתם הלימודית, האישית והחברתית.

ג. מיסוד הרחבת תפקידיהם של המורה, הצוות החינוכי ובית הספר – כדי שאפשר יהיה לעמוד במשימה המורכבת לגבור על מצבי הסיכון המונעים את המימוש העצמי והחברתי של התלמידים. מטרה זו מושגת באמצעות הבנייה של מסגרות חינוכיות ותהליכי עבודה המבטיחים השקעת מאמץ מתמיד בחיפוש אחר אפיקי עשייה חינוכיים שיגדילו את סיכויי ההצלחה, הן של המורים והן של התלמידים והוריהם.

מקורות מצוטטים:

מור,פ. (2003). חקר התערבות פסיכו-חינוכית לטיפול בנוער תת-משיג ובהליכי סיכון בסביבת חינוך משלימה. תזה לתואר דוקטור. באנגלית. אוניברסיטת סאסקס, אנגליה.

רוזנפלד, י. (1987). למידה מהצלחות - כיצד לעצב עבודה סוציאלית ההולמת את המיועד. חברה ורווחה, יז', 4, 361-377.