מגמות שינוי בעולם החינוך – היכן ישראל? ,

• פרופסור עמי וולנסקי , מגמות שינוי בעולם החינוך – היכן ישראל? , כנס מכון מופ"ת , החינוך בישראל , פיסות מציאות , 25 בדצמבר 2011 .
  
  ניתן לעיין בסיכום ההרצאה באמצעות הקובץ המצורף (WORD ) הנמצא בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" )

שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי :

Education (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה) 
תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך

הגל ה1 (Education (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה) שפעל והשפיע רבות על המחשבה החינוכית במאה העשרים היה הגל החינוכי שהושפע מדיוואי ויגודצקי ופיאז'ה , המוקד העיקרי היה לשים את הילד במרכז ולהתייחס לתהליכים קוגניטיביים וחברתיים ( ויגודסקי) שלו. בהדרגה גל זה נדחק לשוליים.

הגל ה2 (תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך) אומר את ההפך , "לא כל כך מעניין אותנו עולמו של הילד" , אלא מה הוא חייב לדעת. כלומר הידע של התלמיד נמדד ביחס לסטנדרטים. גל חינוכי זה הלך והתחזק במהלך שני העשורים האחרונים.

הביקורת על הגל ה1- "תכנית הלימודים היא זו שקובעת ומעצבת בפועל את מה שלומד התלמיד ( secret garden). תחושת אי-סדר בגלל העדר סטנדרטים. הגל ה1 נקלע למציאות שבה חש המערב כי הוא מאבד את התחרות בזמנו במרוץ לחלל ( הסובייטים הקדימו את האמריקאים) , ולכן התחזקו אלו שטענו שצריך למדוד את הידע של התלמיד. נוכח מגמות אלו , שהיו בעיקר בארה"ב , הגל ה-1 נאלץ לקפל בהדרגה את דגליו ולצמצם את יעדיו.

עליית הגל השני בחינוך הציבורי :

• הרצון להבטיח סטנדרטים בכל שלבי החינוך
• העמקת מעורבות ושליטת המדינה בחינוך
• הרצון להבטיח את אחריות המדינה לתוצאות

אבל , לא לעולם חוסן , עכשיו מתחילה גם הביקורת על הגל השני:

• לא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים במוחו של שהתלמיד בצורה אחידה , כי המוח האנושי הפועל לבניית הידע הוא מורכב מאד ושונה מתלמיד לתלמיד.

• הסטנדרטיזציה מכוונת לממוצעים של הכיתה ומתעלמת מהטובים ומהחלשים.

• תכניות חינוכיות כגון No child left behind  בארה"ב המבוססות על סטנדרטים יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות וזאת בגלל השפעת הסטנדרטים .

• לתרבויות היררכיות יש יתרון טבעי מבחינת היערכות חינוכית של הגל ה-2 . מה התברר ?

• כי מדינות דרום מזרח אסיה הם המרוויחות העיקריות מהתחזקות הגל ה-2 בחינוך , כי יש להן עליונות במבחני ההישגים הבינלאומיים בהם קיימים סטנדרטים נוקשים . כי במדינות אלו יש תרבות היררכית ולכן קל להן להתמודד עם בחינות הישגים מבוססות סטנדרטים. הן מצליחות יותר במבחנים המבוססים על סטנדרטים.

במתח שבין שני ההשקפות אלו אנו רואים עכשיו ניצנים של עליית הגל השלישי .

פרופסור עמי וולנסקי מביא את פינלנד כדוגמא לעלייתו של הגל השלישי בחינוך. הגל הזה צפוי להתחזק וישפיע בעתיד ( כבר היום מבקרות בפינלנד מאות משלחות חינוכיות מרחבי העולם על מנת ללמד את השיטה הפינית ולהיערך לקראתה) .

