מדיניות וסוגיות בחינוך לתלמידים מחוננים

Shore, B. M. (2021). Context matters in gifted education. Education Sciences, 11, 8, 108-124‏

עיקרי הדברים:

● בהתבסס על 100 ספרים ומאמרים, מחקר מטא-אנליטי זה מציג את מאפייניהם של תלמידים מחוננים ואת שיטות הלמידה, ההוראה וההערכה המיטביות עבורם

● תלמידים מחוננים הלומדים בכיתות רגילות סופגים ערכים, מתרגלים מיומנויות חברתיות, מסוגלים להוביל פרויקטים בקבוצות קטנות ומעלים את הרמה ואת ההישגיות הכיתתית

● מנגד, יש הממליצים על האצה חינוכית או על ריכוז תלמידים מחוננים בכיתת מצוינות קטנה כדי למנוע שעמום, חוסר אתגר ואי מימוש פוטנציאל

● המדיניות הנפוצה ביותר כיום בעולם להוראת תלמידים מחוננים היא שילוב בין למידה בכיתה ציבורית לבין כיתת מצוינות ותוכניות העשרה ייעודיות בשעות הצהריים והערב

● הוראת תלמידים מחוננים צריכה להתמקד בתחומי העניין שלהם, להיות ממוקדת-מטרה ולטפח אינטלקטואליזם, למידה אוטונומית, התנסות מחקרית, יצירת ידע, פתרון בעיות ומנהיגות

● בשל אופיים הייחודי, רצוי שתלמידים מחוננים ייפגשו, לאורך השנה, את היועצת החינוכית או את פסיכולוג בית הספר או המחוז

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים מחוננים

לתלמידים מחוננים מנת משכל גבוהה ורמות גבוהות במיוחד של זריזות מחשבתית, ביצוע קוגניטיבי, יצירתיות, ריכוז וחקירה מעמיקה. המחוננים ניחנים בשאפתנות עזה ובמערך של כישרונות ומיומנויות תת-הכרתיים והכרתיים. לא זו בלבד, בכוחם להתאושש בזריזות משגיאות והם מספיק גמישים מחשבתית כדי להמציא אסטרטגיות יוצאות-דופן כדי לחתור לפתרון בעיות. מבחינה חברתית, אפוא, יש הסבורים כי המחוננים עלולים להיתפס על ידי קבוצת השווים כאינדיבידואלים חריגים החושבים ומתנהגים בצורה יוצאת-דופן (Irving et al., 2016).

משאבי ידע

המחוננים מצטיינים באיסוף ואצירת מידע ומסוגלים להתמחות בשלל תחומים. בכוחם לקשר בין רעיונות ותפיסות, שעל פניו נראים רחוקים, ולהסבירם ולנמקם בצורה מדויקת. הם מזהים בקלות תתי-קשרים ומצליחים לאפיין ולסווג את הבעיות שנוצרות מתוך ההקשרים האלו לכדי רעיונות בעלי-משמעות, רשימה היררכית של פתרונות אפשריים המסודרת לפי סיכויי הצלחה ודרכי פיתוח אפשריות נוספות. לצורך ההמחשה, אפשר לומר כי למחוננים קל יותר לשרטט מפות גאוגרפיות או אסטרונומיות בראשיהם (Chichekian & Shore, 2013). 

מטא-קוגניציה

המחוננים יכולים לפתור בעיות בעזרת חשיבה מטא-קוגניטיבית. הם חושבים קדימה, מעריכים את קצב ושיעור ההתקדמות ומשנים את דפוס הפעולה בהתאם, ובמידת הצורך. לצורך ההמחשה, במטלת חשיבה של מילוי מים בשבע צנצנות בגדלים ובמפלסים שונים, המחוברות זו לזו בצינור, מצטיינים המחוננים בניבוי של ערוצי זרימת המים ומילוי אופטימלי של הצנצנות (Oppong et al., 2019).

פרספקטיבה

בכוחם של המחוננים לבחון אירועים מנקודות-ראותו של אדם אחר ולהבחין במורכבויות חברתיות באופן סובייקטיבי. סגולה זו ניכרת בקרב מחוננים כבר בגילאי 4-2 בעודם מפגינים בגרות מרשימה ומדברים בפתיחות עם חבריהם, אחיהם, הוריהם או מחנכיהם על תופעות כגון:

1. כיצד עלול להרגיש חבר שחטפו לו צעצוע בחצר הגן?
2. כיצד אני מרגיש כסובייקט כאשר חוטפים לי צעצוע בגן?
3. מה אעשה בעתיד אם יחטפו לי צעצוע בגן?

משחקיות ומורכבות

המחוננים יודעים שבעיות שנתפסות כבלתי-פתירות מצריכות פתרונות מורכבים ביותר, ולעיתים מרחיקי-לכת. אך, דווקא הם, מוצאים אתגר דווקא בסיטואציות המורכבות והנדירות. שכן, הם מקבלים הזדמנות לבחון ולהגדיר מחדש בעיה בלתי-אפשרית – בהתאם לנקודת ראותם הייחודית. כך, למשל, ילדים מחוננים המשחקים במשחקי מחשב, נוטים להתמקד ברמות המשחק הקשות ביותר ובמשחקים המורכבים ביותר – ואף במוחם חושבים על דרכים לשפר את המשחק עצמו מבחינת תוכן ותכנות – תוך כדי משחק. 