בקטע זה של ההרצאה במכון מופ"ת מועבר בשידור וידאו מפינלנד הרצאתה של פרופסור LEA KUUSILEHTO מאוניברסיטת Jyvakyla בפינלנד הנקראת :

Learning centered approach in education –The Finnish way

מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם :

• המעבר מהפרדיגמה של הוראה לפרדיגמה של למידה
• חיזוק הלמידה והמוטיבציה להוראה וללמידה ללא הבקרה החיצונית של מבחנים ובחינות הישגים
• יצירת אוטונומיה לתהליכי הוראה ולמידה, בעיקר מבחינת הסמכויות שמוענקות למורה והעצמת תחומי אחריותו.
• אין תכניות לימוד סטנדרטיות שנכפות על המורים הפיניים בבתי הספר.
• יצירת מעורבות של התלמידים בתהליכי הלמידה.
• יצירת אמון בבתי הספר ( מצד המדינה) ואמון של התלמידים במוריהם.
• המורים עצמם מפעילים כלים קוגניטיביים להערכת יכולות התלמידים והתקדמות התלמידים ללא בקרה חיצונית מגבוה.
• הכשרת המורים היא איכותית ביותר ומבוססת יותר ויותר על מעורבות המתכשרים במחקר.
כפי שמציינת הפרופסורית מפינלנד " אנו לא מלמדים את תלמדינו לתוצאות של בחינות כי יש להקנות לתלמידים יכולות שאינן נמדדות עפ"י בחינות".

הרפורמה של שנת 1994 בפינלנד- נקודת המפנה- עד אז מערכת החינוך הייתה דומה לישראל ולמדינות אחרות . אבל בשנת 1994 פינלנד ביזרה כל מערכת החינוך ואת תכניות הלימוד והעניקה למורים הרבה יותר אוטונומיה בפיתוח תכניות לימודים בית-ספריות.
הלמידה נערכת מאז בסביבה לימודית שאין בה לחצים וחרדות והיא אינה מוכתבת ע"י משטר חיצוני של בחינות.

מאפייני הגל השלישי (עפ"י פרופסור עמי וולנסקי)

• המעבר לחברת הידע

הגל ה-3 בחינוך הציבורי מגיע מהמציאות הכלכלית הגלובלית המשתנה שקובעת במידה רבה את כיווני ההתפתחות בחינוך :
• ידע זמין ופתוח לכל.
• קצב מהיר של התחדשות הידע
• ריבוי של מקורות מידע וידע
• ריבוי פרשנויות לידע

• המעבר לכלכלת הידע

מכירת שירותים מבוססים על צריכה גוברת של ידע
כניסת טכנולוגיות המידע והאינטרנט לכל תחומי החיים והתעסוקה
ציפיות מהיחיד בשוק העבודה הגלובלי המשתנה:
יכולות לתקשורת אישית
הסתגלות לשינויים מהירים ולעבודה בצוות
גמישות ביחסי אנוש
יכולת פתרון בעיות
יכולת להתמודד עם ביקורת עצמית
יכולת ניהול עצמית
יצירתיות, יזמות וראייה ביקורתית
יכולת להשתלב באמצעות למידה עצמית בנושאים חדשים ומתעדכנים בכל
מקום בעולם ובכל נושא

• מה הן ההשלכות של שינויים אלו בשוק העבודה על מערכות החינוך בעולם ?
  עולם העבודה מתחיל היום לעבוד כמו בתי ספר , משימות חקר , צוותי לימוד לנושאי חדשים וכדומה.
  ולכן , אנו רואים היום את תחילתן של הגדרות חדשות של תפוקות החינוך בעולם:
  פיתוח חשיבה שיפוטית וביקורתית
  עידוד חשיבה יזמית
  יכולת שימוש מוגברת בטכנולוגיות המידע והאינטרנט
  למידה בצוות ועבודה בצוות
  יכולת עיבוד והפקה של ידע חדש
  
  כיצד המגמה החדשה משפיעה על מסגרות התכנון הבינלאומיות בחינוך ?

• ראשיתה של התגבשות תפיסה חדשה של מבחנים בינלאומיים במדינות המפותחות (החל משנת 2015 ) . גורמי הOECD מתחילים בעצמם להיות מודעים להשפעת הגל ה3 בחינוך הציבורי ומה שקורה בפינלנד, ולכן הם נערכים בארגון הoecd אחרת לבחינות הבינלאומיות באופן שעיקר המבדקים בעולם יהיו החל משנת 2015 על הבנה .

• קידום התקשוב בבתי הספר – מחשב לכל תלמיד בכיתה או שילוב מחשבים ניידים בלמידה בכיתה . לכך מכוונים גם דוחות הבנק העולמי והOECD.

• התגבשות מושג חדש : חיזוק איכות הלמידה מול כמות הידע

• Less is more- בפינלנד אנו רואים פחות מקצועות לימוד וזאת על מנת לפתח יכולות מעמיקות יותר של התלמידים.

• גם סינגפור נערכת לתכנית חינוכית חדשה הנקראת  Teach less learn more וגם בהונג קונג ובמחוז אלברטה בקנדה נערכים לכך.

• בהכללה ניתן לומר "תנו להם כלים קוגניטיביים ללמידה , הבנה והמשגה מאשר עוד מקצוע לימוד ועוד ידע כמותי" .

• שני מושגי מפתח בתכנון למידה הולכים ומתחזקים :

מעורבות הלומד בלמידה ( engagements)

אתגרים בלמידה ( challenges)

כלומר , השאלה המשמעותית היום בגל ה-3 היא איך אני הופך את הלמידה לרלבנטית לתלמיד, כיצד לגרום לו להיות מעורב יותר בלמידה.

הגל ה- 3 התחלתו של שינוי פרידגמתי בעולם:
Paradigm shift or New Progressivism

• ביזור עמוק של סמכויות לבתי ספר
• גמישות פעולה גדולה יותר למוסד החינוכי
• יותר דרגות חופש למורים
• התלמיד במרכז תכנון הלימודים
• תרבות של אמון

והיכן ישראל ?

• התרבות הישראלית הנה יזמית וחדשנית במהותה
• ולכן הסטנדרטיזציה מנוגדת לרוח היזמית הישראלית
• קיימים איים בודדים של בתי ספר בישראל המעודדים למידה חדשנית ולמידה מאותגרת בעיות (PBL )

...ובפועל נוצרה במערכת החינוך בארץ , לא מעט בגלל השפעת התקשורת, טראומה נוכח מעמד ישראל במבחנים הבינלאומיים . ולכן השפעות הטראומה הזו היא להעמיק את תרבות העבודה הריכוזית במערכת. ולכן, מבחינת בתי הספר בארץ נוצרה " אבן ריחיים" על צווארם שלוחצת יותר ויותר לכיוון הסטנדרטיזציה והמדידה של בחינות הישגים.

היו אמנם , ניסיונות חלקיים בהענקת דרגות חופש יותר למורה ולשיטותיו ( פרופסור ענת זוהר , תכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה , ניהול עצמי לבתי ספר), אך אלו נותרו שוליים מבחינת השפעתם.

יוזמות של בתי ספר בודדים "לצאת מהקופסה" ולשנות כיוון נתקלות במציאות של חסם המבחנים החיצוניים.
ולכן , מדגיש פרופסור עמי וולנסקי חזרנו למציאות משתקת מבחינת מערכת החינוך , ולכן מה שקורה בפועל הוא :

• הטכנולוגיה מכתיבה את הפדגוגיה (במקום להפך ) .
• המערכת נעוצה עמוק בתוך השקפת הסטנדרטים
• למדיניות הסטנדרטים השלכה על אטרקטיביות מקצוע הציבור בציבור

ישראל , מתרחקת, אפוא, מהגל ה-3 בחינוך כאשר מדינות אחרות כבר מתחילות להיערך לקראתו . בעולם מתחילים להבין כי מקורות המידע והידע הם מגוונים וכי המורה הוא מעביר הידע ולא תכניות הלימודים הסטנדרטיות. מבינים בעולם שהמורה צריך לכוון למקורות מידע מגוונים ומאתגרים וליצור למידה תוססת ואינטראקטיבית , כלומר למידה עצמאית בקצב האישי. מערכות חינוך בעולם מתחילות לאפשר יותר פרויקטים אישיים ללמידה כמו בפינלנד.

סיכם : עמי סלנט , עורך פורטל מס"ע

ראה גם :

מחיר הסטנדרטים במערכת החינוך המודרני

הלקחים הפיניים: מה העולם יכול ללמוד מהשינוי החינוכי בפינלנד? (סדרה על רפורמות בבית הספר))

לקחים מפינלנד

מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?

מועצות חינוך לאומיות במדינות נבחרות בעולם – סיכום ממצאי חיפוש במאגרי מידע