גמישות בפתרון בעיות וייצוג

המחוננים יכולים להציג בעיה ביותר מדרך אחת ולגשת לפתור אותה באמצעות מספר אסטרטגיות. בנוסף, הם מפנים לעצמם זמן לחשיבה, משקיעים זמן רב בחיפוש אחר פתרון בעיות, ולא מפסיקים כאשר נמצא פתרון אפשרי אחד בלבד. אלא, הם ממשיכים לחפש פתרונות חלופיים, אליהם הם מגיעים במהירות יחסית. כך, למשל, מחונן המלמד את חבריו מתמטיקה, אלגברה או סטטיסטיקה, אך אלו מגיעים למבוי סתום, יצליח להסביר מחדש את החומר באמצעים מילוליים, כגון דוגמה מהחיים, סיפור, משל, ציור או מבנה.

האם מחוננים מעדיפים לעבוד לבד?

בניגוד לדעה הרווחת, מחוננים אינם אוהבים לעבוד לבד כל הזמן. מממצאי סקר שבוצע ב-247 בתי ספר, בהם משולבים מחוננים בכיתות ד'-ז', נמצא כי כאשר המחוננים מרגישים שהתרומה שלהם מוערכת – הם מבקשים ללמוד עם חבריהם ולעבוד בקבוצות. לא זו בלבד, במהלך עבודות קבוצתיות הם דורשים שעמיתיהם יתרמו נתח עבודה זהה ושהמטרות יובהרו מראש – גם אם זה דורש זמן נוסף. עם זאת, המחוננים עלולים לעבוד הכי קשה בקבוצה ואף לספוג עלבונות אישיים-חברתיים לאורך הדרך.

עבודה קבוצתית, בבסיסה ומטבעה, מזמנת תסבוכות חברתיות. אולם, היא יכולה גם לטפח תרבות דיון ושכנוע ולהניב ממצאים רחבי היקף ולייצג מגוון דעות. בתוך כך, קיים הבדל ניכר הנובע מאופן חלוקת הקבוצה. לפיכך, כאשר המורה מחלק לקבוצות על בסיס רנדומלי, גוברים הסיכויים להיווצר חיכוכים, ויכוחים והתבצרות בעמדות. לעומת זאת, כאשר מתאפשר למחוננים לבחור בעצמם את הקבוצה, על בסיס חבריהם המועדפים, עבודת הצוות צפויה להיות פורה יותר (Walker & Shore, 2015).

האם כדאי לשלב תלמידים מחוננים בחינוך הציבורי?

באופן עקבי, מחקרים אמפיריים אשר בוחנים את השתלבותם של תלמידים מחוננים בכיתות רגילות מראים כי המחוננים סופגים ערכים חשובים, מתרגלים מיומנויות חברתיות הכרחיות, מסוגלים להוביל פרויקטים בקבוצות קטנות ומעלים את הרמה וההישגיות הכיתתית.

עם זאת, יש הממליצים על האצה חינוכית (הקפצת כיתה) או על ריכוז תלמידים מחוננים בכיתת מצוינות קטנה כדי למנוע שעמום, חוסר אתגר ואי-מימוש פוטנציאל. בכיתת מצוינות כזו, יכולים התלמידים להתעמק, כבר בגיל מוקדם, בנושאים כמו אדריכלות, אסטרונומיה, ביולוגיה, משפט, כימיה, פיזיקה ורפואה. בזכות כך, יתאפשר להם לפצח נושאים מורכבים ביותר, להתנסות בחומרים אקדמיים ומדעיים מתקדמים ולאתגר ולהפרות זה את זה מבחינה פדגוגית ומדעית. בכל מקרה, רצוי שתלמידים מחוננים ייפגשו, לאורך השנה, את היועצת החינוכית או את פסיכולוג בית הספר או המחוז.

דיון ומסקנות

תלמידים מחוננים מדגישים את הצורך בלמידה-מבוססת-תלמיד ובלמידה חברתית-רגשית. שכן, הם נבדלים מחבריהם לספסל הלימודים מבחינה קוגניטיבית, חברתית ורגשית. לכן, הם זקוקים לליווי חברתי-רגשי צמוד ככל האפשר ולהנחיה פדגוגית המסוגלת לאתגר אותם ולטפח את מוחם, תודעתם ועתידם. בתוך כך, הוראת תלמידים מחוננים צריכה להתמקד בתחומי העניין שלהם, על הלמידה להיות ממוקדת-מטרה ולטפח אינטלקטואליזם, עבודה אוטונומית, התנסות מחקרית, יצירת ידע, פתרון בעיות ומנהיגות.

בסופו של דבר, התלמידים המחוננים צפויים להשתלב בעולם התעסוקה לצד המסה הגדולה של האנשים שאינם מחוננים. לכן, אין זה פתרון אולטימטיבי לבודד אותם בכיתת מצוינות, מכיוון שהכישורים החברתיים הינם הכרחיים להישרדות ולהתבלטות בשווקי העבודה העתידיים. מכאן, שהמדיניות הנפוצה ביותר כיום בעולם להוראת תלמידים מחוננים היא שילוב בין למידה בכיתה ציבורית לבין כיתת מצוינות ותוכניות העשרה ייעודיות בשעות הצהריים והערב.

רשימת המקורות

Chichekian, T., & Shore, B.M. (2013). Concept maps provide a window onto preservice elementary teachers' knowledge in the teaching and learning of mathematics. Canadian Journal of Education, 36, 47-71

Irving, J.A., Oppong, E., & Shore, B.M. (2016). Alignment of a high-ranked PISA mathematics curriculum and the Parallel Curriculum for gifted students: Is a high PISA mathematics ranking indicative of curricular suitability for gifted learners? Gifted and Talented International, 31, 114-131

Oppong, E., Shore, B.M., & Muis K.R. (2019). Clarifying the connections among giftedness, metacognition, self-regulation, and self-regulated learning: Implications for theory and practice. Gifted Child Quarterly, 63, 102-119

Walker, C.L., & Shore, B.M. (2015). Myth busting: Do high-performing students prefer working alone? Gifted and Talented International, 30, 85-105